המשפיעים על המאבק הגאה​
עמוס. "שמח שאנחנו מתקדמים לעולם נאור" | צילום: עוז מועלם, באדיבות המצולם

דני עמוס

דני עמוס, כדורגלן ישראלי ב-15 השנים האחרונות, שמשחק כיום בעמדת השוער בקבוצת מכבי נתניה. בשנת 2012 זכה עם עירוני קריית שמונה באליפות הראשונה בתולדות המועדון, ובתואר שחקן העונה מטעם ההתאחדות לכדורגל. בעונה שלאחר מכן העפיל עם הקבוצה לליגה האירופית. במשחק של קבוצתו מכבי נתניה מול מכבי תל אביב בשנה שעברה, אוהדי מכבי נתניה קראו לשחקני הקבוצה היריבה "הומואים". בתגובה, עמוס עצר את המשחק, ניגש לקהל שלו וביקש שיפסיק לצעוק קריאות פוגעניות. באותו המשחק, הוא עלה למגרש עם נעלי כדורגל מיוחדות שעוטרו בדגל הגאווה, ועליו הכיתוב: "We're all equal" ("כולנו שווים").

"הקהל חייב להבין שמי שמתבטא בצורה כזו יפגע בעצמו ובקבוצה. כשאתה משמיע צעקות כאלה, הילדים שבאים למגרשים צועקים אותו הדבר. זה המסר שאנחנו מעבירים כיום לדורות הבאים והתופעה חייבת להיפסק", הסביר בראיון שהעלה את ההומופוביה במגרשי הכדורגל על סדר היום הציבורי. בעקבות כך, ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) הגיש תיקון לחוק איסור אלימות בספורט, לפיו אלימות מילולית כנגד הקהילה הגאה תהיה אסורה בחוק ותהווה עבירה פלילית. התיקון צפוי לעלות להצבעה בכנסת הנוכחית.

דני עמוס: "זה כבר חייב להיות טריוויאלי שכל מי שיש בידיו זכויות צריך להילחם בעד מי שסובל מאפליה. אנחנו לא באמת שווים עד שכולנו שווים באותה המידה. אני שמח שאנחנו מתקדמים לעולם נאור, שבו לקריאות להט"בפוביות לא יהיה מקום במגרש הכדורגל ודינן יהיה כדין קריאות גזעניות".

המשפיעים על המאבק הגאה​
נודלמן. "גאה במי ומה שאני" | צילום: רינה ריבקין ודלמן, באדיבות המצולמת

רינה נודלמן

רינה נולדה כזכר וגדלה בשנים הראשונות לחייה כבן. בגיל ארבע היא ביקשה ללבוש שמלה ושנה אחר כך סירבה להסתפר ולקצר את שיערותיה. בריאיון ל"הארץ", סיפרה שכבר בגיל חמש היא החלה לחוש תחושת חוסר נוחות בגופה שהתעצמה ככל שגדלה והתבגרה. "כשהסתכלתי על ילדות, הרגשתי שנולדתי עם אישיות של בת אבל בגוף של בן. ראיתי ילדות והבנתי שאני כמוהן, אבל לא ידעתי אם מה שאני מרגישה יכול להתקיים", העידה בריאיון.

כשהייתה בת שבע, הוריה החליטו לכבד את רצונה ולאפשר לה לגדול כילדה טרנסג'נדרית, בליווי מקצועי של מטפלת בתחום המגדר. הם בחרו באומץ לחשוף את הסיפור בפומבי והפגינו גאווה בבת שלהם. "עד שלא אפשרנו לה לבטא את עצמה ולהיות מי שהיא, היא הייתה ילדה יותר עצובה וסגורה", סיפרה קרן, אמה. כיום, בגיל תשע, היא כבר החליפה את בגדיה, שינתה את שמה ויצאה מהארון בפני ילדי הכיתה. מאז היא הרבה יותר משוחררת ומאושרת, למרות התמודדויות שונות שהיא חווה בחברה שלא מכירה את הנושא לעומק.

