אם צריך לסמן את חברת הממשלה הידידותית ביותר לקהילת הלהט"ב, הרי ששרת התרבות, לימור לבנת, לוקחת את התואר בהליכה. במשך שנים הייתה אחת מידידות הקהילה הבולטות בימין, החל מהשתתפות במצעדי גאווה וכלה בהתנגדות פומבית ונחרצת להומופוביה. בשנת 2010 עשתה היסטוריה כאשר משרדה היה הראשון להשתתף בתקציב אירועי הגאווה, והעביר 50 אלף שקל לכפר הגאווה שבגן מאיר בתל אביב.
בראיון ל-mako גאווה חוזרת לבנת על דבריה מהפאנל שהתקיים בשישי האחרון, ובו ציירה את הממשלה והליכוד בצבעים ורודים ביותר. "זוהי באמת ובתמים הממשלה הטובה ביותר עבור קהילת הלהט"ב שכיהנה בישראל", אמרה. "בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה הוא הראשון שביקר באחד ממוסדות הקהילה, לצערנו, אחרי הרצח בברנוער, ודיבר על זכויות להט"ב ביום זכויות האדם בשנת 2011.
"יש לנו את משרד התיירות שנתן תקציבים שהם הכי גדולים שהיו אי פעם בקהילה הגאה, משרד החינוך שתומך בפעילות איגי ואת שר החינוך עצמו שהשתתף כמוני בעצרת הזיכרון לרצח בברנוער".
"לפייגלין לא יהיה תפקיד בכיר בליכוד"
לבנת מבקשת להבהיר: "אני הייתי ידידת הקהילה הרבה לפני שקמה קבוצת גאווה בליכוד. והם קמו והתאחדו, וזה פשוט כיף. אני מאוד גאה שיש קבוצה כזאת, הם חבר'ה באמת אחד אחד. בכלל, יש היום הרבה הרבה יותר פתיחות, הרבה יותר סובלנות ממה שהיה בעבר, וזה חוצה ציבור הרבה יותר גדול".
לבנת חוזרת ומציינת שמות של חברים בכירים בליכוד שהביעו תמיכה בקהילה, בהם השרים ד"ר יובל שטייניץ ומשה יעלון, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין וחברי הכנסת מירי רגב, גילה גמליאל, אופיר אקוניס וכרמל שאמה הכהן. "אני יכולה להמשיך ולקרוא לך את רוב רשימת הליכוד לכנסת. התמיכה שלנו כמפלגה לאומית ליברלית בזכויות להט"ב היא התייחסות אמיתית שנובעת מתפיסת עולם".
כדי להקדים תרופה למכה, מעלה לבנת את הנושא של משה פייגלין מיוזמתה. "כבר בפאנל ביום שישי אמרתי את העמדות שלי לגבי פייגלין, וגם חבריי בהנהגת הליכוד שותפים להן: אנחנו לא מסכימים איתו בהרבה דברים, ברובם או בכולם, לא רק בעניין הלהט"בי. הוא לא נבחר למקום בכיר ולא יהיה לו תפקיד בכיר בליכוד".
זה מדיר שינה מעינייך שאיש כזה הצליח להיבחר למקום ריאלי ברשימת המפלגה?
"ממש לא. יש הרבה מאוד דגים באוקיינוס הגדול הזה שנקרא ליכוד. ביום שישי, אחרי שאמרתי את דעתי על פייגלין, היו בקהל כאלה שלא הפסיקו לצעוק לעברי: 'פייגלין, פייגלין'. אמרתי להם: 'אתם יודעים מה, יש לי רעיון: בואו נגיד עשר פעמים: פייגלין, פייגלין, ואחרי זה בואו ננשום לרווחה ונחזור להיות בשקט".
על התגובה הלקונית של נתניהו לדברי אורי אריאל: "זוהי אמירה נכונה – אני הייתי אומרת את זה בצורה גורפת יותר"
אבל עם כל הכבוד לצבעים העליזים בהם מציירת לבנת את ממשלת ישראל ואת הצהרות ראש הממשלה, ביקשנו להזכיר לה את "מבחן העברית" שערך mako גאווה לראש הממשלה ולשר הביטחון – בה נכשלו השניים כישלון חרוץ.
היה זה אחרי דבריו ההומופוביים של ח"כ אורי אריאל על החיילים ההומואים. ראש הממשלה, שבחו"ל התפאר בנושא זכויות הלהט"ב בשפה האנגלית כדי להציג את ישראל כמדינה ליברלית, התבקש על ידי mako גאווה להשמיע מסר ברור בעברית. גם ברק התבקש למסור לנו הודעת תמיכה בחיילים ההומואים.
