>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם

מוכנים למצעד הגאווה 2012? (צילום: רויטרס)
עדיין נאבקות על מקומן בקהילה הגאה | צילום: רויטרס
בחודשים האחרונים ישנה תחושה כי חלה התעוררות נשית רחבה באוכלוסייה הכללית ובקהילה הגאה בפרט. יותר ויותר נשים מביעות רצון עז להביא לשינוי במעמדן החברתי, הכלכלי, הפוליטי ובכל תחומי החיים.

מגוון גדול של אירועים, מפגשים, קבוצות ויוזמות לקידום מעמד האישה גודשים את הרשת ואת המרחב הציבורי; בפתיחת שבוע הגאווה האחרון "הקן – קהילת נשים" קיים פאנל "מקומן של הנשים בקהילה הגאה", האגודה השיקה קמפיין לעידוד צירופן של נשים כחברות אגודה וכו' ורק לאחרונה כמחאה על היעדר נשים בעימות שהתקיים בתחילת החודש בין נציגי התאים הגאים של המפלגות הגדולות, קיימו נשים בקהילה הגאה בתחילת החודש אירוע מקביל של נציגות נשים מהקשת הפוליטית.

מיעוט בתוך מיעוט

המרכז העירוני לקהילה הגאה (המרכז הגאה) מאיץ גם הוא את תהליך השינוי. שיתוף פעולה בין יו"ר ההנהלה הציבורית של המרכז, איתי פנקס ועו"ד מיכל עדן, המתמחה בזכויות הקהילה הגאה ומי שהקימה את בית דרור, הוליד את היוזמה לקיום סדרת מפגשים הפתוחה לקהל הרחב ומטרתה להוות תהליך בו נשים לצד גברים ידונו בנושאים כמו: מעמד האישה, שילוב הנשים במרכז הקהילתי, איך להביא לחלוקת משאבים ועמדות כוח שוויוניות בארגונים השונים בקהילה ובכלל- העצמה וביסוס הנראות הנשית הגאה.

"הרעיון לתהליך נבע מזה שמיכל (עדן) הובילה דיון בישיבת הדירקטוריון של המרכז הגאה בנושא של מה קורה עם נשים במרכז (הגאה) ובכלל בקהילה ובארגונים אחרים, מעמד האישה והצורך לעידוד שת"פ בין נשים לגברים", מספר פנקס. "אנחנו מנסים במפגש הזה לחשוב ביחד עם האנשים שיבואו אילו דברים גדולים וקטנים בחלקת האלוהים הקטנה שלנו אפשר לעשות בשביל לשנות את חוסר השוויון שחוות הנשים. הקהילה לא שונה בקושי שיש לנשים להשתלב בתפקידים ובפורומים שונים".

אין תמונה
עד שלא יהיה יותר טוב, ימשיכו לנסות. איתי פנקס

פנקס מדגיש, כי למרות שנשים הן רוב בחברה, הן מיעוט בעמדות ציבוריות, בעמדות הנהגה וניהול וזה לא באשמתן. "אנחנו יודעים שגם ב-2013 יש את כל מנגנוני הדיכוי המסורתיים. נשים מראש מרגישות לא רלוונטיות ולכן אין הרבה נשים בוועדות הציבוריות. המשימה שלנו היא לא רק להגיד שכל אישה יכולה לבוא ולהשתתף בדיונים אלא למצוא את האישה הזו ולדאוג לגישור שיביא את הנשים לפעילות, לא להסתפק בידיעה בלבד שגם נשים יכולות לבוא."

פנקס ועדן מבהירים כי מינוי נשים לתפקידי מנכ"ליות או חברות במועצה הוא חשוב אך לא מספיק, שכן השינוי צריך להיטמע בשורשי החברה והמאבק צריך להיות מתמיד ומשותף לנשים וגברים. "יש משהו מובנה בחברה שכל הזמן דוחק נשים החוצה", אומר פנקס.

"הטענה הנפוצה ש'נשים צריכות לקחת אחריות' היא נכונה אבל כשקבוצה מוחלשת אז היא מוחלשת מעבר למה שהבנאדם יכול לעשות למען עצמו. על נשים מוטלת משקולת, אישה תמיד צריכה להתאמץ קצת יותר בשביל להשיג את אותו הדבר כמו הגבר, אפילו בנושא כמו משכורות, והקהילה לא יכולה להתנער ולהגיד שזו בעיה חברתית כללית בלבד. יש  לנו אחריות ואני חושב שהנשים במקרה הזה נאבקות לא רק עבור עצמן אלא בשביל שהחברה שלנו, הקהילה שלנו והמרכז שלנו יהיו פתוחים ויתנו הזדמנות שווה לכולם. צריך לעשות עבודה כדי לוודא שהנגישות לשוויון תהיה גבוהה ולא רק כתובה איפשהו".

