>> לקבוצה של makoגאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הערב (א') צפויים המוני בית ישראל להתקבץ סביב השולחן, לאכול תפוח בדבש ולשיר שירי ראש השנה. בשביל ד', מדובר ביום העצוב ביותר בשנה. "כל חג הוא יום עצוב בשבילי, אבל יש משהו בראש השנה שהופך את זה לעצוב יותר. זה ה-יום בהא הידיעה שבו כל המשפחות מתקבצות יחד, מאחלים האחד לשני שנה טובה. כשאני שומעת שירי חג מבתי השכנים, אני מתחילה לבכות ומרגישה ממש לבד".
זהו כבר ראש השנה החמישי של ד', בת 24, טרנסג'נדרית מדרום הארץ. לפני חמש שנים וחצי היא נסעה לסדרת טיפולים בטורקיה. הוריה, שידעו על זהותה המגדרית של בתם, אך סירבו לקבל אותה, הבהירו לה שאם היא נוסעת – אין לה לאן לחזור.
"מאותו רגע אנחנו בנתק מוחלט", מספרת ד'. "יש לי רק בן דוד אחד שמדבר איתי, אבל חוץ מזה, כל המשפחה שלי שמה עלי איקס. זאת הרגשה מתסכלת".
"לא רוצה שירחמו עלי – אז אני אומרת בעבודה שאני בחג אצל אמא"
עבור ד', ימי החול הם ימים שמחים ביותר. היא מצליחה היטב במקום עבודה ורק עתה זכתה בקידום. כאשר מגיע החג, היא מרגישה את הבדידות מקיפה אותה.
"זה מתחיל כאשר בעבודה מתחילים כולם לספר איפה הם עושים את החג", היא מספרת. "אז אני לא רוצה שירחמו עלי, אז אני אומרת: 'אצל אמא שלי'. רק כמה חבל שאמא שלי ישבה עלי שבעה, ומאז, במעט הפעמים שיצא לי לראות אותה פנים אל פנים, היא פשוט התנהגה כאילו אני אדם זר.
"בכלל, בגלל שאני לא רוצה שירחמו עלי, אני גם לא מוכנה להיחשף בראיון הזה. אני מתראיינת כי חשוב לי שאנשים יבינו את הבדידות שעוברים טרנסג'נדרים, הומואים, לסביות וביסקסואלים, שהמשפחות שלהם מתנכרות אליהם".
"פתאום רק אתה והכלב לבד בדירת שני חדרים"
ד' מתגוררת באיזור הדרום, ולכן לא תוכל להגיע הערב למרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב, שם מארגנת האגודה למען הלהט"ב, כמדי שנה, את ארוחת החג המסורתית לחברי הקהילה שאין להם איפה להיות בחג.
אחד האנשים שכן יהיו שם הוא ר', בן 66, שהחל לפני שנתיים להגיע לארוחות החג של האגודה, ומספר כי מאז הוא באמת מרגיש שהוא לא לבד. "יצאתי מהארון בגיל 52, שנה וחצי אחרי שהתגרשתי מאשתי", מספר ר'. "מאותו רגע כל המשפחה מחרימה אותי – גרושתי, הילדים, ההורים שלי, האחים והאחיות. אף אחד לא רוצה לשמוע ממני.
"ההרגשה הזאת שאין לך עם מי להיות בחג, ואתה יושב מול הטלוויזיה – זאת הרגשה איומה. זה לא קל להומו מהדור שלי, שרגיל במשך שנים לחגוג את ראש השנה עם הילדים שלו, עם המשפחה. פתאום רק אתה והכלב לבד בדירת שני חדרים".
ארוחת החג, אומר ר', יצקה לו תוכן ומשמעות למשמעות של המילה קהילה. "אתה יודע, כולם אוהבים לנגח את 'הקהילה', רק לבקר", הוא אומר. "אבל ההרגשה שאני לא לבד, שיש קהילה שמחבקת אותי, זה לא עניין של מה בכך. הייתי בפעם הראשונה לפני שנתיים, וההרגשה הייתה נפלאה. מאז אני תמיד שם, בפסח או בראש השנה".
קבוצת שפים בראשותו של אלון גונן תבשל בהתנדבות
מי שמנצח השנה על ארגון ארוחת החג בגן מאיר הוא קובי כהן, בן 31 מתל אביב, המשמש בשנה האחרונה רכז התפעול של האגודה. עבור כהן מדובר בארוחת החג הראשונה שהוא מארגן, ועל כן, לדבריו, ההתרגשות כפולה ומכופלת.
"אני מרגיש סוג של שליחות, לעזור לכל מי שאין לו איפה להיות", הוא אומר. "ההרגשה שאנחנו, בתור אגודה וגם אני, כמי שמארגן את הארוחה, מארחים את מי שאין לו איפה להיות בחג, בין אם זה מי שהמשפחה לא מקבלת אותו או אפילו מסיבה כלכלית, גורמת לי לתחושה של סיפוק וגאווה. גאווה באגודה, המשמעות האמיתית של המילה קהילה".
בדרך כלל, מספר כהן, משתמש האגודה ששירותי קייטרינג. אולם, בקהילה כמו בקהילה, גם כאן ניתן לראות את רוח ההתנדבות: אלון גונן, השף הראשי של רשת מלונות קראון פלאזה, החליט להירתם למען הקהילה אליה הוא משתייך, וגייס קבוצה של שפים להכנת ארוחת החג. עוד בתוכנית: שירה בציבור וקטע אמנותי.
ארוחת החג של האגודה למען הלהט"ב תתקיים הערב בשעה 19:30 במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב. ההשתתפות בארוחה בהרשמה מראש בדואר האלקטרוני. האירוע מאורגן כולו על ידי מתנדבים וללא תשלום מצדם של האורחים. על מנת לאפשר את הצלחת האירוע, באגודה קוראים לציבור לתרום לטובת כיסוי ההוצאות. לתרומה לארוחת החג – לחצו כאן.