>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

בוס צועק
להט"בים רבים סובלים מאפליה במקום העבודה, אך לא חושפים זאת | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
במשך שלוש שנים עבדה מרינה משל, טרנסקסואלית בת 29, במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) כחונכת באמצעות האינטרנט. במסגרת תפקידה העבירה שיעורים במתמטיקה, כאשר מדי פעם נהגה לשוחח עם התלמידים על נושאים שאינם קשורים לחומר הנלמד, כגון אלימות בני נוער, זכויות בני נוער ועוד, במטרה לעמוד בהנחיות מעסיקה וליצור קשר אישי עם התלמידים, לשמש להם דוגמא ולהנחיל להם מוטיבציה.

בסוף שנת הלימודים כשקבוצת התלמידים סיימה את הלימודים היא "נפתחה" לתלמידים וסיפרה להם על עצמה ועל זהותה. לאחר שבאחד מהשיעורים, בעקבות הופעתה של נערה דתייה בתוכנית דה וויס, שוחחה מרינה עם התלמידות על מקומה של האישה בחברה המסורתית, היא זומנה לשיחת בירור, בה נטען כי היא לא יכולה לחשוף את זהותה המגדרית והאישית בפני התלמידים אם היא רוצה להמשיך ולחנוך בפרוייקט, ושאסור לה לעסוק בנושאים כגון מין, מיניות וזהות מגדרית. מרינה סירבה לדרישה "להישאר בארון" ולכן עוד באותו היום הופסקה עבודתה בפרוייקט.

"מימדי האפליה של הלהט"ב אינם ברורים"

סיפורה של מרינה אינו יוצא דופן, והוא מתאר מציאות של אפליה עמה מתמודדים חברי קהילת הלהט"ב בכלל והטרנסים בפרט, בשוק העבודה שהולך ונעשה קשה ותובעני יותר ויותר.

למרות חוקים רבים האוסרים אפליה מכל סוג שהיא, נקודת הפתיחה של המועמדים אינה שווה, ורבים נתקלים בקושי הנובע משיוכם לקבוצה מסוימת. גם חברי קהילת הלהט"ב נתקלים באפליה בשלבים השונים של קבלה לעבודה, ואף לאחר מכן, כשהם כבר משמשים בתפקיד.

מימדי האפליה של להט"בים בשוק העבודה אינם ברורים, מכיוון שעד היום לא נעשה בישראל סקר הבודק את התופעה, אך מצב זה הולך להשתנות. במהלך החודשים הקרובים תבצע נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, סקר ראשון מסוגו בישראל, בנושאים הקשורים לאפליה של קהילת הלהט"ב בשוק העבודה, שמטרתו לבדוק האם חברי קהילת הלהט"ב סובלים מאפליה.

הסקר יפנה לאנשים מקהילת הלהט"ב שנמצאים בגילאי עבודה (18-65), העובדים כרגע או היו מועסקים במהלך השנה האחרונה, ומטרתו לבחון האם ובאיזו מידה חברי הקהילה סובלים מאפליה בשוק העבודה, תוך התייחסות לשלבים שונים בתעסוקה ולגילויים שונים של אפליה. בנוסף, הסקר יבדוק את רמת הידע הקיים בקרב אוכלוסייה זו על אודות זכויותיהם בשוק העבודה וכן את העמדות של חברי הקהילה ביחס לגיוון תעסוקתי.

לגשר על הפער בין הסטטיסטיקה למציאות
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא גוף במשרד הכלכלה הפועל מתוקף חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה ואמון על הטמעת שוויון וגיוון בתעסוקה, וכן על מיגור של תופעת האפליה בשוק העבודה בישראל, מעילות שונות, בהן נטייה מינית. הנציבות פועלת בשני אפיקים עיקריים: אכיפה אזרחית, תוך מתן ייעוץ ותמיכה משפטית, והגשת תביעות לבית הדין, והעלאת המודעות הציבורית והעמקת הידע בתחומים שבטיפולה.

