"שלושה חודשים היינו ביחד בזוגיות נפלאה - עברנו להתגורר ביחד, חלמנו על חתונה וילדים, המשפחות הכירו זה את זו ובכל לילה כשהלכנו לישון מחובקים אמרתי תודה לאלוהים על כך שמצאתי את אהבת חיי. ואז ברגע אחד הכל השתנה. בן זוגי קיבל את תוצאות בדיקת האיידס, אותה עשינו ביחד כדי להתחיל לקיים מגע מיני ללא אמצעי מניעה, והתוצאות היו חד משמעיות - דן התגלה כנשא ואני לא".
"ברגע הראשון הרגשתי שעולמי מתמוטט עלי", מספר תומר, בן זוגו של דן (השמות האמיתיים שמורים במערכת). "הימים הראשונים היו כמו מערבולת של פרץ רגשות, פחדים, בכי ועצב. החלטתי להילחם ולא לוותר. לא הייתי מוכן לפרידה, ומצבו הנפשי של דן לא הרשה לי אפילו להרהר על כך. הוא היה חייב את התמיכה שלי, אבל מנגד גם לא ידעתי מה לעשות. זה היה לפני שלוש שנים, בימים אחרים של הסתרה, חשש ואות קין על כל נשא HIV. התחלתי לקרוא חומרים, התייעצנו עם רופאים וכל זאת בדרך הכי חשאית שאפשר שמא מישהו יגלה. לא היה לי ברור איך מנהלים סדר יום רגיל, אבל האהבה היתה חזקה מכל דבר ושרדנו את התקופה הראשונה. עכשיו אנחנו יחד, וברור לי שהביחד הזה זה לכל החיים".
"אני בכוונה מדגיש שזה היה לפני שלוש שנים", אומר תומר, "כשהאוכלוסייה עוד לא ממש ידעה איך להתמודד, ואפילו אני לא ידעתי איך להתמודד", מספר דן. "אני זוכר למשל שבהתחלה, עלו אצלי שאלות לגבי איך נוכל לחיות חיים נורמלים ברמה היום יומית: למשל השאלה האם נכון או לא נכון להשתמש באותם שירותים עלתה לאוויר, או האם מותר לצחצח שינים מאותה מברשת? האם מותר לי להתנשק איתו אחרי שצחצחנו שינים? מה לגבי גילוח? ומה קורה כשתומר נפצע או נחתך במהלך הכנת סלט לארוחת ערב?"
"מהר מאד ראינו שלמעשה, אין אצלנו שינוי מאורח חיים של כל זוג אחר. הבעיה פשוט הייתה הסביבה. אני זוכר שבאחד הפיקניקים עם החברים, תומר נפל ונפצע ברגל, לא בצורה מיוחדת אבל כן ירד דם. היינו קולים לחלוטין והסברתי למי שהיה בסביבה שתומר לא אוהב שמישהו מטפל בו חוץ ממני, וכך היה. אנחנו חושבים הרבה על הסביבה כי לצערנו עדיין יש בורות ואנשים נרתעים מנשאים, למרות שהיום אנחנו בעידן הרבה יותר נוח מלפני שלוש שנים. הציבור בארץ ובעולם מתחיל להבין שנשאים מטופלים כמעט ולא יכולים להדביק, והבעיה כולה מתחילה ונגמרת באמצעי ביטחון בקיום יחסי מין. אבל גם אם מישהו מתגלה כנשא, במהירות בה מתחילים לטפל בו טמונה גם התשובה לחיים בריאים. לנו היה חשוב לנהל אורח חיים בריא, איכותי ולאורך זמן. שנינו כבר לא ילדים, חצינו את קו ה-30 וידענו אם אנחנו מצליחים לעבור את המשוכה הזו נחיה ביחד לעולמים. אני חושב שניצחנו".
"למה בעצם אתה צריך את כל כאב הראש הזה?"
