בשבועות הקרובים יפתח ארגון הנוער הגאה - איגי, שתי קבוצות חברתיות חדשות המיועדות לראשונה לבני נוער טרנסים וטרנסיות. הקבוצות הללו הן חלק מפרויקט החממות של איגי, שנועד לתת מענה לאוכלוסיות שלא תמיד מצאו בארגון את מקומן, כמו המגזר הערבי וקל"א (קהילה להט"בית אתיופית).

לקראת יום הזיכרון לטרנסג'נדרים המצוין היום ברחבי העולם, ויצוין בישראל בטקס שיערך הערב במרכז הגאה, נפגשנו עם מרכזת פרויקט החממות של איגי ועם שלושה צעירים טרנסג'נדרים, שנבחרו להיות המדריכים של קבוצות הנוער החדשות.

"הבנו שיש צורך בקבוצת שווים בה החניכים הטרנסים יוכלו לשבת בקבוצה בלי להצטרך להסביר מה הם חווים, אלא שיהיה להם נוח מספיק לדבר על הכול", מסבירה רחלי בן צור, מרכזת פרויקט החממות, "יכול מאד להיות שחניך טרנסג'נדר יעדיף להגיע לקבוצה מעורבת, מצד שני יכול להיות שמדריך הומו או מדריכה לסבית לא יידעו לתת מענה לאותו חניך בנושאים רלוונטיים כמו הורמונים למשל. גם החוויה של נערה טרנסג'נדרית היא בהכרח שונה מחוויה של נערה לסבית".

מדריכי קבוצות טרנסים באיגי (צילום: Louiz Green)
"להיות אמא לחניכים". המדריכים החדשים | צילום: Louiz Green

גם סקיי, מדריך קבוצת הטרנסים ופעיל בצוות תמיכה וחברה של פרויקט גילה להעצמה טרנסית, סבור כי יש חשיבות לקבוצה הומוגנית. "גדלתי בעפולה וכל הילדות שלי לא הכרתי אנשים טרנסג'נדרים ולא ידעתי שזה קיים, גם בתחילת התהליך שלי הרגשתי די לבד. לקהילה יש חשיבות גדולה מאוד בתהליך הזה, גם ברמה הבסיסית של להראות ולהכיר אנשים כמוך, להכיר אנשים בשלבים שונים של התהליך שעוברים מה שאתה עובר ושואלים את עצמם את השאלות שאתה שואל את עצמך".

במסגרת תפקידו כמדריך בקבוצות הטרנסים, סקיי משמש כחוליה המקשרת בין מדריכי וחניכי איגי לבין פרויקט גילה, ומרכז את פניות בני הנוער והמדריכים אל פרויקט גילה.

"הקבוצות הטרנסיות צמחו מתוך צורך שהתעורר בתוך איגי, שנתקל ביותר ויותר חניכים טרנסים בקבוצות, ובמקביל גם מצדו של פרויקט גילה שהיה מעוניין לפנות לקהלים נוספים הזקוקים לתמיכה שלו, כמו למשל בני נוער", מסביר סקיי, "שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי גם ברמה הפרקטית, כמו עזרה במציאת עבודה, בהתנהלות מול רשויות המדינה כמו ביטוח לאומי ועוד".

בל, מדריכה ומנהלת של קבוצת הטרנסיות החדשה, רואה את חשיבות הקבוצות ההומוגניות דווקא במדריך. "אין לטרנסיות ולטרנסים פנים מייצגות", מסבירה בל, "מישהו להזדהות איתו ולדבר איתו. יש הרבה חניכות שמגיעות לקבוצה מעורבת וחושבות שמדריך הומו או מדריכה לסבית לא באמת יוכלו להבין את מה שהן עוברות, ובמידה רבה הן צודקות. אני הגעתי מבית מאוד תומך ומחבק והתחלתי את התהליך בבית משפחתי, משהו שיש לו השפעה ענקית על חיים של טרנסית, אבל לצערי בהמון מקרים טרנסיות נזרקות מהבית הופכות לבודדות. הגעתי לאיגי כי הרגשתי שחסרה נציגות טרנסית בכל הארגון הגדול הזה".

להיות מודל לחיקוי?

"אני לא רוצה לקרוא לעצמי מודל לחיקוי כי זה נשמע שחצני, אפשר לקרוא לזה דוגמה שאפשר גם אחרת אולי אפילו תקווה לכך שיש אופציות אחרות. קצת קיטשי להגיד אבל אני מרגישה שאני הולכת להיות האמא התומכת המקבלת שתיתן לכל אחת מהן את האישור שהן בסדר".

עבור סאם, חניך עבר של איגי, אשר פעל יחד עם המדריכים וסייע להתאמת התכנים לקבוצות החדשות ופיתוח תכנים רלוונטיים חדשים, החוויה האישית של להיות חניך בקבוצה מעורבת זכורה לטובה. "הייתי בקבוצה חברתית של תל אביב והרגשתי מאוד טוב בה, ולא הרגשתי שאני צריך קבוצה חברתית של טרנסים. הרגשתי שייך ושיתפתי אנשים, ואם הייתי צריך מידע אז פניתי לערוצים אחרים. היה לזה את החסרונות של זה, אבל אני בטוח שתמיד יהיו חניכים שלא בהכרח צריכים את זה. זה לא חובה שחניך או חניכה טרנסים יעדיפו את הקבוצות האלה".

