חודשים בודדים לאחר שנקרא לדגל ונעמד בראש הבית היהודי, רפי פרץ מצא את עצמו שוב בלב מערכת בחירות סוערת. בריאיון מיוחד ששודר הערב (שבת) ב"חדשות סוף השבוע", הרב פרץ התייחס לסוגיות הפוליטיות והחברתיות עמן הוא מתמודד מהכיסא של שר החינוך - מדוע הוא לא מוכן לפנות את המקום ה-1 לאיילת שקד, מה עמדתו על הקהילה הלהט"בית, גדודים מעורבים בצה"ל, ריבונות ביו"ש ומצהיר: "אני מתכוון להיות שר החינוך בעשור הקרוב".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו   

למרות הסקרים שמראים כי איילת שקד בראשות המפלגה תביא לפחות 2-3 מנדטים נוספים, פרץ טוען כי "לא הכול זה מנדטים או סקרים - אני מתעקש להיות מספר אחד כי אני רוצה להיות נאמן ל-160 אלף בוחרים שבחרו בהנהגה שלי בציונות הדתית".

"אני חושב שבראש הציונות הדתית צריך לעמוד בן הציונות הדתית, בהגדרה שלו - דתי", הבהיר פרץ והוסיף כי אין קשר למגדר. "אין לי שום בעיה, מבחינתי איש או אישה במפלגה שלנו זה היינו הך. אני חושב שהיא תעשה את הדבר הכי טוב שהיא יכולה לעשות", טען פרץ. "הדרך שלה למעלה יכולה לעבור בזה שהיא חוזרת לפוליטיקה - ואנחנו אומרים לה בואי תחזרי לפוליטיקה. היום אנחנו זקוקים לכל קול שלא ייזרק לשום מקום. אנחנו רוצים את כולם".

מתעקש להיות מספר אחד (צילום: חדשות)
מתעקש להיות מספר אחד | צילום: חדשות

"הרב רפי" כפי שמכנים אותו במשרד החינוך, מכהן בתפקיד השר רק שלושה שבועות, אבל הוא כבר מרגיש בבית. הוא מכיר במתח שבין ערכי הדמוקרטיה לערכי היהדות, טוען כי הוא רוצה לחזק ערכים דמוקרטיים בבית הספר אך גם מסביר כי הוא מעוניין לחזק את החיבור לשורשים ולמסורת.

"אני בעד מצוינות, אני בעד מתמטיקה ברמה גבוהה ואנגלית", אמר פרץ. "אנחנו נמשיך לטפח את הכיוון הזה - במקביל לזה אני רוצה שנמשיך להעמיק שורש. כשילמדו תנ"ך ויזדהו עם העם הזה ועם הדמויות שלו ועם הדרך המוסרית שלו. יירצו להיות נאמנים ומשרתים יותר את העם הזה - זאת הלוגיקה שלי".

פרץ עם בצלאל סמוטריץ' במליאה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90‎, חדשות)
פרץ עם בצלאל סמוטריץ' במליאה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90‎, חדשות

"אני לא אומר לאף אחד מה לעשות עם זה או להגיד לו משהו אחד שיש לו משמעות מעשית", הסביר. "אני רק אומר דבר אחד - ככל שאנחנו נהיה יותר מודעים לשורשים שלנו העץ התמיר של העם הזה יהיה עץ יותר איתן".

בהתייחסו לקהילה הלהט"בית אמר הרב פרץ: "אני מכבד כל אדם באשר הוא אדם. אני מודה שאני באופן אישי, אני רב בישראל, התורה שלנו אומרת לנו דברים אחרים. אבל זה לא אומר שאני מסתכל עכשיו ונותן להם ציונים". בנוסף טען פרץ כי הוא חושב שטיפולי המרה הם אפשריים ושיתף גם חוויה אישית.

פרץ עם מנכ"ל משרד החינוך (צילום: חדשות)
פרץ עם מנכ"ל משרד החינוך | צילום: חדשות

"יש לי היכרות עמוקה מאוד בנושא החינוך, וגם עשיתי את זה - קודם כל חיבקתי אותו ואמרתי לו דברים מאוד חמים", תיאר פרץ. "אמרתי לו בוא נחשוב, בוא נלמד ובוא נתבונן. המטרה היא שהוא קודם כול יכיר את עצמו היטב. ואז הוא יחליט", אמר. "אני שם לו את הנתונים, אומר לו, שמע, בנקודה הזאת אני עוזב אותך - עכשיו אתה מחליט".

בנוסף טען פרץ כי בתור שר חינוך הוא ימשיך לתקצב את איג"י, תנועת הנוער הגאה. "אם היא תנועת נוער לגיטימית במדינת ישראל אז למה לא - היא כבר מתוקצבת ואני לא מתכוון לגעת בתקציב הזה". בנוסף, הוא הסביר כי ישקול ברצינות האם להכניס את פעילי התנועה לבתי הספר: "אני אצטרך לעיין במה המסרים שלהם ומה הם עושים. אם הם פותחים את החשיבה לשונה ולשוויוניות של זה, בהחלט צריך לחשוב על זה בצורה רצינית".

פרץ עם תלמידים (ארכיון) (צילום: החדשות)
פרץ עם תלמידים (ארכיון) | צילום: החדשות

למרות שהוא מתנגד לשירות קרבי משותף של נשים וגברים בצבא, השבוע הוא הגיע להצדיע לבנו לאחר שהוא מונה למפקד גדוד חי"ר מעורב בצה"ל. "אמרתי לו אתה יודע את דעתי, אני מתנגד לזה שיהיו גדודים מעורבים בצה"ל", סיפר פרץ. "אמרתי לו, לך עם זה ואתה יודע שמה שתחליט אני אהיה איתך".

"הוא בא אליי אחרי חודש ואמר - זה מה שהחלטתי. אמרתי לו, בני היקר אני אבא שלך, אני איתך ואני אעזור לך הכי הרבה שאני יכול כדי שתעשה את התפקיד הזה הכי טוב שאפשר - זה אותו מקום של המיינסטרים שאומר הבית שלנו הוא כזה והילדים שלנו האהובים, איפה שהם יהיו הם איתנו".

"אני רוצה להחיל את הריבונות הישראלית על כל יו"ש"

כנראה שעם הרב רפי צריך להתרגל למיינסטרים חדש, כזה שמצד אחד אפשר לדבר על חיזוק הדמוקרטיה ומצד שני לומר בקול רם דברים שעד לא מזמן נלחשו רק בשוליים בלשכת שר החינוך.

"אני רוצה להחיל את הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון", הצהיר פרץ בסוף דבריו. "אם זה יהיה בשלבים, לא אכפת לי - אני רוצה שזה יקרה. זו הארץ שלנו". לגבי זכויות הפלסטינים בשטחים הוא אמר: "אנחנו נדאג לכל מחסורם - נדאג שיהיה להם טוב, אבל לא תהיה להם יכולת הכרעה פוליטית. בלי זכות הצבעה על הרמה הפוליטית".

בתשובה לשאלה האם זה לא "אפרטהייד", הוא השיב: "אנחנו נמצאים במציאות מאוד מורכבת בחברה הישראלית ובמדינת ישראל, ואנחנו נצטרך למצוא את הפתרונות. איפה תהיה הריבונות, על מה היא תחול, האם היא תחול על האנשים, האם היא תחול על שטח".