"יש לכולנו עוד דרך לעשות, כדי להמשיך ולהסיר דעות קדומות, לעקור מן השורש כל התייחסות פוגענית, לקדם את שיח הזכויות ולאפשר חיים משותפים מלאים וכמובן למגר אפליה במקומות בהם היא עודה קיימת. ובכל זאת – יש לכולנו, בוודאי בחודש המיוחד הזה, גם סיבות טובות לשמחה ולשביעות רצון: בזכות ההישגים, בזכות השאיפה לתיקון ולהתקדמות ובזכות הקהילה הגאה, שגם היא הופכת אותנו לחברה טובה יותר, תומכת יותר וצודקת יותר. תודה לכולכם, וחג גאווה שמח".

הבוקר הוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג מדד הגאווה של האגודה למען הלהט"ב, שבודק מדי שנה את יחסן של הרשויות המקומיות ברחבי ישראל כלפי הקהילה הגאה וכיצד תמכו או קידמו את צרכיה במרחב העירוני. המדד מתפרסם בפתחו של חודש הגאווה, לאחר איומים קשים ברצח על מארגני אירועי הגאווה בירושלים ונתיבות, אבל עם זאת מציג שיפור של 36 אחוזים ביחס הרשויות ללהט"ב בשטחן. 

בדומה לשנה שעברה, תל אביב-יפו, גבעתיים, ראשון לציון ורמת גן הן העיריות שקידמו הכי הרבה את צרכי הקהילה הגאה בשנה החולפת. נתון מעודד העולה מן המדד הוא כי לראשונה, עיריות פתח תקווה ואשדוד התמקמו בעשרת המקומות הראשונים ביחס ללהט"ב. עיריית ירושלים, בירת ישראל, נמצאת במקום הנמוך ביותר לעיר גדולה (34), כשלאחריה רק לוד, בית שמש וכרמיאל. 

את השיפור הגדול ביותר במהלך השנה האחרונה ביצעה עיריית אשדוד, המדורגת הפעם במקום העשירי - עלייה של 220 אחוז מהשנה שעברה, זאת לאחר שלראשונה מונה רכז לתחום הלהט"ב בעיר והיא החלה להפעיל מעני רווחה ייעודיים לאוכלוסייה. 

שיפור משמעותי נוסף נצפה באילת (עלייה של 150 אחוז), המדורגת השנה במקום ה-13, לאחר שמינתה לראשונה השנה מחזיקת תיק להט"ב וקידמה תוכנית עבודה שנתית בנושא. עיריית פתח תקווה זינקה ב-53 אחוז מהשנה שעברה ומדורגת לראשונה בעשירייה הפותחת, במקום השישי, יחד עם עיריית מודיעין-מכבים-רעות, ששיפרה את ציונה ב-108 אחוז. 

שלא במפתיע, עיריית תל אביב-יפו קוטפת את המקום הראשון ביחס לקהילת הלהט"ב. העירייה נמצאת בחוד החנית של העשייה למען הקהילה הגאה, מפעילה ומממנת את המרכז הגאה, שמוביל בתמיכתה מאות פעילויות, אירועים, פרויקטים קהילתיים, מקומות התנדבות ושירותים לכל הקשת הגאה, ואף עתידה לפתוח בקרוב את המרכז הגאה החדש בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

את המקום השני חולקות עיריות גבעתיים וראשל"צ. גבעתיים, קידמה הכשרות לצוותי העירייה בנושאי להט"ב, הקימה מרפאה למשפחה הגאה בעיר ויזמה עשרות אירועים עבור הקהילה הגאה בעיר. עיריית ראשל"צ קיימה מאות אירועי תרבות, חינוך והעשרה לחברי הקהילה בעיר, מובילה הקמת מבני קבע עבור פעילות זו ומקדמת מגוון מענים חדשים כגון מכינה קדם צבאית בשיתוף ארגון הנוער הגאה, קבוצת ספורט גאה ועוד.

עיריית רמת גן, המדורגת במקום השלישי, עתידה להקים את הבית הגאה היחיד בארץ במרכז העיר במבנה עירוני. בשנה האחרונה הכפילה העירייה את ההכשרות בתחומי הרווחה והחינוך בנושא להט״ב ואישרה הכרה בתעודת זוגיות עירונית. במקום הרביעי מדורגות יחדיו עיריות חיפה, הרצליה ורמת השרון ובמקום החמישי עיריית כפר סבא. את העשירייה הראשונה חותמות עיריות שוהם, נתניה, גני תקווה, קריית ביאליק, אשדוד ובאר שבע.

מה הלוז - 24.05 - אירועי גאווה 2022 - מצעד הגאווה  (צילום: גיא יחיאלי, יחצ)
מצעד הגאווה בתל אביב | צילום: גיא יחיאלי, יחצ

עיריית ירושלים, עיר הבירה של ישראל, מדורגת מטה במקום ה-34 בלבד, המקום הנמוך ביותר לעיר גדולה. העירייה לא משתתפת כלל במימון חודש הגאווה והסובלנות בעיר, זאת למרות רצח שירה בנקי ז"ל במצעד שהתקיים בעיר בשנת 2015, ואינה מתקצבת את הבית הפתוח בירושלים באופן שוויוני, למרות פסיקת בג"ץ בנושא. העירייה גם לא מקיימת פעילות מטעמה לציבור הגאה בעיר ולא עושה דבר על מנת להנגיש שירותים בסיסיים קיימים לצרכים הקהילתיים. 