סיפורו של עידן (45) מעט שונה. עידן החליט במודע להיפגש עם נשא HIV אחרי שהכיר במסיבה לפני חצי שנה, ומאז הם ביחד. "נפגשנו באחד המועדונים בתל אביב ואי אפשר היה שלא לראות את אלון - חתיך גבוה עם חיוך ענק, גבר במלוא מובן המילה. דבר הוביל לדבר ומצאנו את עצמנו יושבים בכניסה למועדון ומשוחחים ארוכות. אלון לא הסתיר כלום ואמר לי שהוא נשא ומטופל מזה שנתיים. לא פחדתי כיוון שקראתי ספרות מקצועית, והבנתי שניתן לחיות עם נשאים ולקיים אורך חיים בריא תוך שמירה על כללים. התעניינתי בסדר יומו והוא סיפר לי שהוא פשוט חי בריא - 'אני שומר על תזונה נכונה, עושה ספורט, לוקח פעמיים ביום כדור ונבדק מדי פעם כדי לשמור על רמת עומס נגיפי נמוך ביותר. אני מודע למחלות הרקע שיתכנו כמו שומנים בדם, סכרת וכדומה'".
"כשחשבתי על מערכת יחסים עם אלון", מספר עידן, "מעניין שיותר הפחידה אותי המחשבה של איך אני מתמודד מול שאלות של הסביבה, ולא איך אני חי עם אלון מבלי להדבק. הבנתי שהבעיה הקשה ביותר היא במודעות החברתית וככל שיעברו הימים, כך הציבור בארץ יבין את מה שהפנימו מזמן בארה"ב ובאירופה: נשאים מטופלים אינם מדביקים. את עיקר האנרגיה אני צריך לנווט סביב העובדה שיהיו הרבה מאד אנשים שישאלו אותי 'למה בעצם אתה צריך את כל כאב הראש הזה? לך תמצא לך אהבה מתאימה עם בן זוג שאינו נשא'. להם אני עונה את התשובה הכי אמיתית: האהבה עיוורת והיא גדולה מכל מכשול. ככל שהסביבה תבין שניתן לקיים אורח חיים בריא, בין אם מדובר בשני בני זוג נשאים או רק אחד מהם, ככה נחיה כולנו חיים מאושרים יותר".
"אפשר למנוע הדבקה לחלוטין"
סיפורם של דן ותומר ושל עידן ואלון פותח צוהר לאחת מהסוגיות שקשורות לנשאים: איך מקיימים זוגיות בריאה ואיכותית כשאחד מבני הזוג נשא HIV? הדרך הטובה והמומלצת ביותר היא באמצעות טיפול נכון והבנה חד משמעית שחיים בריאים זו רק שאלה של לימוד והבנה איך לעשות זאת.
ד"ר דוד ששה, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ובמרפאת האיידס של בית החולים רמב"ם בחיפה, מספר שסיטואציות כאלה בכלל לא נדירות, ושקיימים נשאים רבים שחיים בזוגיות עם בן/בת זוג שליליים. "מבחינה רפואית, אני לא רואה שום סיבה להימנע מזוגיות כזאת", הוא מצהיר. "אין ספק שהחשש המרכזי שאופף זוגיות כזאת היא שאלת הדבקת בן הזוג השלילי, אבל אנחנו יודעים היום שניתן למנוע הדבקה לחלוטין בעזרת שני אמצעים חשובים. הראשון הוא טיפול תרופתי בבן הזוג החיובי. מנקודת המבט של הנשא, ההמלצה היא להתחיל טיפול מוקדם כדי למנוע סיבוכים מאוחרים של נשאות ארוכת שנים. יש היום הוכחות שהתחלקות מתמדת של הנגיף (כפי שקורה בהיעדר טיפול תרופתי) גורמת בגוף לדלקת מתמשכת שמהווה גורם סיכון ידוע למחלות לב וכלי דם, כמו גם לגידולים. חוץ מזה שבלי טיפול, הנגיף חודר למערכת העצבים המרכזית ומגביר את הסיכון לתחלואה הקשורה במח ובמערכת העצבים".