"בעוד ברק סירב לפנייתנו, מלשכת ראש הממשלה נמסרה תגובה לקונית ביותר: ״הגיוס לצה"ל נעשה וייעשה ללא קשר לזהות מינית, וטוב שכך".
"אני לא מרגישה שראש הממשלה 'לוחש בעברית', כפי שאתה מציג את זה", אמרה. "אני חושבת שראש הממשלה אמר בבירור שהצבא לא מפלה וטוב שכך – זוהי אמירה נכונה. אני הייתי אומרת את זה בצורה יותר גורפת. אבל ראש הממשלה הגיע לבית האגודה, והיו עוד אירועים שבהם ראש הממשלה התייחס לעניין. אני לא יודעת למה יש תחושה כזאת.
"לגבי שר הביטחון, אני לא יכולה להגן עליו. אני לא מדברת בשמו ולא שום דבר. מצופה בעיניי שהוא יגן על חיילים הומואים וחיילות לסביות".
"לא מעורבת בקמפיין – אני מסייעת ומשתדלת לעשות כמיטב יכולתי"
ואם מדברים על דברים גורפים ועל מפלגה המגויסת למלחמה בהומופוביה כפי שלבנת מציגה את הדברים, ביקשנו לשאול אותה על קמפיין הליכוד נגד מפלגת הבית היהודי. הקמפיין החדש תוקף את מועמדי המפלגה על הדרת נשים, בהם מס' 4 ברשימה, הרב אלי בן דהן.
אולם, הביקורת כלפיו בקמפיין הליכוד היא רק על קריאתו בערוץ 7 לבטל את הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, מבלי שנשמעת ביקורת על כך שאמר בוואלה כי נישואים בין בני אותו מין הם "מתכון לחיסול העם היהודי", לא פחות.
"אני אתן לך תשובה שאני לא מרגישה איתה נוח, אבל אני חייבת להגיד את האמת", אומרת לבנת בכנות הראויה להערכה. "אני לא בקמפיין, אז אני לא יכולה להגיד לך דבר על זה. אני משתדלת לעשות כמיטב יכולתי במה שמבקשים ממני כדי לסייע לקמפיין. אני מופיעה בהרבה מקומות, מתראיינת וכו', אבל אני לא מעורבת בקמפיין, אז אני לא יודעת לענות לך על השאלה".
ובכל זאת, כאשר השותפות הטבעיות של הליכוד הן ש"ס ויהדות התורה, מפלגות הומופוביות במוצהר, מדוע שאצביע לליכוד?
"זוהי שאלה טובה מאוד ושאלה חשובה ביותר. מאוד מאוד היינו רוצים שהליכוד תהיה מפלגה חזקה וגדולה, שהממשלה תהיה ממשלה רחבה ולא נהיה תלויים בשותפות הטבעיות. הצורך להיכנע כל פעם מחדש לסחטנות כזאת או אחרת, לא רק בעניין הזה, אנו ממש לא מעוניינים בכך".
זאת אומרת שאתם שואפים לממשלה בלי ש"ס?
"אני לא הגדרתי את זה ככה. אני מדברת על ממשלה רחבה. אנו מאוד רוצים שלא נהיה תלויים בש"ס, כדי לקדם את זכויות הלהט"ב ונושאים נוספים שחשוב לקדם. שראש הממשלה לא יהיה תקוע ולא יהיה תלוי בש"ס, במפלגות שלא מכניסות נשים לרשימה, כהגדרה, ובוודאי ברשימות שקהילת הלהט"ב היא בעיניהן דבר פסול מכל וכל.
"זאת לא האידאולוגיה שלנו, לא תפיסת העולם שלנו. לא רק אני חושבת ככה, ראש הממשלה אמר את זה בצורה ברורה מאוד".
"ניצן הורוביץ הוא ח"כ מאוד פעיל – אבל מה זה עוזר שהם לא בשלטון?"
לדבריה של לבנת, הצבעה למפלגה שתשב באופוזיציה לא תהיה אפקטיבית, לעומת חיזוק מפלגת השלטון, שיהיה לשיטתה הדבר האפקטיבי ביותר לקהילת הלהט"ב בקדנציה הקרובה. "זה מאוד נחמד להיות באופוזיציה. ניקח לדוגמה את מרצ, המפלגה היחידה שיש בה חבר כנסת שהוא הומו מחוץ לארון. וניצן הורוביץ הוא חבר כנסת מאוד פעיל ואני יכולה לומר עליו הרבה דברים טובים.