החשיפה של רינה והקבלה המוחלטת של הוריה הביאו להעלאת המודעות ולשיח סביב הנושא, במדינה בה מספר הפניות של ילדים טרנסג'נדרים למרפאות ייעודיות עולה משנה לשנה.

רינה נודלמן: "אני גאה במי ומה שאני. לכל אחת ואחד יש את הזכות להיות עצמו ולהיות חופשי. המסר שלי לכל מי שמרגיש שונה הוא לא לפחד ממי שאתם, כי כל אחת ואחד שונים בדרך שלהם".

המשפיעים על המאבק הגאה​
דיין. "הדיווח הוא בעיניי חלק מן המאבק עצמו" | צילום: מתוך עובדה, באדיבות המצולמת

אילנה דיין

אילנה דיין היא בין נשות התקשורת המובילות בישראל, והיא גם בעלת תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת ייל בארה"ב. היא הייתה האישה הראשונה ששירתה ככתבת במסגרת שירותה הצבאי בגלי צה"ל. מאז ועד היום, היא ממשיכה לשדר בתחנה הצבאית, וכבר למעלה מ-25 שנה היא מובילה את תכנית התחקירים "עובדה", תחילה בערוץ 2 ובשנים האחרונות בקשת 12.

לאורך השנים תחקיריה זיכו אותה בפרסים רבים – ב-2015 היתה כלת פרס סוקולוב לעיתונות משודרת, ובשנת 2018 זכתה דיין בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה. לצד ההכרה והשבחים, דיין עמדה במהלך השנים גם במרכזן של כמה סערות ציבוריות. זכורה במיוחד, תגובתו של ראש הממשלה נתניהו, בנובמבר 2016, לתחקיר אודותיו ששודר ב"עובדה". במהלך דקות ארוכות עמדה דיין והקריאה את התגובה שהשתלחה בה, באופן אישי, כולל ההאשמה שהיא "אשת שמאל קיצוני".

לפני כארבעה חודשים, ערכה דיין ראיון רדיופוני עם הרב שמואל אליהו בגל"צ, בעקבות דברים שאמר הרב יעקב אריאל, על הומואים כאנשים נכים. הרב אליהו טען כי "לומר שהרב אריאל פסול מלקבל את פרס ישראל זה טרור דעות". במשפט קצר שאמרה דיין בתגובה לרב אליהו, התייחסה לבנה, זוהר, שמחוץ לארון, ואמרה: "טרור זה לומר לבן שלי 'אני אגיד לך איך לחיות'".

אילנה דיין: "משפט קצר שאמרתי לגמרי מהלב ובלי לחשוב יותר מדי הכה גלים שלא ציפיתי שיכה. אם עצם העובדה שאמרתי שהבן שלי גיי, ושמגיע לו ולאחרים לחיות את החיים במלואם, עושה כזה עניין – סימן שהמהפכה הגאה עוד לא תמה. אני משדרת מהבית, ובמקרה זוהר שמע את השידור ונכנס לחדר מיד אחרי הראיון. הסתכלנו זה על זה, ובאותו רגע הבנתי שהדברים אמנם נאמרו ברדיו, אבל בעצם, זה משהו שביני ובינו. משהו ששייך לקבלה עמוקה, שהפומביות נותנת לה הד וחותם. מישהו אמר לי לאחרונה שחוויית היציאה מהארון לא באמת נגמרת אף פעם, תמיד יש עוד יציאה. למשל, כשאמא שלך מדברת על זה ברדיו. אז ברור לי שהדרך עוד ארוכה, וממש הבוקר זוהר הראה לי פסקה אחת, מתוך 'מלאכים באמריקה', שאומרת כמעט הכל - פריור הולך בסנטרל פארק, יודע שהאיידס עומד להכריע אותו, והוא אומר: 'המתים ייזכרו, וייאבקו יחד עם החיים; אנחנו לא נמות בסתר עוד. ...אנחנו נהיה אזרחים. העבודה הגדולה רק מתחילה'. מה התפקיד שלנו כעיתונאים בתוך כל זה? לספר, כל הזמן, על כל מאבק שנוגע לחיים של אנשים, לזכויות שלהם, לחירות, לדיכוי, למאבק על שוויון ועל חיים בכבוד. אנחנו צריכים להמשיך לדבר, גם על מאבקה של קהילת הלהט"ב, גם של נשים, גם של מיעוטים נרדפים. בדרך כלל התפקיד שלנו הוא לדווח, להשקיף מהצד. במאבק על זכויות, כל מאבק על זכויות, הדיווח הוא בעיניי חלק מן המאבק עצמו".

