>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הפוליטיקאים עסוקים בדברים אחרים
לפני שלוש שנים בדיוק הבנו שהומופוביה הורגת. היה זה אחרי הרצח בברנוער. פוליטיקאים מימין שמאל, קדימה ואחורה- גדשו את מרכזי הקהילה הגאה והבטיחו להילחם באפליה. דמם של קרבנות הרצח המתועב זועק. ולמרות זאת הצעת החוק החשובה והראויה הזו נפסלה.
מבלי להיכנס לתסבוכות הפוליטיות, הורוביץ ומרצ לא באמת התכוונו שהחוק יעבור, אלא השתמשו בו כקרדום פוליטי לחפור בו – ראש המפלגה אפילו לא טרחה להגיע להצבעה. חברי כנסת אחרים מהאופוזיציה, בין השאר ממפלגת העבודה, לא טרחו גם הם להיות במליאה. ולבסוף, הקואליציה, הו הקואליציה. החרדים ישבו רגועים בכיסאותיהם, כשצפו בחברי הליכוד, המפלגה ה"לאומית-ליברלית", מצביעים נגד החוק ובעד האפליה למרות שרק שבועות מספר לפני כן הצביעו בממשלה בעד החוק.
נדמה שנבחרי העם, רובם אנשים מצוינים שהגיעו למערכת עם כוונות נפלאות, מתעניינים באזרחים באותה מידה שתיכוניסט ממוצע מתעניין בהיסטוריה של עמי הבלקן. מפלגות הנמצאות בשלטון עסוקות במלחמת הישרדות פוליטית ולא מעזות לקדם פתרונות אמיצים לאתגרי החברה הישראלית ואילו מפלגות האופוזיציה עסוקות בעיקר בליצנות קרקס והעלאת הצעות חוק בלי לשתף פעולה עם הממשלה, רק על מנת שההצעות ייכשלו והן יוכלו לצהול אל מול מצלמות התקשורת.
הסוד לשינוי: התפקדות למפלגות
אבל יש כמה אוכלוסיות שדווקא כן נהנות מתשומת ליבן של המפלגות. סקטורים בעלי אג'נדה קיצונית וקבוצות לחץ כלכליות זוכות לחיזורים שכל רווק היה מתקנא בהם, מצד כל המפלגות הגדולות, מימין ומשמאל. לא, אין זה מפני שיש להם עיניים יפות במיוחד- הם פשוט קנו מניה במפלגות והתחילו לקבוע מדיניות.
הם התפקדו. ומרגע שהתפקדו, הפסיקו להיות שקופים. לפני פריימריז מחזרים אחריהם ובין בחירות מנסים לרצות אותם. הם נכנסו למועדון היוקרתי של כשני אחוזים בלבד מבעלי זכות הבחירה שהתפקדו למפלגות הגדולות- אותו מיעוט קטנטן, אך מאורגן היטב, שקובע מי יהיו חברי הכנסת ולמי הם יהיו חייבים דין וחשבון.
רק לפני כחודש וחצי צעדנו, מעל מאה אלף מחברי קהילת הלהט"ב ותומכיהם, ברחובות הראשיים של תל אביב. היה זה האירוע הגדול ביותר בארץ השנה. אף אירוע לא סוחף אליו מספר אזרחים כל כך גדול כמו מצעד הגאווה. בנוסף, אלפים השתתפו השנה באירועי הגאווה מחוץ לתל אביב. ובכל זאת, קולה של הקהילה לא הגיע אל כנסת ישראל. הצעת החוק הכל כך בסיסית הזו התנדפה אל אוויר ירושלים כמו טיפת מים באוגוסט.
השבוע התדפקנו על דלתות הכנסת וצעדנו לשוויון בעיר הבירה ירושלים. חשיבותו של מצעד הגאווה דווקא מול מזנון הכנסת היא גדולה. אך הגיע הזמן להשלים את המלאכה ולהיכנס פנימה, מהרחוב אל המפלגות. שערו בנפשכם שרק חמישית מכלל המשתתפים במצעד הגאווה היו מתפקדים לליכוד ולעבודה. אחד מכל חמש. באותו רגע היינו הופכים מסתם הומואים- להומואים עם כח פוליטי. מסתם לסביות- ללסביות עם השפעה. מטרנסג'נדרים הנתקלים בחומות של בערות בכל יום- לטרנסים וטרנסיות שקובעים מדיניות. מבי-סקסואלים שאיש לא רואה, לבי-סקסואלים שאיש אינו יכול להתעלם מהם.
התפקדות עולה פחות מזוג כרטיסים לסרט וכל התהליך מהיר יותר מאשר מקלחת קצרה. הצטרפו למפלגות, הירשמו בתאים הגאים, כל אחד במפלגה שקרובה יותר לעמדותיו בנושאי מדינה, חברה וכלכלה- וקבלו כרטיס כניסה לסלון היוקרתי של האזרחים המשודרגים שקובעים מי יהיו האצבעות על הדק החקיקה, אילו שותפות יכנסו לקואליציה ועל מה נבחריהם יילחמו.
אל תהיו סתם הומואים, לסביות, טרנס ובי- היו אזרחים עם השפעה פוליטית. זה חשוב לפחות כמו מצעד.
הכותב הוא ממקימי פורום "מנוף" – החוג הרעיוני הלאומי-ליברלי בליכוד.