"האמצעי השני חשוב יותר והוא שימוש בקונדום, שזו כמובן דרך המניעה העיקרית, והיא חשובה במיוחד כאשר בן הזוג הנשא איננו מטופל, אבל גם אם בן הזוג הנשא מטופל. חשוב להדגיש שגם מין אוראלי עלול לסכן בהדבקה ויש להשתמש בקונדום גם במין אוראלי".
יחד עם זאת, חשוב לד"ר ששה להדגיש כי גם כאשר הנשא מטופל בקוקטייל, סיכון ההדבקה נמוך משמעותית - אך עדיין קיים. "במחקר שהוצג לאחרונה ב-CROI, אחד מהכנסים החשובים בתחום ה-HIV שנערך בבוסטון, עקבו חוקרים אחר כ-800 זוגות בהם אחד מבני הזוג נשא והשני שלילי. בכל הזוגות שהשתתפו טופל בן הזוג הנשא בקוקטייל ולמרות שנעשו מאמצים לחינוך למין מוגן, נכללו במחקר רק זוגות שדיווחו כי לפעמים הם מקיימים יחסי מין ללא קונדום. אמנם במשך שנתיים נרשם אף מקרה הדבקה אחד, אבל מדובר במחקר קטן וקצר ולכן מקרים נדירים לא בהכרח יתבטאו בו. החישוב הסטטיסטי של החוקרים היה שבתנאים כאלה סיכון ההדבקה הוא בין חצי אחוז לאחוז - סיכון לא מבוטל בכלל".
אין שום בעיה לאכול ביחד, לישון ביחד - ואפילו להביא ילדים
בכל הנוגע לחיי היומיום מבהיר ד"ר ששה - אין שום בעיה לקיים חיי שגרה רגילים: "ניתן לאכול מאותם כלים, לישון באותה מיטה, להשתמש באותם שירותים ומקלחת בלי חשש בכלל. רק שימוש בחפצים שקשורים לחשיפה לדם, כמו סכין גילוח או מברשת שיניים, כן מהווים סיכון ויש להמנע מלחלוק אותם. כמו כן, נשאים בהחלט יכולים להביא ילדים בריאים שאינם מודבקים ב-HIV. יש בארץ ניסיון לא מועט בנושא, בעיקר בקרב זוגות הטרוסקסואלים. במקרים בהם הגבר חיובי והאישה שלילית, עיקר המאמץ הוא כמובן למנוע הדבקה של האישה בתהליך הכניסה להריון והדבר נעשה על ידי טיפול תרופתי לנשא להורדת העומס הנגיפי למינימום, ובחלק מהמקרים גם שטיפת הזרע (תהליך בו מורחק הנגיף מנוזל הזרע) וטיפול מונע לפני ואו לאחר ההפרייה. גם בקרב זוגות של שני גברים אפשר תיאורטית לבצע את אותו התהליך עם הפונדקאית או הפרטנרית להורות, אלא שהמחסום העיקרי כאן יהיה החוק ולא הרפואה, בשל חוקי הפונדקאות בארץ ובעולם".
הבט אחר משמעותי לא פחות בזוגיות עם נשאים היא ההתמודדות המשותפת עם הנשאות, על כל משמעויותיה - "כאן אני לא רואה הבדל מזוגות אחרים בהם אחד מבין הזוג מתמודד עם מצב רפואי משמעותי אחר", אומר ד"ר ששה. "בהיבט הזה מתבקש בן הזוג השלילי לתמוך וללוות את בן זוגו גם בשל הנושא הרפואי וגם בהתמודדות עם סטיגמה, סוד וכדומה - שאלו הן נקודות מבחן לא פחות משמעותיות לזוגיות, אבל לא בהכרח שונות מכל זוגיות אחרת".