>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

שאול גנון (צילום: תומר ושחר צלמים)
הקדיש את חייו לקהילה הגאה. שאול גנון | צילום: תומר ושחר צלמים
"שאול הוא אדם שלא יפגע בזבוב ובוודאי שלא בנער הומוסקסואל שביקש מענה למצוקתו" , אומר גיל פישהוף, רכז מרכז הדיווח ע"ש ניר כץ ז"ל ורכז "יש עם מי עם לדבר"- קו הקשב והתמיכה של האגודה, עם היוודע פרטיו של אותה דמות מוכרת בקהילה, שנעצרה בשבוע שעבר בחשד למעורבות במניע לרצח.

פישהוף הוא לא היחיד שיוצא להגנתו של שאול גנון (49), שהוגדר על ידי רבים בתקשורת כ"בכיר בקהילה", בשל פעילותו רבת השנים למען הלהט"ב. גנון הקים וניהל את הברנוער במשך שנים רבות, בעברו היה אחראי על תחום המיעוטים באגודה למען הלהט"ב ופעל בארגון בתפקידים מגוונים במשך עשרים שנה - עד הרצח, ולאחריו.

גם ניר (שם בדוי), חברו הקרוב מזה 15 שנה ובן זוגו לשעבר, סיפר השבוע לתכנית "נכון להיום" בגלי צה"ל כי הוא בתדהמה נוכח המעצר. "מדובר באדם שקשורים בו רק דברים טובים. יש המון אנשים שהקיפו אותו, מקיפים אותו וגם יקיפו אותו, שזוכרים לו חסד. לא היה שום דבר שיכול לגרום לחשוד, ולו לרגע, באחד המעשים שמנסים לייחס לו. אין לי ספק שיתברר שמדובר בעלילת דם".

צפו בשאול גנון בסרטון מלפני מספר שנים

מאז חשפה משטרת ישראל כי עצרה שלושה חשודים בביצוע הרצח, מעצרו של "החשוד הרביעי" העלה תהיות רבות בקהילה ומחוצה לה: האם הוא קשור לרצח? מה המניע? האם הוא בכלל היה המטרה? איזה קשר היה לו עם כל אותם בני הנוער להם דאג בכל אותן שנים? והאם פגע מינית באחד מהעצורים?

קירות הפייסבוק ניצתו בוויכוחים על דמותו של האיש, כעסים על רצח שאולי היה אפשר למנוע, מסע הרג מיותר ונוראי מכפי שחשבו, בקשות לבדק בית, היו מי שדיברו אף על "ניקוי אורוות". מנגד, רבים מכל גווני הקשת הקהילתית מיהרו להגן על דמותו ופועלו של שאול גנון, התעקשו כי אין סיכוי שאדם רגיש וטוב לב כמו שאול, איש שכל עולמו היה דאגה לנוער ולרווחתו, דמות אב ללא מעטים מהם פגע במישהו או הסתיר את זהות הרוצחים. מנגד, עלו שאלות כמו מדוע מעולם לא הוחלף מנהל הבר נוער עד הרצח? למה לא בחרו את ממלא התפקיד הזה במכרז? האם עברו של שאול ללא רבב? האם הוכשר למלא תפקיד כ"כ רגיש זה?

הוסמך ונבדק על ידי האגודה ומשטרת ישראל

מהאגודה למען הלהט"ב, המפעילה את הברנוער, נמסר כי "עד לפני כשנה וחצי התנדב שאול גנון כרכז פרויקט הברנוער, כשגם לאחר מכן המשיך להתנדב באגודה במקביל לעבודתו במוסד לחסות הנוער של משרד הרווחה לשיקום לנוער עבריין. שאול סייע לאלפי בני נוער ומבוגרים להט"בים במשך 20 שנות התנדבות בקהילה ותרם לתמיכה סיוע וליווי לאותם פרטים בקהילה הלהט"בית שנזקקו לכך. ככל מתנדב בעבודה מול נוער, הוסמך שאול ונבדק על ידנו ועל ידי משטרת ישראל על היעדר רישום פלילי טרם ההתנדבות; זאת, כשהברנוער עצמו נמצא תחת פיקוח מתמיד של משרד הרווחה.