המשפיעים על המאבק הגאה​
עזר ואסקולה. "מרגישים שכקהילה בישראל אנחנו ממשיכים לצעוד קדימה" | צילום: רן יחזקאל, באדיבות המצולמים

אסי עזר ואלברט אסקולה

אסי עזר הוא אחד ממנחי הטלוויזיה שמוכרים בכל בית ובית בישראל. הוא כבר יותר מ-16 שנה על מסכי הטלוויזיה: מ"אקזיט", דרך "ערב טוב עם גיא פינס", הנחיית תכניות הריאליטי הפופולריות "האח הגדול", "הכוכב הבא לאירוויזיון", "נינג׳ה ישראל", והנחיית טקס האירוויזיון בישראל בשנה שעברה. עזר הוא גם יוצר הסדרה המצליחה "להיות איתה", ששתי עונותיה נמכרו לשידור לפלטפורמה הפופולארית אמאזון. הסדרה אף הופקה בגרסאות מקומיות ברחבי העולם.

אסי ואלברט התחתנו בספרד לפני כארבע שנים, ובשנה שעברה החלו בהליך פונדקאות. הם נבחרו לפרזנטורים של חברת הביטוח AIG, וכך הפכו לבני הזוג הגאים הראשונים בארץ שמככבים בקמפיין של חברה ישראלית גדולה. עבור אלברט, אדריכל במקצועו, הייתה זו טבילת האש השנייה בתקשורת, כשהראשונה הייתה בתכנית הדוקו-ריאליטי "יס מן" של חברת הלווין Yes.

בעקבות הקמפיין, פנו קצינים בכירים ומשרתי מילואים לראש אכ"א, בטענה שהפרסומת "מעודדת את ערך פירוק המשפחה" ודרשו להסירה. בתגובה לדרישתם, אסי כתב ל-900 אלף העוקבים שלו באינסטגרם: "כחברה עלינו לדעת לחיות זה לצד זה מתוך הבנה שאנחנו שונים אלה מאלה. כשם שלא הייתי חושד לרגע שמנסים להפוך אותי לדתי אם שני הפרזנטורים היו משפחה דתית, אני לא רואה סיבה לחשוב שהפרסומת הזאת באה לשנות, לחנך או להכתיב את אורח חייו של מישהו. אני לא יכול לקבל שבגלל השונות שלנו, הם מבקשים להדיר את בעלי ואותי".

אסי עזר ואלברט אסקולה: "תודה רבה על הבחירה. מבחינתנו כל מה שאנחנו יכולים לעשות למען הקהילה - אנחנו בעניין, אבל אם נכנסנו לרשימה הזאת בזכות הקמפיין הזוגי שלנו, אז התודה האמיתית צריכה ללכת גם לחברת AIG ולמשרד הפרסום ראובני פרידן שבחרו בנו. מצעד לא יהיה השנה בגלל הקורונה, אבל אנחנו לגמרי מרגישים שכקהילה בישראל אנחנו ממשיכים לצעוד קדימה".

המשפיעים על המאבק הגאה​
רביבי. "יש לנו מחויבות לנהוג במלוא הרגישות" | צילום: מירי צחי, באדיבות המצולם

עודד רביבי

עודד רביבי הוא ראש המועצה המקומית אפרת מזה 12 שנים ברציפות, סגן אלוף במילואים, עורך דין ובוגר תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. בתקופת כהונתו, אפרת זכתה במספר פרסים, בהם: פרס החינוך, פרס ירושלים ופרס שר הפנים לאחריות חברתית.