 אילו התאמות חשוב לעשות?

"אמנם לי היה קל להשתלב בקבוצה חברתית מעורבת, אבל אני מכיר הרבה אנשים שלא מרגיש להם נוח לבוא לקבוצה מעורבת ולשתף, ואם לא תהיה להם את הקבוצה המתאימה ואת התחושה המספיק בטוחה שהם יכולים לבוא ולשתף, הם פשוט יישבו בצד ולא ישתפו. לא יהיה להם עם מי להתמודד והם יצטרכו להתמודד לבד".

אתם לא חוששים שקבוצות נפרדות לטרנסיות ולטרנסים תבודד אותם משאר הקהילה?

סאם: "חלק מהמטרות של שיתוף הפעולה הוא שהחניכים והחניכות מהקהילה הטרנסית יצליחו להשתלב בתוך הפעילות של איגי. זה לא שיהיו קבוצות לטרנסים/ות והם יהיו משהו מבודד מהארגון, אלא המטרה היא להצליח לשנות את איגי כך שכולו יתאים לטרנסים ולטרנסיות, ובנוסף לזה שיהיה את המקום הזה לאנשים מהקהילה הטרנסית שהוא רק שלהם. אנחנו רוצים שמקבלי ההחלטות בעוד כמה שנים יהיו כאלו שטרנסים מבחינתם הם ביום יום, ולא משהו שפוגשים פעם ב...".

מדריכי קבוצות טרנסים באיגי (צילום: Louiz Green)
צילום: Louiz Green

בשנים האחרונות עוברת הקהילה הטרנסית מהפך בכל הקשור לנראות. דוגמניות טרנסג'נדריות כובשות את המסלולים ושחקניות טרנסג'נדריות כובשות את המסך. בישראל קמו בשנים האחרונות שני ארגונים משמעותיים שמטרתם לתמוך וללוות את חברי הקהילה הטרנסית, והשנה אף העלתה הצעה להקדיש את מצעד הגאווה לקהילה הטרנסית. הפריחה שחווה הקהילה הטרנסית בשנים האחרונות מעודדת ומשמחת את שלושת הצעירים, אך לדעתם היא עדיין לא מספיקה.

"יש פריחה וצמיחה של הקהילה הטרנסג'נדרית אבל המציאות עדיין רחוקה מזה שחיים של נערה טרנסג'נדרית יהיו חיים מלאים, טובים וראויים", מסבירה רחלי, ובל מוסיפה: "בכל פעם שיש מלחמה על הקהילה הגאה בכנסת, מדברים בעיקר על ההומואים והלסביות, ומשאירים את הקהילה הטרנסית מחוץ לדיון. יש איזו שהיא תחושה שאנחנו תמיד נמצאים בחוץ או לא נמצאים כלל".

"הקהילה לא תמיד מבינה שזה אינטרס שלה שהקהילה הטרנסית תהיה חלק ממנה ותהיה חזקה", מסביר סקיי.

הנה עכשיו יש יוזמה להקדשת מצעד הגאווה השנה לטרנסג'נדרים?

"ברמה האישית אני חושב שזה מהמם, אבל המשאבים שהקהילה הטרנסית צריכה הם לא קודם כל המצעד, אלא דברים אחרים חשובים יותר ובסיסיים יותר. זה יהיה כיף אדיר והנראות היא חשובה, אבל זה יהיה קצת אבסורד שלדברים בסיסיים אין מענה".

העבודה של הקבוצות נועדה לשנות את המציאות הזו, על ידי הובלת שינוי פנימי של חניכי ומדריכי איגי, שיוביל לכך שהדור הצעיר, הכולל בתוכו את מקבלי ההחלטות של העתיד, יגדל בסביבה בה הטרנסים והטרנסיות הם חלק בלתי נפרד מהקהילה.

"אנו מיישמים את התפיסה הזו בפרויקטים רבים", מסבירה רחלי, "למשל היום, יום הזכרון הטרנסג'נדרי, אין חניך או חניכה באיגי שלא ישמעו וילמדו על היום הזה. וזה חלק מהדרך ליצירת שינוי".

דוגמה נוספת מהימים האחרונים היא הופעתם של חניכי איגי בכנסת, בדיון שיזם הארגון בנושא הקשיים בהם נתקל נוער להט"בי במערכת החינוך, בו סיפרה בל את סיפורה ודיברה על הקשיים של נוער טרנסי במערכת החינוך.

"אני חושבת שתפקיד הפרויקט הזה הוא מעבר למתן מענה חברתי", מסכמת רחלי, "לאחר שאנחנו נקבל קודם כל אותנו אנו נקבל גם את השונה מאיתנו ונוכל ליצור חברה טובה יותר".

  

* מעוניינים להצטרף לקבוצות הטרנסים והטרנסיות? ניתן ליצור קשר באתר איגי