>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

מתמודדים גאים (צילום: עדי רם)
מימין לשמאל: שימי שרון, אנדריי איתן רובין, דנה נחמני ואורי וולטמן | צילום: עדי רם
נראה שמספר שיא של מועמדים גאים ישתתף בבחירות המקומיות ברחבי הארץ ב-22 באוקטובר. אז אחרי שהתחלנו בסקירת חלק מהמועמדים והמועמדות, אנו ממשיכים לשתף אתכם בסיפורים של מתמודדים גאים ברחבי הארץ, והיום: נציגים בבחירות לקרית ביאליק, אשדוד, ראשון לציון וחיפה.

לנשות הקהילה הגאה יש הרבה מה להציע בפוליטיקה

דנה נחמני, תושבת קרית ביאליק מאז ומתמיד, היא הטרנסג'נדרית הראשונה שמתמודדת אי פעם בבחירות בישראל. דנה תופסת את המקום הרביעי ברשימת "צעירים למען ביאליק" בראשותו של שני אוצ'קובסקי.

מאיפה הגיע הרעיון להכנס לפוליטיקה?
"תמיד הייתי מסוג האנשים שמקטרים שצריך לשנות אבל לא עושים מעבר לזה. באחד הימים עורכת הדין הדס צור, חברת ילדות ומספר 2 ברשימת 'צעירים למען ביאליק', הביאה אותי לחוג בית. בסיום החוג הצעתי את עצמי כפעילה ומתנדבת. ככל שהזמן עבר הבנתי שחשוב לי לתרום יותר, החלטתי לצאת מאזור הנוחות שלי ולתרום את חלקי לתושבים בקרית ביאליק.

"יש תחושה בעיר הזו שמישהו שכח שגרים פה חבר'ה צעירים. התחושה הזו משפיעה על העיר, שסובלת ממגמה של נטישת צעירים למרכז או לערים אחרות בצפון. חבל לי מאד לראות את זה כי קרית ביאליק הייתה בעבר עיר של צעירים ויש לה המון מה להציע".

אין תמונה
מקווה לפרוץ דרך לנשים נוספות אחריה. דנה נחמני

האם את חושבת שלציון הנטיה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"בהחלט. בתקופת הילדות שלי, כשרציתי לפרוץ כילדה ולצאת מהארון, היה לי חשוב לראות אנשים מהקהילה מחוץ לארון. אני לא בעד להוציא אנשים בכוח, אבל ככל שיש יותר נראות זה יכול לתרום. החשיפה של המועמדים מחזקת גם את מי שבארון וגם את מי שלא ורוצה לראות מועמד מהקהילה מתמודד בעיר שלו.

עצם היותי הטרנסג'נדרית הראשונה שמתמודדת מהווה תרומה אישית ואור ירוק לכל מי שמאמין בדרך שלו, גם הדרך בה ההתמודדות שלי התקבלה במרחב הפרטי והציבורי מוכיחה שהמכשול הוא ניתן למעבר ולפעמים הוא כלל לא קיים".

מדוע לדעתך הנראות של נשים בקהילה קטנה משמעותית מזו של ההומואים?
"אני חושבת שהנראות של נשים היום גבוהה יותר מבעבר. יש לא מעט נשים משפיעות וחזקות שנמצאות בפוליטיקה, אבל לא מספיק. הייתי שמחה לראות יותר נשים מהקהילה הגאה, ואם ההתמודדות שלי תתן אומץ וכוח לנשים מהקהילה בכלל ולטרנסיות בפרט להשמיע את קולן זה יהיה מעולה. אני סבורה שלנשים בקהילה הגאה, לסביות וטרנסיות יש הרבה מה להציע בפוליטיקה ועכשיו זה הזמן שלנו, כל אחת בעיר שלה, להסיר מחסומים ולהוות דוגמא".

אילו שינויים את מתכוונת לעשות בעיר למען הקהילה?
"המצע שלנו מתייחס הרבה לנושא החינוך בעיר. החינוך בקרית ביאליק נמצא במקום לא טוב, ויש הרבה מקום לשיפור. המקום שלי בנושא החינוך הוא בדגש על חינוך לסובלנות וקבלת האחר באשר הוא.

אני לא בטוחה שיש מקום לבית גאה בקרית ביאליק, אבל מבטיחה שאם תהיה דרישה כזו, אני אלחם עבורה במועצת העיר. חשוב שיהיה לנו את המקום שלנו בעיר".