לפני כשנתיים הוא יזם את המפגש הראשון לבני נוער גאים בחברה הציונית-דתית, במטרה לאפשר לכל הורה להתמודד עם הסוגיה ולשוחח על כך עם אנשי מקצוע, בהם אנשי חינוך, רבנים, פסיכולוגים וחברי הקהילה הלהט"בית הדתית. רביבי הכיר בחשיבות הדיון, כדי להציל "נפשות שלא יודעות מנוח שמוצאות שקט נפשי כשהן שמות קץ לחייהן".

מאז ועד היום הוא ממשיך להוביל שותפות בין המגזר הציוני-דתי-מתנחלי לקהילה הגאה. קבוצת תהל"ה פועלת באפרת יותר משבעה חודשים ומלווה באופן עקבי כ-14 משפחות שרובן מתגוררות במועצה ובגוש עציון. זו אחת משתי הקבוצות היחידות בארץ שפועלות למען הקהילה הלהט"בית הדתית. בחודש שעבר, העביר בלייב בחשבון הפייסבוק שלו אירוע פסח שני, בנושא מענים קהילתיים בגוש עציון ללהט"ב ולבני משפחותיהם בשיתוף ארגונים גאים דתיים - ארגון חברותא-הומואים דתיים, בת קול נשים לטב"קיות דתיות ושב"ל חינוך לסובלנות בציבור הדתי.

עודד רביבי: "אני נרגש להיבחר כמי שמייצג קו של שיח, סובלנות ואכפתיות. כנבחרי ציבור מוטלת עלינו אחריות למצוא לכל קבוצה באוכלוסייה אוזן קשבת ותמיכה, בין אם מדובר בבעלי מוגבלויות, עולים חדשים, ותיקים או במי שנמצאים בקהילה הגאה. כל אחת ואחד מהם הם חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו, ויש לנו מחויבות לנהוג כלפיהם במלוא הרגישות. השיח שאנחנו מובילים במועצה נועד לתת כלים לבני משפחה, לחברי הקהילה וגם לנו כרשות, כיצד לעשות את הדברים טוב יותר כדי שהם חלילה לא ירגישו בלתי רצויים בתוכנו".

המשפיעים על המאבק הגאה​
אברג'יל. "אצעיד קדימה את הידיעה וההבנה שאנחנו בדיוק כמו כולם.ן" | צילום: רוני מטס, באדיבות המצולמת

רומי אברג'יל

הדוגמנית וכוכבת הרשת הטרנסג'נדרית עם יותר מ-60 אלף עוקבים באינסטגרם, כבר מזמן פורצת דרך בהעלאת הנראות הטרנסית בחברה הישראלית. בגיל 16, היא הייתה הטרנסג'נדרית הצעירה ביותר בישראל, ופתחה קמפיין מימון המונים במטרה לעבור ניתוח לשינוי מין ולהיות אישה.

אברג'יל השתתפה בסדרת הדוקו של יס "טרנסקידס", שמספרת על ארבעה בני נוער שעברו תהליך משנה חיים ובלתי הפיך ועל ארבע המשפחות שלהם שהתמודדו עם התהליך המטלטל. אילנית, אמה של רומי, היא אם חד הורית שתומכת בה ומכילה אותה לאורך כל הדרך. אביה לא מוכן לפגוש אותה מאז שהיא בת. היא לא פחדה להתעמת עם שרים בממשלה, בהם שר החינוך לשעבר בצלאל סמוטריץ, שלעג להרחבת שילוב טרנסג'נדרים בצה"ל.

היא השתתפה בקמפיין טיק טוק הראשון בישראל למיגור תופעת הבריונות והלהט"בופוביה ברשת. בחודש שעבר אברג'יל התגייסה כאישה לצה"ל. בחשבון האינסטגרם שלה כתבה: "זו גאווה בשבילי לתרום למדינה ולשרת כמו כל חיילת אחרת, ותודה לצה"ל שנותן אפשרות מורחבת לגיוס טרנסג'נדרים ככלל האוכלוסייה".

