נפנופים של לפני

המסנן

הנפנוף הקלאסי ודל-המאמץ ביותר: שלחת למישהו הודעה והוא לא בקטע? הוא לא יענה לך ולא יעשה שום פעולה נוספת. אתה כבר תבין את הרמז (אנחנו מקווים). 

פסק הדין: מותר. בואו, להתעלם ממישהו באפליקציה זה לא להתעלם ממישהו במציאות, ולגמרי לגיטימי לא לענות לפניות שלא קורצות לכם. ובכל זאת, למען ההגינות יש לציין שעדיין מדובר בנפנוף קצת מעליב - אחרי הכול, אם יש דבר אחד גרוע יותר משנאה זו אדישות.

המסנן הצופה

בדיוק כמו המסנן, אבל עם תקשורת מינימלית: צפיתי בך, והחלטתי לא לענות. בגריינדר, הדבר אפשרי רק אם מי ששלח את ההודעה הספיק לראות שהנמען ביקר בפרופיל שלו - משתמשים שאינם פרימיום יכולים לראות רק את זהותו של המבקר האחרון. באטרף, למי שצופה בפרופיל יש בחירה האם להשאיר עקבות או לא. 

פסק הדין: מותר. מדובר בסירוב מפורש יותר, לטוב ולרע - מצד אחד זהו אישור על כך שההודעה אכן נקראה, ומצד שני זאת הנכחה של הסירוב. אבל היי, גם ברחוב אנשים מסתכלים עליכם ואז ממשיכים הלאה בחיים, לא?

המתנחמד

זה הבחור שעונה לכל הודעה ששלחו לו, ואם הוא נאלץ לסרב - יעשה זאת בדרך העדינה ביותר שקיימת. ההודעות שלו ייראו כך: "היי, מה נשמע? אתה מהמם! אבל אני חושב שאני מחפש משהו אחר. בהצלחה!"

פסק הדין: מותר ורצוי. נכון, זה טרחני וקורקטי, אבל אם צריך להיות טרחנים וקורקטים בשביל להיות טובים לזולת - נשלם את המחיר.

הישר בפרצוף

שלחת לו "היי", אולי אפילו בצירוף איזה אימוג׳י חמוד, והוא לא בקטע שלך? הוא ייתן לך את האמת בפרצוף: "לא בקטע" (או בגרסה המעודנת יותר: "לא מתאים"). המהדרין אף יוסיפו: "לא בקטע אחי". 

פסק הדין: אסור. אם כבר בחרת לענות, גלה מעט אנושיות.

החוסם

שלחת לו "היי", וכשחזרת לאפליקציה לבדוק האם הוא ענה גילית שהצ'אט נמחק? יש לך עסק עם חוסם. הכוונה של החוסם היא לסנן את המבחר שהאפליקציה מציעה לו מאנשים שאין לו כוונה לפגוש, כדי לחסוך לו זמן בעתיד - והזמן שלו כל כך יקר שהוא אפילו לא יטרח לכתוב לך הודעת "לא בקטע" קצרה ומעליבה בפני עצמה.

פסק הדין: אסור ובזוי. אין בעיה לחסום לצורך סינון - אבל רק אחרי ששלחת הודעת סירוב מנומסת, או לפחות יום או יומיים אחרי שבחרת להתעלם. 

ועדת חריגים: אם הבנאדם קיבל ממך סירוב אחד, אבל ממשיך לנסות את מזלו שוב ושוב, ומטריד אותך בהודעות - חסום אותו ללא רגשות אשם.

נפנופים תוך כדי

רוח הרפאים

שלחת לו "היי", הוא ענה והתחלתם לדבר. אתה כבר מתחיל לפתח ציפיות לאינטראקציה אנושית כלשהי במרחב התלת מימדי - ואז הוא פשוט מפסיק לענות. ככה, בלי לחסום, בלי להסביר, בלי להסתיר את זה שהוא מחובר. אתה לא רוצה לנג'ס, אז מחכה שעה, שעתיים, שלוש - ויום למחרת מבין שאין לו שום כוונה לענות לך.

פסק הדין: אסור. מן הסתם יש לו סיבה טובה להיעלם - הוא הבין שהוא לא בעניין, למשל, או שאירוע מסוים בחייו האישיים צורך את כל המשאבים הרגשיים שלו. ובכל זאת, להיעלם באמצע שיחה - כלומר, ממש לא לענות על שאלה שמופנית אליך ולעשות גוסטינג לפי הספר - זה מעליב מאוד.

נסיבות מחמירות: גוסטינג אחרי שליחת תמונות נוספות, ובייחוד אם מדובר בתמונות עירום. הסיבה לסירוב הרי ברורה כשמש - קלטת פתאום שאתה לא הולך להימשך לבן אדם הזה, או שאיבר המין שלו מגעיל אותך. אבל להיעלם באמצע זה להטיח בו את זה בפרצוף; המעט שאתה יכול לעשות זה לכתוב לו הודעת סירוב אה-לה המתנחמד: "אתה הורס את הבריאות, אבל נראה לי שזה פחות מתאים בשבילי. בהצלחה!"