 

ברנוער (צילום: כרמל מילנר סער)
הרצח שזעזע את הקהילה | צילום: כרמל מילנר סער

"יתרה מכך, ככל הידוע לנו במשך 8 שנות התנדבותו בברנוער מעולם לא עלו טענות דומות נגדו מאותם אלפי מבוגרים ובני נוער להם סייע, שרבים מהם טופלו בידי עו"סים ופסיכולוגים האמונים על זיהוי מצוקה. לכן ההאשמה החמורה הכתה את הקהילה ואותנו בתדהמה. לעת עתה לא ידועים לנו הפרטים במלואם, ואנו בטוחים שהצדק ייצא לאור. אם אכן יתברר שההאשמות נכונות, על אף זכויותיו הרבות אנו נוקיע אותו ונפיק לקחים מהמקרה, אך כדאי להמתין לתוצאות החקירה והמשפט לפני שחורצים את דינו.

"בכל מקרה, חשוב להפריד בין האדם שהתנדב במסגרות הקהילה והאשמות נגדו, לבין פשע השנאה שבוצע נגד בני נוער להט"בי שלא היה להם דבר וחצי דבר עם הרוצח. הטענה של המשטרה שהמניע הוא נקמה אישית, ולא פשע שנאה, מביך במיוחד על רקע העובדה שגם המניע של פשעי שנאה על רקע לאומני הוא נקמה, השאלה היא כלפי מי מופנית הנקמה. במקרה זה, כבפשעי שנאה על רקע לאומני, הנפגעים לא היו קשורים לנקמה אלא בני נוער להט"ביים חפים מפשע. ברור לכל שהרצח בברנוער הוא פשע שנאה לכל דבר ועניין, ואנו נפעל למען אישור הצעת חוק הסיוע לנפגעי הירי בבר-נוער הזוכה לתמיכת רוב חברי הכנסת".

"היה קרוב למשפחה, הגיע לכל אזכרה"

גנון מתואר על ידי רבים בקהיל הגאה כ"זאב בודד". נראה כי את עולמו מילא בפעילותו עם בני הנוער. "אדם גדול מימדים עם לב רחב שהפך את הנוער למרכז חייו", אמרו רבים מאנשי הקהילה, "לרוב, על חשבון חיים אישיים, זוגיים או משפחתיים משל עצמו".

את הברנוער הקים גנון בשנת 2005: מקום מקלט לנוער להט"בי במצוקה. שם פעל במסירות במשך מספר שנים, שרד את הרצח הנורא במקום לפני 4 שנים, והמשיך לפעול למען הקהילה. הוא התמקד במתן מענה  לאלימות כלפי נוער הומוסקסואלי, יציאה מהארון, הטרדות מיניות, מצבי סיכון וחירום. איש עם שליחות או אולי עם אשמה גדולה שסחב על עצמו שנים. 

לאחר הרצח הנורא, הוחלף על ידי שרון רם, בן 24, חניך בברנוער ובאיגי, שמדגיש כי "צוות ההדרכה בברנוער הינו מקצועי ומיומן ומפוקח על ידי השירות הפסיכו-סוציאלי של האגודה וכן על ידי משרד הרווחה. לברנוער צוות של 25 מדריכים/ות, לאחר שמדריכ/ה התקבלו ועברו הסמכה, הם נדרשים להוציא טופס רשמי וחתום ממשטרת ישראל, על העדר עבירות מין".

ברנוער (צילום: כרמל מילנר סער)
עצרת זיכרון לרצח בברנוער | צילום: כרמל מילנר סער

בנוגע לשאול מספר רם על בן אדם עם עשרים שנות ניסיון, רוחב לב ויושר, שלא נשמעה נגדו שום תלונה מעולם, "הוא היה כאור בקצה המנהרה לבני/ות הנוער". רם מתקשה להאמין שהאישומים כלפי שאול מבוססים או שיימצאו נכונים, אך עם זאת אומר: "אם הוא יימצא אשם, חשוב וראוי שבית המשפט ימצה עמו את הדין".