מרינה משל
פוטרה בגלל זהותה המגדרית. מרינה משל | צילום: צילום פרטי

חנה קופפר, מנהלת תחום מחקר בנציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה, מסבירה מדוע הוחלט לקיים את הסקר החשוב דווקא עכשיו: "בתכנית האסטרטגית של הנציבות לשנים 2012-2013 סוגית קהילת הלהט"ב היא אחד הנושאים החשובים. עד היום לא נעשה בישראל סקר או מחקר בנושא ולכן אין נתונים או מידע בנושא, מה שלא מאפשר למפות את הצרכים של חברי הקהילה בשוק העבודה, או ליצור מדינות בנושא. רצינו הרבה מאד זמן לצאת בסקר כזה אך נתקלנו במספר קשיים, אחד מהם היה לגייס אנשים שיענו על הסקר, בהעדר מאגר מידע שניתן למצוא בו אנשים ששייכים לקהילה. כדי להתגבר על קושי זה יצרנו שיתופי פעולה עם כמה ארגונים מהקהילה על מנת שיעזרו לנו להגיע לאוכלוסיה ולגייס נסקרים".

מהי חשיבות הסקר מבחינתכם?
"זו הזדמנות ראשונה ויחידה מסוגה לחלץ מידע מאד חשוב על התפיסות והעמדות של להט"ב בשוק העבודה והאפליה בשוק העבודה, על החוויות של אפליה בשוק העבודה, וכן לבדוק את הידע של הקהילה לגבי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והנציבות ככתובת לפניות".

לאילו צעדים אופרטיביים יכולות התוצאות להביא?
"יש מגוון של צעדים אופרטיביים כאלה. לדוגמא, נציבות השיוויון מתמחה באפליה בשוק העבודה, ובתי המשפט מייחסים חשיבות גדולה לחוות הדעת שלנו, היוצרת הסתכלות על התופעה באופן רחב. לשם כך אנו צריכים לספק נתונים, שכיום ללא הסקר קשה לנו לספק. במקרה של משל לדוגמא, הצטרפה הנציבות לתיק, וסיפקה בעמדה שלה נקודת מבט שאינה מתייחסת באופן פרטני למקרה הנדון, אלא מתמקדת בתמונה החברתית הרחבה של אפליית להט"ב בשוק העבודה וההשלכות של מצב זה".

בנוסף להליכים משפטיים, הנציבות מעורבת גם בתהליכי חקיקה, בגיבוש והתווית מדיניות בתחומי הפעילות שלה ובפעילות להעלאת מודעות. הנציבות מעבירה הרצאות לכל מיני קהלי יעד, בהן יש עיסוק רב בנתונים, במקרים משפטיים רלוונטיים ועוד.

האם יש לכם השערות לפני עריכת הסקר?
"ההשערות שלנו מתבססות על מחקרים שנערכו בחו"ל. ב-EU ובאירלנד. ברור לנו שגם במדינות המתוקנות ביותר קיימת אפליה של קהילת הלהט"ב, וחשוב לנו לברר מהם מימדיה בארץ ומהם הדפוסים השונים של תופעה זו. אם מסתכלים על הפניות לנציבות השיוויון בשנת 2012, מתוך 879 פניות, רק 3 מהן היו של להט"בים ועסקו באפליה על רקע נטיה מינית. אין לנו ספק שכמות הפניות לא מייצגת את המציאות ויש להניח שמה שעומד בבסיס הפער הזה הוא חוסר יכולת או נכונות של הקהילה, אם כתוצאה מהיעדר נגישות לידע או מסיבות אחרות (שגם אותן נרצה לבדוק בסקר), להתלונן על אפליה בשוק העבודה".

מי יוכל לפנות ולהשתתף בסקר?
"כל מי שמגדיר את עצמו כלהט"ב ובגילאי עבודה 18-65, ושעובד או עבד במהלך השנה האחרונה. יש לנו עניין להגיע לכמה שיותר תתי קבוצות - אנשים מהפריפרייה, טרנסים וביסקסואלים, ולא רק הומואים ולסביות, כדי לבחון גם את השונות בין הקבוצות".

הקהילה הטרנסית למודת אכזבות
אלישע אלכסנדר, מנהל תחום הטרנס במרכז הגאה תל אביב, סבור כי מדובר במהלך מהפכני ופורץ דרך, ובכלל לא מובן מאליו. "בעבר נעשו סקרים דומים לזה ע"י אירגוני קהילה שונים, אך הפעם מדובר בגוף ממשלתי רשמי, שמכיר בבעיה שיש ורוצה לחקור אותה ולהראות נתונים. בנוסף לכך, הרוב הגדול של הסקרים שנעשו בעבר על הקהילה הגאה לא היו מותאמים לטרנסג'נדרים, והט' בלהט"ב תיפקדה יותר כקישוט. לעומת זאת כאן מדובר בסקר מכבד המכליל טרנסג'נדרים".

