בהחלטה תקדימית קבע השבוע שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן להסדיר את מעמד ההורים הגאים בישראל גם בלי צורך באימוץ. בעוד עד היום לזוגות חד מיניים היו שתי אפשרויות בלבד – להיות ההורה הביולוגי בעצמם או לעבור תהליך מתיש של אימוץ, בית המשפט הכיר בתא המשפחתי הגאה ללא שום צורך בהליך אימוץ.
ההחלטה מתקבלת בעקבות מקרה פרטני של שתי נשים שבחרו להקים תא משפחתי, ולשם כך אף שינו את שם המשפחה שלהן. השתיים עברו טיפולי הפריה במקביל במשך כשנה מאותו תורם זרע, והביאו לעולם ילדות בהפרש של כשלושה שבועות זו מזו. אלא שלאחר שנתיים שבהן השתיים מגדלות את הילדים בהורות משותפות, החליטה האחת מהן להיפרד ולקחה עמה את הילדה הבילוגית שלה, שכן מבחינת החוק בישראל היא ההורה שלה.
האימא השנייה, באמצעות עו"ד איריס אילוטוביץ סגל, החליטה לערער על כך ולתבוע הסדרי ראייה, בעוד עורכי הדין שמנגד ניסו לטעון כי רק לאמא הביולוגית יש זכויות על הילדה. השופטת לענייני משפחה תמר סנונית קבעה כי גם לאישה השנייה יש זכויות אימהיות על הילדה, החלטה שעליה ערערו סנגוריה של האמא הביולוגית למחוזי ולבסוף גם לבית המשפט העליון.
אלא שלא רק שבית המשפט העליון לא דחה על הסף את הערעור, הוא גם ניצל את ההזדמנות כדי להסדיר את המעמד של כל ההורים הגאים בישראל ולהשוות את היחס אליהם בעיני בתי המשפט. "פסק הדין הוא משמעותי", מסבירה עו"ד אילוטוביץ סגל, "בית המשפט אמר השבוע שהוא מכיר בצו הורות פסיקתי, כלומר מעמיד בשוויון את המעמד של הורים גאים, יש לזה השלכות כלפי הילדים – גם ברמת החובות כלפיהם, למשל מזונות, וגם ברמת הזכויות כמו משמורת. ברגע שזה קיים אותו הורה - שזה לא הילד הביולוגי שלו - הוא יכול לזכות במשמורת משותפת או להכריח הורה לשלם מזונות במקרה של פרידה, גם אם זה לא ילד ביולוגי".
"גם אם נשים רגע בצד את ההורים, יש פה ילדים שהביאו אותם למשפחה מאותו תורם זרע, הן אחיות לכל דברו ועניין, גדלות כאחיות לכל דבר ועניין, יש להם שתי אימהות באותה משפחה. ואז אחת מהן מחליטה להיפרד ולוקחת את הילד כמו חפץ, זה לא עובד ככה", מסבירה עו"ד אילוטוביץ סגל. "בית המשפט עשה סדר, מפני שאין פה נישואים, ולכן האדם הבודד הלך לאיבוד במצב כזה של היעדר חוקים".
"הרי אתה מגדל ילד במשך שנתיים, מה זה משנה אם הבאת אותו לעולם או לא אחרי שגידלת אותו והתייחסת אליו כילד שלך? הנטייה המינית לא צריכה לשחק פה משקל", מדגישה עו"ד אילוטוביץ סגל. "אני מבינה בדיעבד שהשופט פוגלמן יצר פה משהו תקדימי ומנחה ליתר השופטים. וכולם צריכים לשמוח".
אבל בזמן שבית המשפט פועל, הכנסת מפגרת הרחק מאחור. "ידועים בציבור - אין להם בכלל חקיקה", מוסיפה עו"ד איריס אילוטוביץ, "ובית המשפט מבין שאי אפשר להתעלם. יש דברים שלהעביר אותם בכנסת זה כמו מסע במדבר, זה יקרה אולי בעוד 40 שנה, אבל המציאות מכתיבה - אתה לא יכול להתעלם מכך שיש פה משפחות גאות. אנשים מקימים משפחות הכוללות ילדים, ופתאום מישהו מודיע להם שהמשפחה שלהם אינה באמת משפחה".
גם בעמותת אבות גאים סבורים כך. בהודעה שהציעו נאמר כי "זוהי החלטה צודקת נוספת ברצף החלטות שיפוטיות, המחליפות בפועל את העבודה שהייתה אמורה להתקיים בכנסת, בהליך תקין. הגיע הזמן שגם כנסת ישראל וממשלת ישראל יתחברו למציאות של שנת 2014 ולכל סוגי המשפחות החיות בינינו וראויות לשוויון מלא".
אייל נעמן טל, יו"ר העמותה לנישואים גאים בישראל הוסיף: " אחר פסיקת בית המשפט בעניין רישום הורות משותפת: שוב משמח לדעת שהשליחים בבית המשפט בישראל מתקדמים יותר מהגוף המחוקק, ומעניקים לנו פעם נוספת את ההכרה והזכות הבסיסית לאהוב. העמותה למען נישואים גאים תמשיך לפעול בכל המישורים יחד עם כל הגופים הרלבנטיים בישראל עד אשר המחוקק יפנים שב-2014 הגיע הזמן שגם בישראל תינתן לכל אחת ואחד הזכות הבסיסית לאהוב ולחיות בשוויון מלא".