רוצה בנות (צילום: אור גץ)
זוגות חד מיניים נתקלים באותן בעיות שיש לזוגות סטרייטים, אך חווים מורכבות נוספת | צילום: אור גץ
בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על זוגות חד מיניים שמביאים לעולם ילדים ומגדלים אותם כמשפחה לכל דבר ועניין. מאחר ובמקרים כאלה, לילד יש רק הורה ביולוגי אחד, על כן, ההורה השני, בכדי לקבל אפוטרופסות חוקית על הילד, צריך לאמץ אותו באופן חוקי. אך מה קורה כאשר שני בני זוג מאותו מין, מביאים ילד לעולם, מבלי חוזה מחייב, באופן חוקי ומבלי אימוץ של ההורה הלא ביולוגי?

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה ומייעצת במתחם פרקליטי IL מביאה לנו מקרה מבחן ומסבירה את החשיבות של הערכות מוקדמת לכל סיטואציה, על ידי חוזה שנחתם בין הצדדים, לפני שנולד הילד.

זקוקים לייעוץ משפטי? לחצו כאן

או שעורך דין יחזור אליכם תוך 24 שעות

"אני לא האימא של הילד"                                                                   

בישראל חיות אלפי משפחות חד מיניות שאינן חד הוריות, כאשר מספרן של משפחות הללו נמצא במגמת עליה מתמדת. כאשר בני זוג חד מיניים נפרדים, הם נתקלים באותן בעיות עימן מתמודדים הזוגות הסטרייטים, אך עם מורכבות נוספת. בניגוד למשפחה המוכרת על פי החוק, בה יש אמא, אבא וילד, בזוג החד המיני, רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי של הילד. בנוגע לחוק האימוץ בישראל, המונח "בן זוג" כולל גם בני זוג מאותו המין, וכך בשנים האחרונות, האימוץ במשפחות החד מיניות הפך נפוץ יותר ויותר.

בתום תהליך האימוץ, הופך הילד המדובר לילד המשותף של בני הזוג, לכל דבר ועניין. הבעייתיות נובעת ממקרים בהם בן הזוג, שאינו ההורה הביולוגי, לא מאמץ את הקטין. האם בכך למעשה בן הזוג מבהיר שהוא אינו רואה עצמו כהורה של הקטין וכי אין להטיל עליו מחויבויות וזכויות לגבי הקטין, במקרה שתתרחש פרידה בין הצדדים?  

אחד המקרים שנדון בבית המשפט לענייני משפחה עסק בדיוק בסוגיה זו. במקרה הזה מדובר בבנות זוג, אשר קיימו מערכת יחסים של ידועות בציבור לאורך שנים רבות, ואף ערכו טקס נישואים פרטי. במהלך החיים המשותפים שלהן, אחת מבנות הזוג הביאה ילד לעולם, מתרומת זרע. לאחר מספר שנים, בהן גידלו את הילד יחדיו, בנות הזוג החליטו להיפרד. האם הביולוגית תבעה את בת זוגה לשעבר, במטרה שזו תמשיך לשמש אם עבור הילד, הן מבחינת משמורת והסדרי ראיה והן מבחינת השתתפות במזונות. בת הזוג לא שיתפה פעולה והתנגדה להמשך הקשר עם הילד מכל בחינה שהיא.

טענתה העיקרית של האם הביולוגית נבעה מתוקף כך שלדבריה, הן מלכתחילה התכוונו לגדל את הילד במשותף. היא טענה כי אם הייתה יודעת מראש, כי בת זוגה לא תהיה שותפה מלאה לגידול הילד, בכל דבר וענין, גם במקרה של פרידה, לא הייתה מעיזה להביאו לבדה. בת הזוג הכחישה את הטענה הזו והסבירה כי לא התכוונה לשמש כאם לילד, במידה ויפרדו.

נוצר מצג של הורות משותפת

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי
"לאורך השנים בת הזוג לקחה חלק פעיל ואף שווה לזה של האם הביולוגית". עו"ד כהן-דמבינסקי
בית המשפט קבע כי בין אם התכוונה לכך ובין אם לאו, בפועל - לאורך שנים, בת הזוג לקחה חלק פעיל ואף שווה לזה של האם הביולוגית, בגידולו של הקטין. על ידי התנהגות זו, היא יצרה מצג של הורות משותפת, הן כלפי האם הביולוגית והן כלפי הילד. המצג וההסתמכות של האם והילד עליו, יוצרים חוזה, המחייב את בת הזוג להמשיך לפעול כהורה עבור הקטין. בית המשפט קבע כי היא צריכה להשתתף בעלות גידולו של הילד ולשמור עימו על קשר, באמצעות קיום הסדרי ראיה.

החלטת בית המשפט- במקרה הזה, מלמדת שבן זוג, הנמצא במערכת יחסים עם הורה לילדים, ובפרט כאשר לילדים אלה אין הורה ביולוגי ידוע נוסף, לבד מבן הזוג, כמו במקרים של משפחות חד מיניות, חייבים לדאוג להסכם ברור, מראש. בחוזה בין הצדדים, צריך להיות סיכום מראש, שבו יצוין אילו חובות וזכויות ייקח על עצמו בן הזוג הנוסף - כהורה לילד ולהפך. כל זאת אם אינו רוצה למצוא עצמו נתון לחסדיו של בית המשפט בבוא היום.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה ומייעצת במתחם פרקליטי IL 

עוד המון סיפורים מעניינים מחכים לכם בעמוד הפייסבוק שלנו