בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ביום שני האחרון ערעור שהוגש על ידי המדינה, על פסק דין שהכיר בהורות של אם לא ביולוגית נעדרת מעמד בישראל (אינה אזרחית או תושבת), כלפי קטינה שילדה בת הזוג שלה מזה 11 שנים. 

בנות הזוג, אחת אזרחית ישראל והשנייה אזרחית גרמניה השוהה בארץ מכוח אשרת שהייה זמנית, החליטו להרחיב את המשפחה ולהביא לעולם ילדים משותפים. האזרחית הישראלית הרתה וילדה בת, אותה גידלו השתיים במשותף. לאחר הלידה, הגישו בנות הזוג בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, להכיר בהורות האם הלא ביולוגית כלפי הקטינה. על אף התנגדות המדינה, אישר בית המשפט את הבקשה והעניק צו הורות כפי שביקשו בנות הזוג. 

למרות זאת, המדינה החליטה לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי ונימקה את התנגדותה בכך שהדבר פוגע בטובתה של הקטינה. לטענת המדינה, לא ניתן היה לדעת, בשלב זה, אם האם הלא ביולוגית תקבל היתר שהייה קבוע בארץ וכי קיים סיכוי שהיא תגורש מישראל. בכך טובת הקטינה תפגע במקרה ותאלץ להיפרד ממנה. בנוסף, הביעה המדינה חשש כי פסיקה כזו תוביל אנשים להיכנס לישראל ולבסס את מעמדם באמצעות צווי הורות פסיקתיים. 

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בפסק דין תקדימי שניתן ברוב דעות (2 מול 1). ביחס לנימוק טובת הקטינה, קבע בית המשפט כי קיימת חשיבות לכך שצו ההורות לאם הלא ביולוגית יינתן כבר כיום, והיא לא תמתין עד לאחר שיוסדר מעמד הקבע שלה בישראל. 

אילוסטרציה, לסביות  (צילום: oneinchpunch, Shutterstock)
"דיני הורות לחוד ודיני מעמד בישראל לחוד". אילוסטרציה | צילום: oneinchpunch, Shutterstock

"אני סבור כי טובת הקטינה מחייבת שגם האם הלא ביולוגית, מ', תחוש במעמד שווה לאם הביולוגית ק'. העדר הכרה בהורות שלה עלול לשדר לה שהיא מעין 'אם על תנאי', מה שיכול לפגוע במסירותה וברמת מחויבותה כלפי הקטינה", כתב כבוד השופט נפתלי שילה, אליו הצטרפה כבוד השופטת עינת רביד. "טובתה של הקטינה מחייבת ששתי הדמויות ההוריות המטפלות בה יישאו במלוא המחויבות באופן שווה, והכל על מנת שהטיפול והגידול שלה יהיה באופן מיטבי".

"תחושת הארעיות של ההורה הלא גנטי בארץ, עלולה לפגום בתחושותיו כלפי הקטינה", המשיך השופט,
"המתנה של כמה שנים למתן צו ההורות עד להסדרת המעמד של מי שאינו תושב קבע, עלולה להזיק ולפגוע בתפקוד ההורי של בן הזוג חסר המעמד. מצב זה, שבו ההורה שאינו תושב אינו מוכר כהורה במשך תקופה שיכולה להתארך שנים לא מעטות, עלול אף להביא לריבוי מקרי פירוד מצד בן הזוג שלא הוכר כהורה ולהתנערות מהקטין. מי שעלול להינזק מכך הוא בראש ובראשונה הקטין, שיאבד קשר עם דמות ששימשה לו להורה לכל דבר ועניין במשך תקופה משמעותית מחייו".

בנוסף, הדגיש השופט שילה כי קיים חשש שאי הכרה הורה הלא ביולוגי תביא למקרים שבהם תנסה האם הביולוגית להצר את צעדיה של בת זוגה שאין לה מעמד הורי מוכר בכל הנוגע לטיפול בקטין ולקשר עמו. "חשש זה מצדיק את 'קיבוע' הסטטוס המשפטי של בן הזוג המשמש למעשה כהורה, לאלתר, ולא להמתין תקופת זמן בלתי ידועה עד להסדרת מעמד הקבע בארץ", כתב. 

עו"ד דניאלה יעקובי (צילום: יחסי ציבור)
"בשורה של ממש למאות משפחות גאות". עו"ד דניאלה יעקובי | צילום: יחסי ציבור

גם את הנימוק השני של המדינה דחה בית המשפט וקבע כי "דיני הורות לחוד ודיני מעמד בישראל לחוד" וכי "ככל שהמדינה תחשוד שבן הזוג של ההורה הביולוגי הוא למעשה מתחזה ואינו בן זוג אמיתי המטפל בקטין כהורה, וכל כוונתו היא רק לרכוש מעמד בארץ, היא רשאית לדרוש הגשת תסקיר וכן לחקור את בני הזוג ולהוכיח שמדובר למעשה במצג שווא, שמטרתו עקיפת חוקי ההגירה. ברם, אין לקבוע כלל גורף שיחול על כל המבקשים צו הורות, בגלל חשש שמיעוט מסויים ינסה לנצל לרעה מנגנון זה. יש לטפל נקודתית בחשודים בניצולו של ההליך לרעה ולא למנוע מהפונים בתום לב את האפשרות לקבל צו הורות". 

"פסק הדין הוא בשורה של ממש עבור מאות משפחות חד מיניות, בהם לאחד מבני הזוג אין מעמד קבע בישראל", אמרה ל-mako עו"ד דניאלה יעקובי שייצגה את בנות הזוג. "פסק הדין מבהיר בצורה ברורה וחד משמעית שאין לקשור בין סוגיית מעמד לסוגיית הורות, וכי טובתם החד משמעית של ילדים היא שהורה בפועל יהיה מוכר כהורה גם מבחינה משפטית, ללא תלות במעמדו בישראל. כך המדינה נוהגת שעה שמדובר בהורים הטרוסקסואלים, ובהתאם לפסק הדין היא תידרש לנהוג כך גם ביחס למשפחות חד מיניות".