"ניר ז"ל חש הערכה גדולה לשאול"

איילה כץ, אמו של ניר כץ ז"ל שנרצח באירוע, מספרת כי הקשר עם שאול נשמר כל השנים, מאז הרצח. "הוא תמיד הקפיד להישאר קרוב למשפחה, פקד כל אזכרה, ליווה ותמך במשפחה לאורך כל הדרך". לשאלתי אם מהיכרותה איתו היא חושבת כי עשויה להיות אמת בהאשמות נגדו, השיבה: "גם אני וגם בתי חן, הכרנו את שאול, אך אנחנו לא בית משפט, אין לדעת אם יש או אין אמת בדברים ונחכה לשמוע איך הדברים יתפתחו". מעבר לכך, גם איילה וגם חן מספרות ש"ניר ז"ל חש תמיד הערכה גדולה לשאול ולפעילותו למען הנוער הגאה".

"אני משתדל להימנע ממסכת השמועות שתוקפות מכל עבר", אומר מיכאל (השם המלא שמור במערכת), בן 23, חניך לשעבר בברנוער, נפגע חרדה ביום הרצח. "גם ככה קשה לעכל את המצב החדש, ויש ערבוביה של המון רגשות, אז אני מנסה לאפשר לעצמי לחכות לרגע שבו תתברר האמת ולא להאמין לכל מה ששומעים מסביב. הכרתי את שאול דרך הברנוער, מקום שהרגשתי בו שייכות אמיתית כבן נוער ובתקופה רחוקה בחיי הייתי פוקד אותו כל שבוע. אני מאד רוצה להאמין שהחשדות לא נכונים ובעיקר להזכיר לעצמי שכרגע אנחנו יודעים רק חלק קטן מהאמת. כולנו נהיה הרבה יותר חכמים כשהסיפור במלואו יצא לאור. הערכתי אותו וחיבבתי אותו, מההיכרות שלי איתו, ידעתי שהמקום הזה היה בשבילו "פרויקט חיים" שכזה, שאול היה מעין האבא של המקום, אני יודע שהרבה מאד חבר'ה הרגישו מאד קרובים אליו, הרבה מדריכים ראו בו מודל לחיקוי".

פישהוף מוסיף ומספר, כי הוא מכיר את שאול מאז גיל 18. "מעולם לא נתקלתי בשום טענה או דיווח לגבי התנהלות לא כשרה או בעייתית של שאול, בשום תחום. שאול היה אדם טוטאלי, היה תמיד בקשר הדוק ובלתי אמצעי עם בני הנוער שהגיעו לבר נוער וביקשו תמיד את תמיכתו, היחס שלו העצים את בני הנוער.

אין תמונה
חגי פליסיאן, החשוד ברצח בברנוער. נקם בקהילה שלמה בגלל קשר מיני לכאורה של שאול עם קרוב משפחתו

"אין תרבות הסתרה באגודה, להיפך. הסוגיה מציפה בימים האחרונים בקו הקשב המון רגשות לא קלים של חניכים וחניכות ובכלל, אנשים מהקהילה שמרגישים מעין עליהום ושהדיון הוסט מחומרת הרצח להאשמות בלתי ברורות מול שאול. באופן אני אישי אוהב את שאול אהבה עמוקה ומאמין לגמרי ובחפותו, לא יכול לדמיין אותו פוגע בנער או נערה או בכל אדם באשר הוא".

עו"ס האגודה: "חוששת לשלומו של שאול"

נעמה בר יוסף, עובדת סוציאלית, רכזת השירות הפסיכו-סוציאלי של האגודה, המלווה מקצועית את כל הפעילויות וכמובן גם את הפעילויות בברנוער, אומרת כי בימים אלה היא והשירות הפסיכו- סוציאלי של האגודה מקבלים פניות לא מעטות ונדרשים לטיפול בכל מי שמושפע רגשית וחווה מצוקה עקב הפרסומים.

"מזה כמעט שנתיים אני מלווה את בני הנוער והפעילויות מקרוב. בתוך כל ההמולה היא בעיקר דואגת לשלומו של שאול וחוששת לבריאותו עד מאד. "שאול הוא אחד האנשים היקרים שזכיתי להכיר ולעבוד איתם, שאול איש ישר, מצפוני ביותר, אני בהחלט לא מאמינה שיש שחר להאשמה נגדו".

