ישראל אינה מתירה הליך של פונדקאות לזוגות חד מיניים, כידוע, ולאחרונה רגשה הארץ על רקע חוק הפונדקאות החדש שעבר, והדיר זוגות חד מיניים ממנו. זוגות גברים המבקשים להיות הורים נאלצים לעבור הליך פונדקאות יקר בחוץ לארץ כשלא כל אחד ידו משגת מימון הליך יקר זה. בחיפוש אחר מקורות מימון, ניסה זוג גברים לגלגל את הוצאות ההליך על פוליסת ביטוח הבריאות של אחד מהם, והגיש תביעה נגד חברת הביטוח הראל בסכום של כ-600 אלף שקלים.
התובע, גבר גאה בן 35, עתר לבית משפט השלום בהרצליה לחייב את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח בגין פוליסת הביטוח, ובשל הוצאות שהוציא בגין תהליך פונדקאות שעברו הוא ובן זוגו בארה"ב, ושכתוצאה ממנו נולדה להם בת בשנת 2016. מדובר בפוליסת בריאות קולקטיבית, שרכש התובע במסגרת מקום עבודתו, שהינה ביטוח למקרה בו מצב רפואי של המבוטח מחייב טיפול רפואי.
בכתב ההגנה שהגישה הראל באמצעות עו"ד נמרוד ברקוביץ ועו"ד מיכאל קואינוב ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות' העוסק בדיני ביטוח, טענה הראל כי ביטוח בריאות, אינו יכול לכסות אירוע הנובע מרצון ותכנון מוקדם של מבוטח, ובפרט כשעסקינן באירוע שאינו נובע מצורך רפואי.
התובע טען כי בפוליסת הבריאות קיים רובד הכולל, בין היתר, כיסוי לשירותים רפואיים אמבולטוריים. אלא שהראל טענה שהתובע כלל לא שילם עבור הרובד הזה, ובכל מקרה הוא התובע אינו זכאי לכיסוי ביטוחי בגין השתתפות בהפריה חוץ גופית (IVF), מכוח הפוליסה באשר אינו עומד בתנאי הכיסוי הביטוחי, מאחר שאינו אישה בהריון. לטענת הראל, הליך ההפריה והפונדקאות אינו בגדר "מקרה ביטוח" על פי הפוליסה, שכן אין מדובר במצב רפואי המחייב את ביצוע ההליך.
במסגרת התביעה הגיש התובע חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר ראפס, שקיווה כי בסיועה יוכל לשכנע את בית המשפט כי הוא ובן זוגו הם אנשים נורמטיביים, שלא נזקקו מעולם לטיפול נפשי כלשהו, וכי היה להם צורך (להבדיל מרצון) להביא ילדים, וכי צורך זה הוא רפואי-נפשי, ולכן עונה להגדרה של מקרה הביטוח המכוסה בפוליסת הבריאות. הפסיכיאטר סיכם בחוות דעתו שהוגשה לבית המשפט כי במקרה שלפנינו אין כל ספק שמדובר בצורך המהווה מצב רפואי נפשי, ולא סתם ברצון להביא ילד .
בנוסף טען התובע, שוב באמצעות חוות דעת של ד"ר ראפס, כי במידה ורצונם לא היה מתממש, בני הזוג היו נפרדים בגין הריקנות שהייתה מאפיינת את הזוגיות, וסביר כי אחד מבני הזוג היה נכנס לדיכאון, ולכן המדובר בטיפול מניעתי. הראל מצידה הגישה חוות דעת פסיכיאטרית נגדית שנכתבה על ידי הפרופ' מרק וייזר לפיה מדובר ברצון להיות הורה ולא בצורך רפואי, וכי אין מחקרים שלפיהם אדם עלול ללקות בדיכאון אם לא יהיה הורה.
בית המשפט לא מצא כי מדובר במקרה ביטוח, ונימק זאת בכך במספר נימוקים: ראשית מהות העסקה בין מבוטחים לחברת ביטוח בפוליסת בריאות הוא במתן כיסוי לאירועים רפואיים לא רצוניים. שנית, אין מדובר בסיכון רפואי אלא במשאלת לב. בית המשפט גם לא השתכנע כי מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהגישו בני הזוג, והעדיף על פניה את חוות דעתו של הפסיכיאטר מטעם חברת הביטוח.
>> מבט מבפנים: סצנת האורגיות של תל אביב נחשפת
>> "הלוואי שהיה לי תומך! החיים היו הרבה יותר קלים"
>> "אמרו לי שלא אהיה מרוצה מהתוצאה בסוף הניתוח"
לדברי עו"ד נמרוד ברקוביץ, מדובר בניסיון לגלגל את תפוח האדמה הזה לבית המשפט, תוך ניסיון לחייב את חברות הביטוח לכסות את הליך הפונדקאות ותוך יצירת כיסוי ביטוחי 'יש מאין', מקום שבו המדינה מסרבת. אכן מדובר בנושא ציבורי וחשוב, אך כאמור, אין חולק כי העדר יכולתם של בני הזוג להביא ילדים לעולם אינו נובע מכל מחלה ו/או צורך רפואי ומשכך, הפוליסה האמורה אינה נועדה ואינה יכולה לכסות את הוצאותיהם הנטענות.