תקדים משפטי: בית המשפט העליון הכריע אתמול (ד') בעתירה של יונתן ודניאל מרטון-מרום, בני זוג שהביאו לעולם את בנם בהליך טבעי של הריון ולידה. לאחר הלידה גילה יונתן, גבר טרנסג'נדר שילד את בנם, כי במרשם האוכלוסין שונה ללא הסכמתו סעיף המין מ"זכר" ל"נקבה", וכך למעשה נרשם כאם בנו. את דניאל המדינה סירבה לרשום כלל כהורה של בנו, ובכך מנעה מהם ומבנם זכויות סוציאליות שונות, ביניהן שירותי בריאות. 

השניים פנו לבג"ץ יחד עם האגודה למען הלהט"ב, עמותת מעברים לקשת הטרנסית ופרויקט גילה להעצמה טרנסית, בדרישה להורות למדינה לרשום את שניהם כאבות של הילד. אל עתירתם צורפו בהמשך שני עותרים נוספים, בני זוג, אחד מהם אף הוא גבר טרנסג'נדר שילד. העליון פסק כי יש לרשום את שני האבות בתעודת הלידה כהורים, ולא כאב ואם, והיום, בני הזוג כבר מרשים לעצמם לחגוג את ההישג המשמעותי.

"הפסיקה חשובה. היא מאפשרת לאנשים טרנסג'נדרים להירשם כהורי הילדים ללא תלות ברישום במרשם האוכלוסין", מסביר יונתן בשיחה עם mako. "זה נשמע די טריוויאלי, שתהיה אפשרות להירשם כהורה ולא כאם, אבל המדינה בכל זאת התעקשה להילחם איתנו. אני שמח שבית המשפט הבין כמה הנקודה הזו חשובה לנו, משפיעה על חיינו והתעקש לתת פסיקה ולא לחכות למקרה הבא".

הדבר נודע לראשונה ליונתן במקרה, במהלך ביקור בטיפת חלב. "גיליתי שכדי לבצע את הרישום במרשם האוכלוסין, שינו לי את סעיף המין לנקבה", נזכר יונתן. "לא הייתה כל כוונה לשנות אותו חזרה לזכר, אלא אם אביא הוכחות לכך שעברתי תהליך לשינוי מגדרי לאחר הלידה. הרגשתי שמזלזלים בי, לא טרחו להודיע לי בצורה מסודרת, נעשו דברים מאחורי גבי וללא ידיעתי, באופן לא תקין, לא חוקי ובלי שום הכנה". 

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות (צילום: החדשות)
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות | צילום: החדשות

אחרי שכבר עבר את תהליך ההתאמה המגדרית וחי את חייו כגבר במשך שנים, לשינוי סעיף המין היו השלכות רבות על חיי היומיום והשפעות נפשיות ורגשיות. "אנשים טרנסג'נדרים חווים חוסר נראות קשה", מסביר יונתן. "הם גדלים בסביבה שפעמים רבות כלל לא מאפשרת להם להיות מי שהם, ושומרים את זהותם המגדרית בסתר. החוויה של לצאת מהארון ולחיות חיים אותנטיים, כאילו שמשקפים את הזהות הפנימית שהייתה נסתרת כל כך הרבה שנים היא עוצמתית מאוד. חלק ממה שמאפשר זאת, עבורי לפחות, הוא השינוי במסמכים רשמיים, והיכולת לנוע בעולם ללא קושי. עברתי תהליך ארוך כדי לשנות את סעיף המין שלי לזכר, והייתי בטוח שזה מאחורי וכעת כל שנותר לי הוא לחיות את חיי בלי מפריע. אבל טעיתי, מסתבר שיש חוקים מגדריים בלתי כתובים שאסור לעבור עליהם. אם בחרתי לחיות כגבר, אסור לי לממש את הפוריות שלי? אם אני בוחר לעבור תהליך של שינוי מגדרי, אני צריך לוותר על הזכות שלי להורות? זה אבסורד". 

כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדת העותרים וקבע כי אין קשר בין השאלה מה סעיף המין של אדם במרשם האוכלוסין, לבין תעודת הלידה הניתנת לקטין. כך, הנשיאה חיות פסקה כי אפילו אם האב הטרנסג'נדר רשום כ"נקבה" במרשם האוכלוסין, אין בכך כדי להצדיק את הפגיעה הנגרמת לו מהרישום שלו בתעודת הלידה של הקטין כ"אם", זאת בניגוד לזהות המגדרית שלו. 