לגבי האמירות שנזרקו לאוויר בימים האחרונים, לפיהן אנשים באגודה ידעו על מעשיו של שאול ואין מדובר במקרה היחיד, טוענת בר יוסף כי אין שחר לדברים. "שאול שימש מגן עבור עשרות צעירים ובוגרים וביחס לקשר שניהל עימם, אין ולא היה כל צורך לגונן עליו, הוא עצמו גונן על קהילה שלמה. שאול היה בקשר של תמיכה וסיוע עם בני הנוער, תוך כדי ששמר בקנאות על גבולות בהקשרים מיניים. מעבר לעבודתי באגודה, אני מתנדבת קרוב לעשור במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב, דווקא משום שהנושא קרוב ללבי, אני סמוכה ובטוחה שהחשדות נגד שאול יופרכו".

דן סלייפר, חבר ועד מנהל באגודה ומדריך בבר נוער מאז הרצח, אומר כי הוא מכיר את שאול מאז שהגיע להדריך בברנוער. "מדובר באדם טוב שמקדיש את עצמו לנוער גאה וגם נוער עברייני ונוער בסיכון בהתנדבות מלאה. שאול היה חבר הוועד המנהל וחבר ועדת הביקורת של האגודה, ניהל את הברנוער, מאז הקמתו ועד אחרי הפיגוע, סוג של אבא גם למדריכים ולא רק לחניכים. דאג להשיג תמיד תרומות, דאג בעצמו לתחזוקת המקום, בכל שנות הפעילות שלי לצידו, מעולם לא שמעתי על התנהגות לא מוסרית או לא חוקית מצידו. להיפך, תמיד רצו את עצתו, את קירבתו".

"החלק הכי גדול של שאול הוא הלב"

יונתן פפר, ממקימי איגי ורכז מחקר שם, ממקימי אדם לאדם ומנהל הארגון, מתנדב באגודה, היה ממקימי המרכז הקהילתי הגאה בגן מאיר (ממתכנניו בועדה בעירייה), מסרב אף הוא להאמין לחשדות. "הכרתי את שאול כשענה לי לקו התמיכה באגודה לפני למעלה מעשור. הוא דיבר איתי שעות, תמך, עזר, השיא עצה ותמיד היה מוכן לסייע בכל תהייה ולבטים שעלו בי. מאז למשך שנים, בכל שנות התנדבותי למען הקהילה, שאול תמיד היה נכון לעזור בכל דבר. הוא הקדיש את חייו - פשוטו כמשמעו - לעזרה לנוער במצוקה. לא 'סתם' נוער להט"ב אלא הנוער שנמצא הכי במצוקה, ולכן אני לא מתפלא שניסה גם לסייע לנער ממשפחת פשע כביכול. הוא לא הפלה. הוא אדם גדול מימדים אבל החלק הכי גדול בו תמיד היה הלב שלו. בתור נער מעולם לא הרגשתי שהוא מנסה להתקרב פיזית אליי, אלא רק הרגשתי אמפתיה וקשב ותמיכה. ההיכרות שלי עימו היא רק דוגמה אחת לאלפי נערים ונערות שסייע להם. לא בכדי הוא קיבל אותות הוקרה על פועלו במשך שנים".

חשוד ברצח בבר נוער (צילום: חדשות 2)
גנון מובא להארכת מעצרו בשבוע שעבר | צילום: חדשות 2

פפר מדגיש, כי בעבודה עם נוער נתקלים לא פעם ולא פעמיים במשפחה שאינה מוכנה לקבל שבנה הומו או בתה לסבית או טרנס או בי ומעדיפה מיד להאשים את אותם אנשים שעוזרים לילדיהם בכך שהם אלו 'שהפכו אותם לכאלה'. "תמיד הבנו מאיזו סערה רגשית המשפחות באות ומעולם לא ראיתי במקומות בהם התנדבתי שבהאשמות האלו היה ממש. ישנה מחויבות של כולנו בקהילה לוודא שבלא קשר לתוכן ההאשמות, ההליך שבו הן מתבררות יעשה ללא משוא פנים ולצערנו אנחנו כקהילה למודים בהומופוביה המופנית כלפינו והופכת הליכים תקשורתיים משטרתיים ומשפטיים למוטים ולא מאוזנים. אני אומר לך שהיה ויואשם בצורה רשמית, והיה ויתנהל משפט, והיה ויוכח מעל לכל ספק סביר בהליך הוגן שהוא אשם בדברים נוראיים שמיוחסים לו, הרי שמגיע לו כמו לכל אדם לשלם מחיר על כך. יתרה מכך, אם יצא אשם אני לא אתן שיקלו בעונשו רק כי הוא סייע לי אישית כשהייתי נער או לרבים/ות אחרים/ות. לא אהיה עלה התאנה של מישהו שיוכל שפעל שלא כדין".

