בחודש שעבר החלו יובל בורודטי ואופק אזולאי, שותפים לדירה בני 24, את לימודיהם האקדמיים במכללת ספיר שבשדרות. בורודטי, במקור מגבעתיים, ואזולאי, במקור מקריית אתא, תלו דגל גאווה על החלון הפונה לרחוב בשכונת נווה אשכול בשדרות. למרבה הפתעתם, הם גילו ששכנים רבים, ביניהם גם משפחות דתיות, הביעו תמיכה במעשה וב"ערכים שהדגל מסמל עבורנו". אך בשישי שעבר הם נחשפו לראשונה לצד האלים של שכניהם ההומופובים, ורק בנס ניצלו מתקיפות פיזיות אלימות.
"בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים, דפקו לנו על דלת הדירה שני שכנים מבוגרים משתי דירות שונות. איך שפתחנו להם את הדלת, ראינו שהם מחזיקים בקבוקי בירה והיו שיכורים לגמרי", הם מספרים, "הם איימו עלינו שאם לא נוריד את הדגל, הם יביאו עלינו את כל החמולה שלהם וישרפו לנו את הבית. הם לא הסכימו ללכת משם עד שלא נוריד את הדגל, צעקו עלינו, קיללו אותנו וניסו בכוח להיכנס לדירה".
"עמדנו בפתח הדירה וחסמנו בפניהם את הכניסה", השניים משחזרים, "הם דפקו על הדלת כל כך חזק ושברו את שלט הכניסה. אחרי זמן קצר, בני המשפחה שלהם ושכנים אחרים יצאו מהדירות וניסו להגן עלינו ולהרגיע אותם, אבל זה לא עזר. הם לא הסכימו ללכת, ובלית ברירה החלטנו לקפל את הדגל רק כדי שיעזבו אותנו. חשבנו שזה ייגמר בזה, אבל הם לא הפסיקו להציק לנו כל אותו יום שישי. כשחברים שלנו באו לשבת אצלנו מאוחר בערב, הם קיללו אותם ואמרו להם ש'ילכו להזדיין בתחת'".
"הביטחון האישי שלנו חשוב יותר מהדגל"
אתמול הם החליטו לתלות מחדש את הדגל כדי להדגיש לא מפחדים. "הביטחון האישי שלנו חשוב יותר מהדגל, אנחנו עדיין חוששים שהם ייפגעו בנו ואולי בצורה אלימה יותר. יחד עם זאת, להחזיר את הדגל מראה לכל מי שרוצה להתנכל לנו שאנחנו לא נוותר בקלות. אני מאמין שזה יבהיר להם לטווח הארוך שאי אפשר לשבור אותנו בקלות".
אחרי שתלו את הדגל, אופק הגיש תלונה במשטרה, שלוותה בחשש שדווקא תלונה במשטרה תגרור תגובה חריפה יותר מצד השכנים ומשפחותיהם. "בדיעבד, הצטערתי שלא התקשרנו למשטרה באותו רגע, אבל היינו בהלם ממה שקרה. היה לנו מזל גדול שהם לא זרקו עלינו את הבירות, ואין לי מושג איך זה היה נגמר אם הם היו נכנסים לדירה. לפני שהגשנו את התלונה, לקחנו בחשבון שזה עלול לפגוע בשלום בית בבניין, אבל אסור לנו לשתוק כשקורים דברים כאלה. זה הבית שלנו והחיים שלנו ולא ניתן לאף הומופוב לפגוע בביטחון שלנו", מספר אופק.
"כנראה שדבר כזה לא היה קורה בתל אביב. החיים בפריפריה בהחלט מאתגרים יותר אבל חשבנו שהאויב המרכזי כאן הוא חמאס ומסתבר שיש גורמים עוינים אחרים", הם מוסיפים.
"האווירה הכללית בעיר חיובית, תוססת ויש כאן רמה יחסית גבוהה של חיי לילה וחיים סטודנטיאליים. אנחנו לא הלהט"בים הראשונים שעוברים לגור בעיר, ויש כאן הרבה צעירים שרוצים לעשות טוב ולשפר את איכות החיים לתושבים. למרות שאנחנו מפחדים לחזור לדירה אחרי הלימודים כי באמת אי אפשר לדעת מה יקרה לנו, אנחנו לא מתכוונים לעזוב", הם מדגישים, "אנחנו גם קוראים לכולם לתלות דגל גאווה בחלון, בשדרות ובכל יישוב בישראל".
ממשטרת ישראל נמסר: "כבר אתמול עם קבלת התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירת נסיבות האירוע. מטבע הדברים, החקירה נמצאת בשלביה הראשונים ולכן לא ניתן להתייחס מעבר לכך בשלב זה. נדגיש כי משטרת ישראל רואה בחומרה כל גילוי אלימות, ללא כל קשר לאופיו, ותפעל לחקור כל אירוע במקצועיות וביסודיות".
>> נסו את זה בבית: 9 צעצועי מין מיוחדים ללהט"בים
>> מבט מבפנים: סצנת האורגיות של תל אביב נחשפת
>> "אמרו לי שלא אהיה מרוצה מהתוצאה בסוף הניתוח"
יו"ר האגודה למען הלהט"ב, חן אריאלי, מסרה: "המציאות מוכיחה לנו שוב שלהט"בופוביה ובורות הם עניין שמתרחש יום יום שעה שעה. גילויי שנאה ואלימות כמו אלה הם תוצאה ישירה של מדיניות מפלה והיעדר שוויון בחברה הישראלית. המאבק שלנו הוא בראש ובראשונה לדאוג שכל אחד ואחת מאיתנו יחיו בבטחון אישי במרחב הציבורי, ובטח בבית שלנו. בכל מקום בו יורם דגל של שנאה ופחד, נרים דגל של גאווה וסובלנות. אנחנו קוראים לכל מי שמאמין בערכים האלה להניף את הדגל יחד איתנו. זה מאבק על דמותה של החברה שלנו, על ישראל בה כל אחת ואחד יכולות להיות מי שהם. אני קוראת למשטרה להתייחס למקרה הזה בחומרה הראויה ולהמשיך איתנו במאבק למיגור האלימות והשנאה מכל מחוזותינו ובכל עיר בישראל".