רומי אברג'יל: "זה מאוד מרגש אותי שזכיתי להיבחר לצד אנשים שתרמו רבות לקהילה בישראל. לא חשבתי שאגיע למקום כזה בחיים. אני מאמינה שעשיתי היסטוריה במדינה ומקווה להעביר הרצאות בקרוב בארץ ובעולם, כדי לחשוף את הסיפור שלי לקהלים שונים. באינסטגרם ובטיקטוק אני מנגישה את האני עצמי האמיתית בצורה הטובה ביותר, כדי לנרמל את הנושא. הקהילה הטרנסית נמצאת מאחור ביחס לקהילה הגאה, סובלת מחוסר שוויון הזדמנויות. שופטים אותנו רק על סמך מה שרשום בתעודת הזהות. אני אצעיד קדימה את הידיעה וההבנה שאנחנו בדיוק כמו כולם.ן".

המשפיעים על המאבק הגאה​
פנקס ארד | צילום: איתי יואב פנקס ארד, באדיבות המצולמים

איתי ויואב פנקס ארד

איתי פנקס ארד הוא בין הפעילים הבולטים והוותיקים ביותר בקהילה הגאה בישראל. לפני בדיוק עשרים שנה, במהלך כהונתו כיו"ר אגודת הלהט"ב בישראל, הקים סניפים חדשים בבאר שבע ובקריית שמונה. בשנת 2003 נבחר לכהן כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ ולמחזיק תיק הקהילה הגאה הראשון בעיר. בשנת 2015 נחשב לבין ה-40 המשפיעים בתולדות הקהילה.

לפני עשר שנים, איתי ובעלו יואב, מייסד ארגון חוש"ן, הגישו עתירה תקדימית נגד משרד הבריאות, בדרישה לאפשר להם להביא ילד בהליך פונדקאות. בשנת 2015, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה אך הממשלה שנפלה, מנעה את המשך החקיקה. באותה השנה, הם הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לקבל שירותי פונדקאות. לפני ארבעה חודשים, בית המשפט העליון קבע שהסדר הפונדקאות פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות. השופטים נתנו למדינה שנה כדי לתקן את החוק, ואם לא יתוקן - יבוטלו הוראות החוק. יואב ואיתי הם אבות לשלוש בנות שנולדו בפונדקאות.

איתי ויואב פנקס ארד: "אנחנו שמחים ומודים ל-mako גאווה ולאגודה על הבחירה ובעיקר על ההזדמנות לפרוץ עוד פתח בחומה בדרך לשוויון. החומה הזו מונעת מעשרות אלפי גברים ישראלים, בעיקרם להט״בים, להיות הורים אבל היא גם חלק ממערכת החוקים המפלה שפוגעת בקהילה שלנו במרבית תחומי החיים. זו מערכת שמשדרת מסר שלהט״בים שווים פחות. המהפכה שלנו השיגה הרבה אבל היא בהחלט לא הושלמה. אנחנו מקווים שהמאבק הממושך לצד 'אבות גאים', 'תמוז' ועותרות ועותרים נוספים, יביא לא רק אלפי ילדים לעולם, אלא גם גל נוסף של שינוי בדרך לשוויון מלא".

המשפיעים על המאבק הגאה​
כידון. "עצובה שבשנת 2020 אנחנו עדיין צריכים לעסוק בביעור תפיסות חשוכות ומפלות" | צילום: אמיר יעקובי, באדיבות המצולמת

שרון כידון

שרון כידון היא ממנחות הטלוויזיה הוותיקות ביותר בישראל, יוצרת סרטים דוקומנטרית, מרצה לתקשורת ומנחה כנסים וטקסים, ובעלת תואר שני בתקשורת ועיתונאות מאוניברסיטת בר אילן. היא החלה את צעדיה הראשונים בתקשורת לפני קרוב ל-30 שנה, ומאז הנחתה מגוון תכניות: "רשת כלכלית", "שי ושרון" לצד שי גולדן, "לפני החדשות" ועוד רבות. בשמונה  השנים האחרונות היא מגישה ברדיו תל אביב את תכנית הברנז'ה "מייבשים את הביצה". לפני קרוב לעשר שנים, הצטרפה לוועד המנהל של עמותת "כוח נשים", שפועלת לקידום מנהיגות נשים בישראל.

