דגל הקהילה הטרנסג'נדרית (צילום: Ink Drop, Shutterstock)
25 אחוזים מהקהילה הטרנסג'נדרית בישראל לא השתכרו כלל בשנת 2019 | צילום: Ink Drop, Shutterstock

מחקר ארצי חדש ורחב שמתפרסם היום לרגל יום הזיכרון הטרנסג'נדרי מציג תמונת מצב עגומה ומורכבת, איתה מתמודדים חברי הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל. זה המחקר המקיף ביותר שנעשה עד היום בנושא והוא פרי יוזמתם של מרפאת לוינסקי והאגודה למען הלהט"ב, בשיתוף ארגון מעברים לקשת הטרנסית ופרויקט גילה. את המחקר ערכה ד"ר סיגל גולדין, שאספה נתונים של למעלה מ-350 חברות וחברי הקהילה מכל הארץ, ואלה מייצגים את מגוון הקבוצות המרכיבות את הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל. 

המחקר העלה כי 60% מחברי קהילת הטרנס בישראל החלו להזדהות כטרנס או א-בינאריים כבר בשנות העשרה לחייהם, כאשר בשנים האחרונות שיעורם של טרנסג'נדרים המתחילים להזדהות מגדרית בין גיל 10-19 רק הולך וגדל. 39 אחוזים מהמשתתפים שינו את שמם במשרד הפנים ו-25 אחוזים שינו את סעיף המין 33 אחוזים מתוך אלה שלא שינו את סעיף המין נמנעו מכך רק משום שחששו לגשת למשרד הפנים, או משום שהם חושבים שאינם עומדים בתנאים הדרושים לשינוי הרישום.

המחקר מגלה גם פערים משמעותיים במדדי הביטחון התעסוקתי, רמת ההכנסה, איכות החיים והרווחה החומרית של קהילת הטרנס ביחס לשאר האוכלוסייה. המשתתפים סיפרו על אפליה, הדרה והעדר הזדמנויות לשילוב במעגל התעסוקה. 25 אחוזים מהקהילה הטרנסג'נדרית בישראל לא השתכרו כלל בשנת 2019, ואילו ממוצע ההכנסות החודשי של 52 אחוזים נוספים היה נמוך מ-4,870 שקלים. לשם השוואה: על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, עמד השכר החודשי הממוצע במשק באותה שנה על 10,139 ש"ח. 

עוד המחקר מצא כי המצוקות של חברי הקהילה בתחומי הבריאות והרווחה מודגשות יותר, זאת בשל נגישות חלקית או לקויה, ולעיתים כתוצאה מהימנעות מפניה לטיפול, בגלל התייחסות פוגענית של אנשי צוות. 64 אחוזים דיווחו על יחס משפיל ומבזה מאיש צוות רפואי בגלל הזהות המגדרית שלהם. 40 אחוזים דיווחו כי נתקלו באיש צוות רפואי שסירב לטפל בהם בגלל הזהות המגדרית, 36 אחוזים דיווחו על תוקפנות מילולית בעת שהותם במקום הטיפול ו-6 אחוזים דיווחו על תקיפה פיזית. למרבה הצער, המחקר גילה כי 80 אחוזים מחברי הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל נמנעו מלגשת לקבלת טיפול רפואי בגלל חשש מיחס מפלה מאיש צוות רפואי. 

חיילות (צילום: Jose HERNANDEZ Camera 51, Shutterstock)
ירידה חדה במספר הטרנסג'נדרים המתגייסים לצה"ל, עלייה בשירות הלאומי | צילום: Jose HERNANDEZ Camera 51, Shutterstock

המחקר מצא גם אפלייה על רקע זהות מגדרית בצבא, דבר שהוביל לירידה חדה בשיעור הגיוס של טרנסג'נדרים לצה"ל. במקביל, ישנה מגמת עלייה בשיעור הגיוס של טרנסג'נדרים לשירות לאומי, ועליה מתונה בקרב טרנסג'נדריות. בשנת 2013, כ-64 אחוזים מקהילת הטרנסג'נדרים התגייסו לצה"ל, ומאז החלה ירידה הדרגתית. בשנת 2019 התגייסו לצה"ל רק 37 אחוזים מהקהילה. 

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהסיכון לאובדנות גבוה מאוד בקרב חברות וחברי הקהילה. רובם המכריע של חברי הקהילה - 78 אחוזים - חשבו אי פעם בחייהם על התאבדות ו-48 אחוזים מהם אף ניסו לשים קץ לחייהם. יותר משליש מחברי הקהילה הטרנסית חשבו על כך באופן רציני בשנה האחרונה. 

על הצד החיובי, המחקר מעלה כי רובם המכריע של חברי וחברות הקהילה הטרנסית בישראל מדווחים על חוויות ורגשות חיוביים בקשרים עם המשפחה הקרובה וסיפרו כי חוו אכפתיות, הקשבה, עידוד ועזרה מעשית מקרוביהם. מנגד, רוב המשתתפים דיווחו על חוויות שליליות הקשורות לזהות המגדרית שלהם במרחב הציבורי. חוויות אלה כוללות יחס מפלה ולא מכבד, הדרה חברתית ואלימות פיזית ומילולית, לעיתים על ידי אנשים במעגלים הקרובים והמוכרים כמו בעבודה או לימודים. 

בהתאם לדרישת קואליציית ארגוני הקהילה הגאה וארגוני הקשת הטרנסית, הוחלט החודש על הקמת צוות בין משרדי שיבחן את דרכי הסיוע האפשריים לקשת הטרנסית בישראל והוא צפוי להגיש את המלצותיו בעוד מספר חודשים. ארגוני הקהילה דורשים כעת ממשרדי הממשלה להקים מערך הכשרה והשמה ייעודי שיטפל אפליה בתעסוקה, פיתוח מענים ייחודיים במערכת הבריאות ונגישות לטיפולי התאמה מגדרית. 

הילה פאר, יו"ר האגודה למען הלהט"ב (צילום: הדר באדר, האגודה למען הלהט"ב)
"לעולם לא נפסיק לדרוש את זכותינו לשוויון וביטחון". יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר | צילום: הדר באדר, האגודה למען הלהט"ב

"נתוני המחקר מציגים תמונות מצב עגומה של הקשת הטרנסית, הסובלת במשך שנים מאפליה ממסדית וחברתית בתעסוקה, בבריאות ושאר תחומי החיים", אמרה יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר. "זו נורת אזהרה לחברה ולממשלה הישראלית ותזכורת לכך שאנחנו עדיין נלחמים ונלחמות על הזכות להיות מי שאנחנו. לעולם לא נפסיק לדרוש את זכותינו לשוויון וביטחון ונמשיך להיאבק עד שממשלת ישראל תמגר את האפליה ותרחיב את המענים עבור הקשת הטרנסית".

"תמונת המצב שעולה מהמחקר היא מורכבת, אבל יותר מכך, היא שופכת אור על מקומות שעד כה יכולנו רק לנחש מה נמצא בהם", אומרת אלה אמסט, מנכ"לית שותפה של מעברים לקשת הטרנסית. "מחקר על הקשת הטרנסית בכלל, וכזה שנעשה בארץ בפרט, הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק של כולנו לחופש מגדרי. השלב הבא הוא הכשרות לאנשי מקצוע, סיוע מיידי לאנשים על הקשת הטרנסית, ומדיניות ברורה שלא משתמעת לשתי פנים לטובת האוכלוסייה שלנו".