נחמני מבקשת לציין שלמרות היותה מועמדת להט"בית הנושאת את דגל הקהילה, היא מתכוונת לשרת את כלל התושבים. "אני כל הזמן מציינת את זה כי בתפיסה שלי אני לא רואה הבדל בין סטרייטים לחברי הקהילה. כולנו משתייכים לקהילה אחת שהיא אזרחי מדינת ישראל, והנושאים של חופש ושיוויון משותפים לכולנו".

נישא על גל האהדה לקהילה הגאה

אנדריי איתן רובין (23), מדריך בארגון הנוער הגאה, מתמודד מטעם תנועת האשדודים בראשות יניב קקון. רובין, ממפיקי מצעד הגאווה שהתקיים השנה לראשונה באשדוד, מתכוון להמשיך ולפעול למען הקהילה בעיר גם בהמשך.

מאיפה הגיע הרעיון להיכנס לפוליטיקה?
"אחרי המצעד הגענו למסקנה שהשינוי שאנחנו מנסים ליצור ברמה העירונית ניתן לעשות מבפנים, החיבור לתנועת האשדודים באה כחיבור טבעי, האשדודים הם החברים שלי. התנועה היא תנועה חברתית שהרשימה שלה מורכבת מאנשי עשיה שמגיעים עם תעודות ביד עוד לפני הכניסה שלהם לפוליטיקה. ניקיון כפיים ושותפות ציבורית".

אין תמונה
מחיי הלילה לפוליטיקה. אנדריי איתן רובין

מה חושבים הקרובים על המהלך להשתלב בפוליטיקה?
"בן הזוג שלי ממש גאה. הבדיחה הכי חזקה שרצה בינינו עכשיו זה שהוא הולך להיות כמו אשת הנשיא".

האם אתה חושב שלציון הנטיה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"לצערנו אנחנו עדיין לא במקום שבו נטיה מינית לא משחקת תפקיד. ציון הנטיה המינית פועל לטובה ולרעה. מצד אחד אנשים יזדהו עם מועמד כמוהם ומצד שני יש אחרים שינצלו את זה לרעה וישתמשו בחשיפה הזו כדי לחגוג עליה".

מדוע לדעתך הבחירות הנוכחיות מציגות כל כך הרבה מועמדים גאים?
"אני נוטה להסתכל על דברים בראיה כללית. כל העולם עובר תהליך מסיבי של שינוי ואהדה כלפי הקהילה הגאה, לשמחתי אנחנו חלק מהגל".

מה דעתך על מועמדים מהקהילה שלא יוצאים מהארון?
"שאלת הארון היא שאלה טריקית. אני לא נמצא במקום של לכפות על אנשים דברים, אבל לדעתי כנציג של ציבור יש עליך החובה לייצג. אדם שמסוגר בארון משדר לאחרים משהו 'בעייתי' בהתנהלות שלו".

אילו שינויים אתה מתכוון לעשות בעיר למען הקהילה?
"השנה הבאה היא עמוסת אירועים. ברמה האישית אני אמשיך להיות מצוות ההפקה של מצעד הגאווה של אשדוד, מפיק של ליין גאה בעיר, יוזם ומפיק של פרויקטים לקידום ארגוני תהל"ה, איגי וחושן בעיר. ברמה הציבורית לתנועת האשדודים יש מסמך התחייבויות עם המטרות והצרכים של הקהילה הגאה אותם נשאף לקדם. וכמובן גם את אירועי הגאווה השונים בעיר, והפעם מבפנים, ממועצת העיר".

עצם הריצה שלי יצרה שינוי כלפי הקהילה הגאה בעיר

שימי שרון, בן 29, יליד העיר ראשון לציון ותושב העיר כל חייו, מתמודד למועצת העיר ברשימת התנועה החברתית הירוקה. שרון הוא פעיל חברתי מוכר בעיר, כיהן כחבר בפרלמנט הנוער של ראשון-לציון והפיק את אירועי גאווה בעיר בשנת 2008. באוגוסט השנה הכריז על כניסתו לזירה הפוליטית בעיר שהוא כל כך אוהב – ראשון-לציון.

שרון בחר לענות על שאלותינו בעמוד הפייסבוק שלו, mako גאווה מביא לציטוט את עיקרי הדברים:

מאיפה הגיע הרעיון להכנס לפוליטיקה?
"הרצון להיכנס לפוליטיקה כדי לעשות ולתרום, לשנות ולהוביל תמיד היה קיים בי, וגם תמיד עשיתי איתו המון דברים נפלאים. קמתי יום אחד בבוקר ואמרתי לעצמי שכך זה לא יכול להימשך, ראשון-לציון היא לא עיר גדולה – היא עיר ענקית, נראה לי לא ראוי להשתיק ציבור שלם בעיר הזאת, אבל נראה לי עוד יותר לא ראוי לא לעשות כלום עם התמיכה שאני מקבל".