בתחילת השנה, היא נבחרה להנחות את טקס פרס ישראל, אך סירבה להגיש את הפרס לרב יעקב אריאל לאור התבטאויותיו הפוגעניות נגד הקהילה הגאה. כידון, שהייתה אמורה גם לראיין אותו, לא רצתה לפגוע במעמד החגיגי וסיכמה מראש עם מפיקי הטקס שלא תדבר עם הרב על הבמה. "אני מכבדת את פסיקת בג"ץ שקבעה כי אמירותיו של הרב חוסות תחת חופש הביטוי, ועם זאת עודני מתנגדת לאמירות פוגעניות נגד חלק נרחב מהעם שלנו", הסבירה את בחירתה.

שרון כידון: "אני מוחמאת ונרגשת מאוד מהבחירה בי כמשפיענית על הקהילה הגאה בישראל. לצד זאת, אני עצובה שבשנת 2020 אנחנו עדיין צריכים לעסוק בביעור תפיסות חשוכות ומפלות בחברה הישראלית".

המשפיעים על המאבק הגאה​
עמרם. "לא נשקוט עד שלכל אחד ואחת מכם יהיה מרחב בטוח" | צילום: נגה אור ים, באדיבות המצולמת

חן עמרם

חן היא מורה לתנ"ך ורכזת מעורבות חברתית בתיכון "עתיד" בלוד. לפני שנה וחצי, היא ראתה משאית של מורים גאים במצעד הגאווה בברלין, וכשחזרה לארץ החליטה לאגד את המורים הגאים בישראל בקבוצת פייסבוק, שהפכה להתארגנות בשם מגמ"ה - מורים ומורות גאים במערכת החינוך.

כשהתחילה ללמד בתיכון בלוד, הארגון שהקימה התרחב לכדי קהילה של מאות מחנכים אך היא עדיין הייתה בארון מול תלמידיה. לאחר שהארגון החל לקיים השתלמויות לא.נשי חינוך סטרייטים ולהט"בים בשיתוף חוש"ן, היא החליטה לצאת מהארון בפני הכיתה. היא כתבה באותיות גדולות על הלוח את המילה "להט"ב", והזמינה את התלמידים לדבר איתה בפתיחות על הנושא.

בתגובה לדבריו של שר החינוך לשעבר רפי פרץ, שתמך בטיפולי המרה, יצא ארגון מגמ"ה בהובלתה במהלך נרחב שכלל קמפיין רשת, עצומה והפגנות. הקמפיין קרא לשר להתנצל ולאסור טיפולי המרה במערכת החינוך. באותה תקופה, היא פחדה שמא תאבד את מקום עבודתה אך זה לא עצר בעדה. מאז שהוקם לפני שנתיים, הארגון הופך משמעותי יותר ויותר בקרב צוותים חינוכיים ברחבי הארץ ובמערכת החינוך, ופועל ברמה המקומית להטמעת תכנים להט"ב ביום-יום הבית ספרי וברמה המערכתית מול אנשי משרד החינוך ואנשי השירות הפסיכולוגי הייעוצי.

חן עמרם: "בשנים האחרונות מערכת החינוך עשתה צעדים משמעותיים בכל הנוגע להגברת הפלורליזם והסובלנות כלפי הקהילה הגאה, אך הדרך עוד ארוכה. מאז שהתאחדנו, אנשי חינוך גאים, אנו פועלות במרץ והופכות את העבודה היומיומית בכיתות לעבודה בלתי מתפשרת עבור התלמידים והתלמידות היקרים שלנו. בשנתיים האחרונות יצרנו מהפכות של ממש בבתי הספר שלנו ויצקנו סובלנות ועושר אל כיתות הלימוד. אנחנו רואות אתכם ויודעות כמה קשה ומורכב זה יכול להיות - ומגיע לכם הרבה יותר! לא נשקוט עד שלכל אחד ואחת מכם יהיה מרחב בטוח, בריא ומכיל לגדול בו, ועד שנוכל להבטיח את שלמות הגוף והנפש של כל אחד ואחת מכם. המאבק למערכת חינוך בטוחה ומגוונת הוא מאבק לחברה סובלנית ועשירה יותר עבור כולנו".