גברים גם מוזמנים

"המפגש פתוח גם לנשים וגם לגברים. אנחנו מאמינים שמתוך הדיון יצאו רעיונות חשובים ואם נשב יחד נוכל למצוא דרכים לשיפור מצבנו. אנחנו מקווים שנצא מהדיון עם רשימת המלצות לפעילות קונקרטית שאפשר להפעיל וליזום מידית", מוסיפה עדן. "חשוב לעבוד ביחד ולא להרים ידיים. לפעמים יש תחושה שמדובר בקהילות שונות, ההומואים דואגים להומואים והלסביות ללסביות ואני חושבת שכולנו קבוצה קטנה שסובלת מאפליה במדינה מאוד מצ'ואיסטית ושוביניסטית ויש לנו המון דברים משותפים ולכן חשוב לקיים דיאלוג ולמצוא את הדרך לעבוד יחד."

מיכל עדן (צילום: גל חרמוני)
אופטימית לשינוי. מיכל עדן | צילום: גל חרמוני

אין זו הפעם הראשונה שנערך מפגש או דיון בנושא הבוער של מעמד האישה בקהילה. מזה שנים רבות שהנשים בקהילה, לצד קבוצות נוספות כמו הטרנסג'נדרים והביסקסואלים, נאבקות על שוויון זכויות ושינוי במעמדן, אך במציאות שנעדרת מכל אלה נראה כי קל יותר לדבר על שוויון מאשר להביאו. מה אם כן יהפוך את המפגש הקרוב מדיבורים למעשים?

"קודם כל גם אם היו ויהיו עוד אלפי ניסיונות לטפל בעניין הזה, עד שהוא לא ייפתר צריך להמשיך ולנסות", אומר פנקס. "לא מיכל ולא אני היינו לוקחים על עצמנו משימות לאורך השנים וגם את זו אם לא היינו חושבים שאפשר לעשות שינוי. תמיד אפשר לעשות משהו בסביבה הקרובה שלך בשביל לשפר. שנית, המפגש לא מוגדר כמפגש חד פעמי אלא כתהליך, זו קבוצת עבודה לא קבוצת מחאה. מיכל ואני מגיעים מהצד של העשייה הציבורית המעשית ולכן מיכל בחרה בדרך של תהליך ולא של אירוע. אנחנו מזמינים אנשים כדי שיהיו עוד דעות, מחשבות ובעיקר עוד רעיונות לפתרונות, לתהליכים קטנים וגדולים שיוכלו לשנות את המצב."

פנקס טוען, כי למרות שפורום ההנהלה הציבורית (במסגרתו מתקיים המפגש הקרוב) אינו פורום המנהל המקצועי של המרכז הגאה ואינו אחראי על ניהולו השוטף, במפגשים המתקיימים לקהל הרחב ניתן בהחלט להתוות כיוון, מדיניות ודרך. "יש דברים שאנחנו יכולים להמליץ עליהם להנהלה המקצועית ולעמוד על כך שיתממשו."

מה יעיד בעיניכם על הצלחת המפגש?
"הצלחה בעיניי תיגזר מזה שתהיינה מסקנות ותוצאות שניתן יהיה ליישם, שיהיו רעיונות שאפשר לקחת ולהתחיל לפנות פנימה כלפיי המרכז והחוצה כלפיי ארגונים ומוסדות אחרים. להגיע לרעיונות שכל ארגון יכול לעשות בלי להפוך אותו על הראש ובלי או עם מעט עלויות בשביל לשנות בו את המצב."

"שנינו אופטימיים ומאמינים שאפשר לעשות דברים", מסכמת עדן. "אנחנו לא מבטיחים שנצליח למגר את התופעה או לצמצם לגמרי את הפערים שקיימים אבל אנחנו חושבים שצריך לעשות שינוי עד כמה שאפשר ואנחנו מזמינים אנשים להצטרף אלינו."

"המגבלות היחידות בבניית המחר הן הספקות של היום", פרנקלין רוזבלט

ביום שישי ה-14/12/2012 בשעה 11:30 תתקיים ישיבה פתוחה של הוועדה לקידום מעמד האישה בקהילה הגאה, במרכז הגאה שבן מאיר. כולם מוזמנים.