גם בר טל, לשעבר מנהלה האדמיניסטרטיבי של "האגודה", שעבד לצד שאול במשך שנים והכירו היכרות עמוקה במשך שמונה שנים, מצייר תמונה של אדם טוב לב ורגיש. "שאול הקדיש את מירב שעותיו לבני נוער וגם לבוגרים יותר (למשל פלסטינאים בסיכון) גם אם זה בא על חשבון חייו האישיים או המקצועיים ואפילו המשפחתיים. אני זוכר שאמר לי שאמא שלו תהרוג אותו אם לא יופיע לארוחת ראש השנה, כי באופן קבוע בפסח וראש השנה הוא ארגן את ארוחות החג  של האגודה. הגדולה של שאול היא יכולותיו הבלתי פורמאליות להגיע אל הנערים והנערות, אל הוריהם ולגעת להם בלב".

"האירועים ידרשו מכל הארגונים לבדק בית"

טל מציין, כי לעתים גנון היה חורג מהכללים כדי לעזור לילדים. למשל, לתת לנער כסף אישי שלו על מנת שזה יקנה אוכל, אך תמיד טובת הנעזרים בו הייתה לנגד עיניו. "לא ידוע לי על האשמות קודמות נגדו או בעיות בהתנהלותו לאורך השנים, חשוב לי לומר שנראה לי שההאשמות אינן מבוססות והן תמיד שמועות, כולם בטוחים שהוא ישוחרר ואין בזה כלום, ידוע לי שהיו לפעמים מגיעים הורים של ילדים לפעילויות ומאשימים שאנחנו או שאול או האגודה הופכים את הילדים שלהם להומואים או אונסים אותם לעשות דברים, לעיתים זה הגיע לידי אלימות (וזה נבע מקשייהם של המשפחות לראות את בנם כהומוסקסואל כאמור, אני לא מאמין, אבל אם יש אמת בהאשמות נגדו, זה יהיה מבחינתי שבר וכמובן שהוא יצטרך לשאת בעונש , לצערנו כבר היו דברים מעולם, מתוך פעילותו של שאול, קשה לי להאמין שהוא יימצא אשם".

אל מול הפעילות בברנוער, קיים בעשר השנים האחרונות איגי – ארגון נוער גאה, שמקיים פעילויות בערים רבות בישראל, קבוצות נוער ועוד. יניב ויצמן, חבר מועצת העיר ת"א ויועץ ראש העיר לענייני הקהילה הגאה ויו"ר ומייסד איגי, מדגיש את השוני בין שני הארגונים שנותנים כל אחד באופן שלו מענה לבני נוער גאים ומתלבטים, איגי באמצעות קבוצות חברתיות בכל הארץ ומועדון הנוער במרכז הגאה והאגודה באמצעות הפעילות בברנוער. "ארגון הנוער הגאה הינו גוף מקצועי שהוקם ומלווה ע"י אנשי מקצוע ואנשי טיפול ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך. הארגון הוקם כחלק מהאגודה והפך לארגון עצמאי בשל הצרכים השונים והחשיבות במיקוד במתן מענה ייחודי לבני נוער שלא במסגרת האגודה שהינה גוף עם חזון ושאיפות אחרות. למרות שאיגי הוא גוף התנדבותי, המדריכים והפעילים בו עוברים ראיונות ויש תנאי קבלה מוגדרים, בנוסף עוברים המדריכים קורס הכשרה והשתלמויות לאורך השנה".

ויצמן מדגיש, כי האירועים האחרונים ידרשו מכל ארגוני הקהילה וביחוד מאלה אשר נותנים מענה תמיכתי וחברתי לבני נוער וצעירים לבדק בית וחידוד נהלים. "חשוב שנעשה זאת יחד תוך שיתוף ולמידה הדדית ותוך ההבנה שכל גוף צריך להתמחות והתעסק במה שהוא אמור לעסוק".

טרם התקבלה תגובה מעורך דינו של שאול גנון, רן אלון מהסנגוריה הציבורית.

>> מליל הרצח עד לפענוח: 4 שנים ששינו את הקהילה