המורח

הוא כנראה הבין במהלך השיחה איתך שאתה לא ממש מעניין אותו, אבל הוא גם לא רוצה לסרב לך באופן חד משמעי - בין אם ממבוכה ובין אם מרצון להשאיר אופציה פתוחה לערב חרמן ונואש במיוחד. פתרון הביניים שהוא מצא זה לענות לך, אבל לעשות זאת בצורה הכי לא משמעית שאפשר. הוא יענה באיחור, יתנסח ביובש, וכשתציע להיפגש תמיד יהיה לו תירוץ למה לא. 

פסק הדין: מותר. ובכל זאת, עדיף להימנע. אם כבר החלטת שאתה לא בקטע, פשוט תאמר את זה: גם אם אתם מדברים מזה שבועות, סירוב אה-לה "המתנחמד" תמיד יוציא אותך מזה בשלום. ואם אתה לא בטוח, ואין לך מספיק סקרנות כלפיו כדי לתת לזה ניסיון - אולי כדאי שתניח לו להפנות את האנרגיות שלו לאנשים שיתייחסו אליו יפה יותר.

החוסם

כבר דיברת איתו בעבר, ועכשיו כשאתה מחפש את הצ'אט, אתה מגלה שהוא לא קיים. אין מנוס מהתמודדות עם האמת: נחסמת.

פסק הדין: אסור. מדובר בהתחמקות פחדנית ופוגענית. 

נסיבות מקלות: אם עבר שבוע לפחות מההתכתבות האחרונה שלכם, אתה יודע שאין לך שום כוונה לפגוש אותו ולא בא לך שהוא יציק לך - אפשר לחסום, אבל אל תצפה שנגיד לך שאתה בן אדם טוב.

נפנופים של אחרי 

רוח הרפאים

כבר נפגשתם והיה סבבה, או ככה לפחות נדמה לך. אבל אז אתה שולח לו הודעה, והוא לא עונה לך יותר - אף פעם.

פסק הדין: אסור. נפנופים של אחרי הם נפנופים בנסיבות מחמירות, מפני שהצד השני הוא כבר לא ריבוע קטן באפליקציה, אלא בן אנוש בשר ודם. להתעלם מאדם שפגשת וניהלת איתו אינטראקציה אנושית מכבדת, בין אם מדובר בדייט או בסקס, זה אסור ובזוי. 

המתרץ

נפגשתם והיה טוב, אבל כשאתה שולח לו הודעה או מציע לו להיפגש שוב, יש לו תירוץ: הוא לא פנוי רגשית, הוא עדיין חושב על האקס או שהוא בתקופה עמוסה בעבודה.

פסק הדין: מותר. כנראה שהוא לא דובר אמת, אבל אי אפשר לדעת זאת בוודאות, ולכן יש להתיר מחמת הספק.

המתנחמד

אתה מציע להיפגש שוב, והוא שולח לך את הודעת המתנחמד הקלאסית: "אתה יפהפה, נוטף כישרון, חכם כמו שלמה המלך ומצחיק כמו גיתית פישר, אבל אני חושב שאני מחפש משהו אחר. בהצלחה!"

פסק הדין: מותר ורצוי. אם נפגשתם רק פעם אחת, אין צורך לספק הסברים מתוחכמים או לתרץ תירוצים.

המורח

הוא ימשיך לענות לכל ההודעות שלך, אבל ישמור על לקוניות ותמיד יתחמש במלאי תירוצים אינסופי.

פסק הדין: מותר. אי הנעימות גדלה במקרה הזה, מפני ששני הצדדים כבר נפגשו ולכן נוצרה ביניהם איזושהי מחויבות לנחמדות. לשלוח הודעת "מתנחמד" קלאסית זה קל מבחינה טכנית, אבל לא כולם מסוגלים לעשות את זה, ולמרוח זה פתרון ביניים עם נזק מזערי. אם הצד השני לא שולל לגמרי את האפשרות להיפגש שוב, כלומר רוצה לשמור את האופציות פתוחות, גם כאן זה פחות נורא - הרי כבר נפגשתם, ואם מדובר בקשר למטרות מין בלבד, לא מדובר בדושיות לשמה.   

החוסם

נפגשתם ועשיתם מה שעשיתם, אבל כשאתה פותח את האפליקציה לאחר מכן אתה מגלה שהצ׳אט איתו נעלם: הוא התחבר לאפליקציה מיד אחרי שנפרדתם וחסם אותך כדי שלא תוכל ליצור איתו כל קשר.

פסק הדין: אסור, בזוי וחסר אחריות. מעבר לעובדה שמדובר בעלבון צורב, הרי ברור שהצד השני הולך לאכול סרט בניסיון להבין מה הוא עשה לא נכון. לא צריך לחתור לתיקון עולם כדי להבין שעדיף לדבר ולהסביר שאתה לא רוצה להיפגש שוב ואלה סיבותיך, מספיק לרצות לשמור על אנושיות בסיסית. מעבר לכך, מדובר במעשה חסר אחריות - במידה וצריך ליצור קשר לאחר מכן מסיבות רפואיות (למשל, אחרי שהתגלתה מחלה שעלולה להיות מדבקת), לא ניתן לעשות זאת.