האם אתה חושב שלציון הנטיה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"מבחינתי ובאופן חד-משמעי על אדם בזירה הציבורית חלה החובה המוסרית לציין את נטייתו המינית. כשאדם בוחר לא להצהיר על עצמו, הוא אחד משני דברים: או לא שלם עם עצמו או מפחד מביקורת ולא יודע איך להתמודד איתה. בשני המקרים האלה מבחינתי, לאדם שכזה אסור לכהן בתפקיד ציבורי".

אין תמונה
העם דורש מהפכה. שימי שרון

מה דעתך על מועמדים מהקהילה שלא יוצאים מהארון?
"מבחינתי לאדם בתפקיד ציבורי אסור להסתיר את נטייתו המינית, מלבד העובדה שאדם שכזה מונע מפחד ואפשר לתמרן בעזרת לחצים כאלו ואחרים, המשקל שיש להחלטות שהוא יקבל תחת לחץ הוא הרסני ולא מתוך שיקוליים אמיתיים. מעבר להחלטות מוטות – נשאלת השאלה איזה מסר הוא מעביר בכך שהוא מתבייש לחשוף את נטייתו. מבחינתי – כשאתה בוחר בחיים ציבוריים אתה מוותר על חלק מהחיים הפרטיים, מי שבוחר להפוך את חייו לציבוריים צריך לקחת את זה בחשבון".

מדוע לדעתך הבחירות הנוכחיות מציגות כל כך הרבה מועמדים גאים?
"אני חושב שהעם כולו דורש מהפכה. בארה"ב נבחר נשיא שחור, ויש נישואים גאים, העולם כולו מרגיש את הצורך ומתקדם קדימה, התמיכה בקהילה הגאה הפכה למדד הנאורות והחינוך החדשים של העולם, מדובר בעיקר בצורך לעשות שיהיה פה טוב יותר. לכולנו.

בכלל אנחנו רק מתעצמים משנה לשנה וצריך להבין שקהילה זה דבר קטן, אנחנו כבר לא 'קהילה' קטנה. הימים של 'קהילה גאה' פסו מהעולם. אנחנו 'ציבור גאה', ויש לנו כוח ויהיה לנו עוד יותר כוח אם נמשיך להתלכד".

אילו שינויים אתה מתכוון לעשות בעיר למען הקהילה?
"הריצה שלי לבדה עשתה המון, יחד עם זאת אני הולך להילחם, ממש להילחם, על טובתו של הציבור שאני מייצג, וביניהם הקצאת מבנה ציבורי לפתיחתו של מרכז גאה בראשון-לציון, סיוע מקצועי ופיתוח המערך הפסיכולוגי כך שיתן מענה ראוי נכון ומקצועי לטיפול בטרנסג'נדרים, השתתפות העיריה במימון אירועי גאווה ראויים, הטמעה של פרוייקטים חינוכיים בבתי-הספר לעידוד וקבלת השונה, הקמת ועדה עירונית לקידום וטיפול בכל נושאי הקהילה הגאה, וכמובן טיפול בכל נושא של אפליה, בריונות, ומעשי שנאה על רקע זהות מינית או מגדר".

קהילת הלהט"ב מצטרפת לאלה הדורשים חברה צודקת יותר

בבחירות הקודמות בחיפה בשנת 2008 הריצה רשימת חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון), את ד"ר יובל יונאי, ממקימי סניף אגודת הלהט"ב בעיר, והייתה הראשונה להריץ מועמד להט"ב בבחירות למועצת העיר.

השנה מריצה רשימת חד"ש מועמד גאה נוסף - אורי וולטמן, בן 29, מורה למתמטיקה ולמדעי המחשב וסטודנט לתואר שני בפילוסופיה של המדע באוניברסיטת חיפה, הוא מועמד מס' 3 ברשימת חד"ש.

כיצד התחברת לרשימה בה אתה רץ?
"כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, הצטרפתי לתא הסטודנטים של חד"ש, כי זה היה המקום היחיד בקמפוס שבו יהודים וערבים פעלו במשותף. במקביל ללימודים, התחלתי להיות פעיל בשכונת הדר, בה אני מתגורר, שהיא שכונה מוחלשת, בעלת אוכלוסייה מגוונת מבחינה לאומית ועדתית: יוצאי ברה"מ, יוצאי אתיופיה, ערבים, מהגרי עבודה, פליטים, חרדים, וכו'. הייתי שותף להקמת מספר יוזמות שכונתיות וקהילתיות, וסיעת חד"ש הייתה הגוף המרכזי שסיפק לנו את הגב, העלה את הדרישות שלנו בתוך מועצת העיר, ושהייתה הכתובת אליה פנינו.