אלישע אלכסנדר
"מדובר בסקר מכבד המכליל טרנסג'נדרים". אלישע אלכסנדר | צילום: תומר ושחר צלמים

מהי חשיבות הסקר מבחינת הקהילה?
"לדעתי, העצמה תעסוקתית, חוסן ועצמאות כלכלית של אנשים טרנסים הם מהנושאים הבוערים ביותר בקהילה הטרנסית, וסקר שמוכיח שבכלל יש בעיה הוא הצעד הראשון וההכרחי כדי להביא לשינוי. עם תוצאות הסקר הזה אפשר לבוא לגורמים ממסדיים ולדרוש פתרונות, לדרוש תוכניות העצמה תעסוקתית, לדרוש מלגות לימודים - כדי שטרנסים/ות צעירים/ות לא יצטרכו לעבוד בעבודות מזדמנות או בזנות, לדרוש תקציבים, לדרוש מחקרים, ולדרוש מימון ציבורי לקמפיינים להעלאת מודעות לאפלייה של הקהילה הגאה בכלל והטרנסית בפרט.

"יתרה מכך, סקר זה, אם יצליח, יכול להיוות פתח למחקרים נוספים על הקהילה, שמטרתם לא לספק סקרנות של חוקרים, אלא ליצור גוף ידע שמסייע לנו במאבק נגד אפלייה, למשל לחקור לעומק את קבוצות הסיכון העיקריות, ולהצביע איפה נמצאות הבעיות החמורות ביותר".

מדוע דווקא הקהילה הטרנסית סובלת מאפליה?
"דורשי עבודה שהזהות הטרנסית שלהם נראית לעין, למשל טרנסים הנמצאים בתחילתו של תהליך שינוי המין, או אנשים בעלי ניראות מגדרית שאינה נורמטיבית, וכל מי שאינם "עוברים" כנשים או כגברים, מתקשים מאד לעבור ראיונות ולהתקבל לעבודה. הקהילה הטרנסית למודת אכזבות וחסרת אמון שמשהו אי פעם ישתנה, ולעיתים קשה מאד לרתום אותה למהלכים כאלו. קריטי בעיני שהקהילה תתגייס, שא/נשים,בגילאי עבודה (18-65), העובדים כרגע או היו מועסקים במהלך השנה האחרונה, בעיקר כאלה שסבלו אפלייה, או סביבת עבודה לא נעימה או פוגענית בשל זהותם, יקחו חלק בסקר".

עורכת דין הדר פלד-טל, המייצגת את מרינה משל בתביעה שלה נגד מט"ח, מברכת על הסקר. "שמחתי מאוד לשמוע על הסקר שנערך כעת ע"י הנציבות בקרב קהילת הלהט"ב, עריכת סקר שכזה מלמדת על התפתחות ופתיחות מואצת לגבי הנושא. הדבר מלמד כי הנושא עדיין נלמד ע"י הנציבות, ויש לשער שהמקרה של מרינה שהובא לפתחה של הנציבות דווקא ע"י ביה"ד לעבודה, תרם רבות לפעילות זו ולהעצמת והדגשת הנחיתות של קהילת הלהט"ב בשוק העבודה ושל האפלייה הקשה והחמורה ממנה סובלת קהילת הלהט"ב בכללותה והטרנסג'נדרים בפרט. אפליית טרנסג'נדרים היא לדעתי האפליה הקשה ביותר בשוק העבודה ובכלל, שכן היא מכנסת בחובה את כל הסטיגמות והדעות הקדומות האפשריות כנגד האדם, כאשר שופטים אותו אך ורק לפי מראהו החיצוני וחזותו החיצונית ולא לפי סגולותיו ויכולותיו הפנימיות ואנושיותו".

הסקר יתבצע בחודשים ינואר-פברואר 2013. להשתתפות בסקר השאירו מספר טלפון ליצירת קשר וסוקר יחזור אליכם. אורך הסקר הוא כ-15 דקות.