לדברים אלו, מסרה עיריית ירושלים בתגובה: "בניגוד לנטען, עיריית ירושלים מסייעת לקהילת הלהט"ב באמצעות תקצוב הבית הפתוח בעיר מדי שנה, וכן בהכוונה וליווי של עו"ס נוער וצעירים, הפועל בשיתוף פעולה עם הבית הפתוח. בנוסף, העירייה משלמת חלק מעלות שכירות מבנה הבית הפתוח, וזאת על פי מבחן תמיכות של המינהלים הקהילתיים. עיריית ירושלים מטפלת בכל הקהילות בעיר, עושה זאת מתוך מחוייבות לכלל התושבים ותמשיך להעניק שירות איכותי לכל תושבי העיר".

מהמדד עולה כי ב-37 מהרשויות קיימים טפסים עירוניים המותאמים עבור קהילת הלהט"ב וב-25 מהרשויות התקיימו הכשרות לצוותי רווחה, זאת כדי שיכירו לעומק נושאים ייחודיים ללהט״ב. עוד עלה כי ב-36 רשויות פועלת קבוצה של ארגון הנוער הגאה (איגי), ב-28 רשויות יש אחראי להט"ב בשירות הפסיכולוגי חינוכי וב-13 רשויות יש מחזיק תיק להט"ב במועצה.

52 ערים ורשויות מקומיות נבדקו השנה, יותר מכל שנה אחרת, והן נמדדו על סמך 30 שאלות בחמש קטגוריות: רווחה, חינוך, תשתיות, נראות ציבורית ותרבות. בין היתר נבדק גם אם העירייה אישרה רישום זוגיות לזוגות להט"ב עבור קבלת זכויות ושירותים, האם יש עו"ס פעיל האחראי על נושא הלהט"ב, האם התקיימה הכשרה לצוותי הרווחה בנושא והאם העירייה תמכה בפעילות לציון חודש הגאווה. 

בתוך כך, השנה יתקיימו למעלה מ-60 אירועי גאווה ברחבי הארץ (הרשימה המלאה כאן). ברחבי ישראל קיימות עשרות התארגנויות גאות של פעילים ופעילות מקומיים, הפועלות במטרה ליצור מרחבים בטוחים ללהט"ב בכל מקום בארץ. למעלה כ-60 מהן מלוות על ידי האגודה למען הלהט"ב שמחברת בין חברי וחברות קהילה ביישוב בהם אין התארגנות מקומית, ומלווה את מובילי ומובילות הקהילות המקומיות ביצירת והפעלת הקהילה המקומית. 

נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"חודש הגאווה כשמו כן הוא: הזדמנות להביט בגאווה רבה על הדרך המרשימה שעשתה הקהילה הגאה, דרך שבבסיסה החופש של כל אדם לחיות את זהותו כפי שהיא", מסר נשיא המדינה יצחק הרצוג. "יש לכולנו עוד דרך לעשות, כדי להמשיך ולהסיר דעות קדומות, לעקור מן השורש כל התייחסות פוגענית, לקדם את שיח הזכויות ולאפשר חיים משותפים מלאים וכמובן למגר אפליה במקומות בהם היא עודה קיימת. ובכל זאת – יש לכולנו, בוודאי בחודש המיוחד הזה, גם סיבות טובות לשמחה ולשביעות רצון: בזכות ההישגים, בזכות השאיפה לתיקון ולהתקדמות ובזכות הקהילה הגאה, שגם היא הופכת אותנו לחברה טובה יותר, תומכת יותר וצודקת יותר. תודה לכולכם, וחג גאווה שמח". 

"הקהילה הגאה נמצאת בכל מקום ובכל חלקי הארץ מכלל המגזרים, הקשת החברתית והפוליטית בישראל וככזו נמשיך לעמוד על הזכות שלנו לחיים בביטחון ובשוויון בכל מקום", מסר מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב רן שלהבי. "נתוני המדד מציגים את מה שאנחנו רואים בשטח: בישראל 2022 חלה מהפכה מקומית גאה מצפון ועד דרום וזאת בזכות פעילים מקומיים, ראשי עיר, חברי מועצה וכל מי שתומך בזכויותינו. הימים האחרונים בהם השנאה שוב מראה את פניה ובהם חברי הקהילה שלנו מאוימים, מדגישים עד כמה המאבק שלנו לחיים בביטחון ובשוויון עוד רחוק מלהסתיים וכמה חשוב להיאבק עד שנגיע לשם. לעולם לא ניכנע לקיצוניים ונמשיך להאיר את אור הסובלנות והגאווה ברחבי ישראל בתקווה שכל אחד ואחת יוכלו להיות מי שהם, איפה שהם".