אורי וולטמן (צילום: תומר ושחר צלמים)
יפעל למען חברה צודקת יותר. אורי וולטמן | צילום: תומר ושחר צלמים

"בקדנציה הקודמת, וגם בזו שלפניה, סיעת חד"ש הייתה הגורם המרכזי במועצת העיר שפעל למען זכויות הלהט"ב: חברת מועצת העיר עדנה זריצקי-טולידאנו היא חברת מועצת העיר היחידה שהשתתפה בכל מצעדי הגאווה שצעדו בעיר, מאז 2007, והיא נאמה ברובם. כשהיו תקיפות הומופוביות ברחוב הלל בעיר, היה זה חבר מועצת העיר איסקנדר עמל שפנה בכתב לעירייה ולמשטרה וביקש שיתערבו".

מדוע לדעתך הבחירות הנוכחיות מציגות כל כך הרבה מועמדים גאים?
"מחאת האוהלים של קיץ 2011 הייתה קו פרשת מים בהיסטוריה החברתית של מדינת ישראל, והציפה על פני השטח המון בעיות שעד אז לא נידונו. האנרגיה החברתית האדירה שיצרה המחאה, שמורגשת עד היום במאבקים שונים לא פסחה גם על הקהילה הגאה. אנחנו חלק מהחברה בה אנחנו חיים, וזה רק טבעי שבאווירה של התעוררות חברתית, גם קהילת להט"ב תצטרף לאלה הדורשים חברה צודקת יותר".

לפני כשנה וחצי, לאחר סגירתו של "הפורום החיפאי", הוקמה קואליציית הגאווה החיפאית, בה משתתפים פעילים ופעילות מארגונים ומתנועות שונות. וולטמן שימש בתור הדובר שלה ולקח חלק בארגון  שני מצעדי הגאווה האחרונים בעיר, שהיו הגדולים בתולדות חיפה.

אילו שינויים אתה מתכוון לעשות בעיר למען הקהילה?
"קהילת להט"ב בחיפה סובלת מאפליה תקציבית. מצעד הגאווה האחרון היה מצעד פוליטי שצעד בלב העיר, הסתיים על מדרגות בניין העירייה, והעמיד בתור דרישות מרכזיות – את התיקצוב ההולם של ארגוני הקהילה הגאה בעיר והקצאת מבנה שישמש אותם.

"אני מקווה שכחבר מועצת העיר, אוכל לפעול להגשמת מטרות אלה, כמו גם להגשמת מטרות נוספות: הידוק הקשר בין המערך הפסיכולוגי-חינוכי בעיר לבין הארגונים הפעילים למען נוער להט"ב כמו 'איגי' ופרויקט פיצ' של עמותת 'שישה צבעים', הגברת הפעילות של ארגון חוש"ן בבתי-הספר, וקידום פתרונות לבני נוער להט"ב הסובלים מקשיים במשפחה ונאלצים לעזוב את הבית, כדי שלא יהיו מוכרחים לנסוע עד "בית דרור" בתל-אביב".

האם אתה רואה בעתיד הקרוב מועמד ערבי גאה רץ ברשימה מטעם חד"ש?
"בחברה הערבית, כמו בחברה היהודית, ישנם תהליכים של חשיבה והתקדמות בכל הנוגע לנטייה מינית ולזהות מגדרית. כמובן ששוב דבר לא מושג בלי שינוהל סביבו מאבק, והרבה הערכה מגיעה לארגוני הלהט"ב הערבים - דוגמת "אסוואת" ו-"אלקאוס" - שפועלים בתנאים לא פשוטים כדי לעורר מודעות לנושא.

ח"כ עפו אגבריה, מסיעת חד"ש בכנסת, היה חבר הכנסת הראשון שנפגש עם ארגוני הלהט"ב הערבים, והוא היה אחד היוזמים של החוק היחיד למען זכויות להט"ב שעבר בכנסת הקודמת הקובע איסור אפליה על רקע נטייה מינית בלשכות התעסוקה. לפעילות זו ישנה השפעה מבורכת על להט"ב בכלל, ועל להט"ב בחברה הערבית בפרט.

לצערי, חלק ניכר מהלהט"ב הערבים חיים בארון, ונתקלים בעמדות שמרניות והומופוביות (הקיימות גם, כמובן, בחברה היהודית). אני מאמין שפעילותה של חד"ש למען שוויון זכויות לכל מקרבת את היום בו נראה עוד מועמדים להט"ב, יהודים וערבים, מתמודדים לתפקידים ציבוריים".

>> פאנל הבחירות של עיריית תל אביב