המשפיעים על המאבק הגאה​
שאמה הכהן. "אחד הדברים שאספר בגאווה לנכדים" | צילום: אורי חבושי, באדיבות המצולם

כרמל שאמה הכהן

במשך שנים רבות, נחשבה העיר רמת גן לשמרנית בכל הקשור לקהילה הגאה, עד שכרמל שאמה הכהן נבחר לראשות העיר. העירייה בראשותו קיימה את אירוע הגאווה הראשון ברמת גן  בשנה שעברה בהשתתפות אלפים מתושבי העיר, וקידמה העלאות תקציב לקהילה הגאה של יותר מ-40 אחוזים ביחס לשנים קודמות. התקציב הנרחב סייע לפעילות של ארגון איגי, להפעלת שירותי עו"ס לקהילה הטרנסית ולהובלת פאנלים חינוכיים במסגרת יום המאבק נגד להט"בופוביה לפני כחודש.

בתחילת השנה השתתף ראש העיר בעצרת מחאה בתיכון "בליך" בתגובה לאמירותיו של שר החינוך כנגד הקהילה. ראש העיר יצא בחריפות נגד דבריו והורה לאגף החינוך לקיים שיח משותף בכל בתי הספר בעיר בנושא זכויות להט”ב וקבלת כל אדם באשר הוא. בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק כתב ש"מדובר בדעות הומופוביות שמתאימות למדינות חשוכות כמו איראן, ואין להן מקום בחברה הישראלית בשנת 2020".

כרמל שאמה הכהן: "המהלך להוצאת העיר רמת גן מחושך להט"בופובי והפיכתה למקור אור מוביל ביחס החיובי, המחבק והמזמין לקהילה, הוא דבר שגאוותנו עליו. זהו אחד הדברים שאספר בגאווה לנכדים. אם תימשך זרימת חברי הקהילה לגור ברמת גן, המהפך ייחשב לחלק בלתי נפרד מהעיר ובלתי הפיך שאינו תלוי בזהות ראשי העיר העתידיים".

זירת הדקירה בבית דרור בתל אביב
זירת הדקירה בבית דרור | צילום: מד"א, חדשות

הנער בן ה-16 מטמרה שנדקר ליד בית דרור

לפני פחות משנה, נער בן 16 מהחברה הערבית נדקר בכניסה ל"בית דרור" שבתל אביב. ארבעה ימים לאחר מכן, בזמן שהוא מאושפז במצב קשה בבית החולים, שניים מאחיו הסגירו את עצמם לידי המשטרה, וכיום מתנהל משפטם. כיום שלומו של הנער טוב.

פשע השנאה עורר סערה גדולה בקהילה הגאה ובקהילה הגאה הערבית בפרט, והוביל להפגנה הראשונה כנגד אלימות כלפי להט"ב בחברה הערבית בהובלת עשרות ארגונים גאים. האירוע וההפגנה עוררו הדים רבים בחברה הערבית והיהודית יחדיו, ולבית דרור הגיעו הודעות תמיכה רבות מקרב ארגוני רווחה ערביים איתם הם עובדים.

בית דרור משמש כקורת גג לבני נוער בגילאי 13-18 מהחברה הגאה, ופועל במסגרת עמותת "אותות", בפיקוח ושיתוף משרד העבודה והרווחה. חלק מהנערים מגיע למוסד מרצונם, וחלקם מגיע מתוקף צו של המשרד במידה ונמצא שהם תחת סיכון. בשנים האחרונות, מספר הלהט"ב מקרב החברה הערבית שמגיע לבית דרור עולה בעקביות, והשנה הוא עומד על כ-40% מכלל דיירי המקלט.