"יש ממש בטענת העותרים בדבר ההבדל הקיים בהקשר זה בין התכלית של מרשם האוכלוסין לזו של תעודת הלידה", כתבה השופטת חיות בפסק הדין. "בעוד מרשם האוכלוסין נועד לספק מידע על הפרט הרשום בו, תעודת הלידה נועדה לספק מידע על היילוד ולא על הזהות המגדרית של הוריו. על כן, התייחסות א-מגדרית להורה טרנסג'נדר בתעודת הלידה של ילדו, אינה כרוכה בגריעה מאינטרס כלשהו".

משפחת מרטון-מרום (צילום: פרטי)
משפחת מרטון-מרום | צילום: פרטי

במישור המעשי, המשמעות של הפסיקה היא שגברים טרנסג'נדרים שעברו לידה יוכלו להישאר רשומים במרשם האוכלוסין כזכר, אך לשם כך עליהם לפנות לועדה להתאמה מגדרית, על מנת שתאשר כי אכן אין באירוע הלידה כדי לשנות את סעיף המין של היולד. לצד זאת, בתעודת הלידה של הקטין ירשמו שני ההורים כ"הורה" ו"הורה".

"יש גם אכזבה, כי בעולם אידיאלי לא היה צורך לאשרר את הזהות הטרנסג'נדרית, כפי שאין צורך לאשר זהות סיסג'נדרית", מסביר יונתן. "כמה אנשים אתה מכיר שיודעים לענות על השאלה 'איך אתה יודע שאתה באמת גבר/אישה?', שזו שאלה שאנשים טרנסג'נדרים נדרשים לענות עליה כל הזמן. זה מצער ויש עוד דרך ארוכה עד שהמערכת תאפשר לנו להיות מי שאנחנו".

"מדובר בפסק דין ששם סוף להליך ארוך וכמעט קפקאי", מסרו עורכי הדין שייצגו את העותרים, חגי קלעי ודניאלה יעקובי. "בתחילה, משרד הפנים ביקש לשנות בכפיה את סעיף המין של גברים טרנסג'נדרים חזרה לנקבה, רק מהסיבה שהם ילדו. היום, בית המשפט העליון הכיר בכך כחלק מזכותם של אנשים טרנסג'נדרים לשוויון ואוטונומיה, הוא זכותם לפניה בלשון מגדרית התואמת את מצבם, למצער - בלשון מגדרית ניטרלית. אנו תקווה שלצד המענה המעשי בפסק הדין לסיטואציה של לידה, פסק הדין יהווה מצפן לכלל הגופים הציבוריים ונותני השירותים, ויביא להטמעת זכותם של טרנסג'נדרים לפניה בלשון מכבדת באופן נרחב".

עו"ד דניאלה יעקובי (צילום: יחסי ציבור)
עו"ד דניאלה יעקובי | צילום: יחסי ציבור

"יונתן ומרום עברו מסכת התעמרות מהמדינה שפגעה בזכותם הבסיסית להיות הורים ורק בגלל מי שהם", אמר מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב רן שלהבי. "היום, נעשה צעד גדול בדרך לשיוויון והכרה בזכות של כל אחד להיות הורה ולממש את זכותו, אך הצעד אינו מספק ואנחנו נמשיך להיאבק כדי שכל אחד ואחת יוכלו לממש את אהבתם גם ללא תלות בוועדה כזו או אחרת. כולנו תקווה שנגיע גם עידן חדש של סובלנות וקבלה כלפי אנשים על הקשת הטרנסית וכלפי כל אחד ואחת".

למרות התקדים המשפטי, ד"ר עידו קטרי מאוניברסיטת תל אביב ויו"ר פרויקט גילה אומר כי הפסיקה ממשיכה לשקף תפסות מיושנות. "בית המשפט דיבר בקול ברור בעד זכותה של הקהילה הטרנסית להורות, אולם לצערנו, הפער בין מילותיו ומעשיו של בית המשפט גדול, והפסיקה ממשיכה להתנות את ההכרה בהורות טרנסית בפניה לועדת רפואית". גם בארגון מעברים מביעים אכזבה על התנייה זו. "לא ברור מדוע יש 'לבחון מחדש' את זהותו המגדרית של גבר שבחר לממש את יכולתו ללדת. אם עולם הכדורגל הישראלי מקבל באהבה ובאהדה שופטת טרנסית, מצער שמדינת ישראל לא מוכנה לקבל אבא טרנס שילד את ילדיו. הגיע הזמן שאנשים יבינו שהורות, כמו כדורגל - אינה מוגבלת למגדר כזה או אחר".