"אבל מה זה עוזר שהם לא בשלטון? אז בסוף רוצים גם לעשות דברים, לא רק להצהיר הצהרות. ככל שאנחנו בליכוד נהיה חלשים יותר, נהיה יותר עלה נידף ברוח, נהיה יותר תלויים בקואליציות שאנחנו לא רוצים להיות תלויים בהן, כך נוכל לעשות הרבה פחות".
ואם באמת יהיה ליכוד חזק, שלא יהיה תלוי באף מפלגה, אז מחר יש נישואים בין בני אותו מין, אימוץ ילדים, פונדקאות וכל מה שצריך?
"אני לא פופוליסטית, ולא אוהבת להבטיח הבטחות של ערב בחירות. זוהי לא דרכי, לא כך אני פועלת. אבל אין ספק שאנחנו בליכוד מרגישים מחויבים לשוויון למען קהילת הלהט"בים, ונפעל יחד עם כוחות אחרים, שיהיו בממשלה רחבה, ואז נוכל לבצע את זה. אם נהיה בקואליציה רק עם גורמים כמו ש"ס שיפריעו לזה, לא נוכל לבצע זאת".
"מעמדו של בית המשפט העליון לא נמצא בסכנה"
במהלך הראיון אנו מבקשים לשאול את לבנת על הפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון. אחרי הכל, כמעט כל זכויות הקהילה, אם לא כולן, ניתנו לנו בזכות בית המשפט העליון ובג"ץ ולא בזכות חברי הכנסת. וממשלת ישראל הנוכחית, כל אנו מציגים בשאלתנו, מנסה באופן שיטתי לפגוע במעמדו של בית המשפט.
"אני לא חושבת שהממשלה מנסה לפגוע בבית המשפט, מעמדו של בית המשפט העליון לא נמצא בסכנה", אומרת לבנת. "יש דברים כאלה ואחרים שבהם יש טענות, אבל זה לא נוגע לדברים האלה בכלל. זה נוגע להתערבות של בית המשפט בחקיקה וביכולת שלו לפסול חקיקה. השאלה היא האם הכל שפיט, על פי דוקטרינת אהרון ברק והאם הרשות השופטת היא מעל הרשות המחוקקת?
כאשר הצעת חוק של ש"ס להסמיך את ראש עיריית ירושלים לאסור על מצעד הגאווה והסובלנות בעיר עוברת בקריאה ראשונה, אני בהחלט מקווה שלבית המשפט העליון תהיה הסמכות לפסול חוק לא דמוקרטי שכזה.
"קודם כל, לראיה, החוק הזה לא עבר בכנסת בקריאה שלישית. השאלה של סמכויות בג"ץ וסמכויות בית המשפט העליון בכלל היא שאלה שמעבר לנושא של קהילת הלהט"ב. היא שאלה עקרונית, חשובה, מרתקת, מסובכת ושנויה במחלוקת, ואני לא חושבת שהראיון הזה על קהילת הלהט"ב הוא המקום להיכנס אליה".
עד היום לא את ולא אף חבר כנסת מהליכוד הגיע למצעד הגאווה והסובלנות בירושלים.
"לא ממש יצא, לא משהו עקרוני נגד המצעד".
"זה הדבר הכי נורא בעיניי שהורים לא מקבלים את הילדים שלהם"
באופן ראוי להערכה, לבנת מעלה מיוזמתה את החשיבות של מאבק בהומופוביה ובבריונות בבתי הספר, שלדבריה הוא החשוב ביותר מכל מאבקיה של קהילת הלהט"ב – דבר שכותב שורות אלו תמים דעים איתה לחלוטין לגביו.
"הנושא של מתן לגיטימציה, בעיקר לצעירים ובני נוער לחיות עם מה שהם באופן הכי טבעי ונטול פחד, הוא חשוב מאין כמותו", אומרת לבנת. "להיות מסוגלים לבוא למשפחות שלהם, להורים, להגיד: 'אני הומו, אני לסבית, ביסקסואל אני טרנסג'נדר', ולהתקבל על ידי המשפחות. ושלא יגרשו אותם מהבית, שלא יפחדו לצאת מהארון.
"הדבר הכי קשה, שאני כאמא לא מסוגלת להבין, זה שיש מצב בחברה שלנו שילד לא מסוגל לבוא להורים שלו כי הוא פוחד. או שאם כבר זה מתגלה או שהוא מספר, אז מנתקים איתו קשר או מגרשים אותו מהבית. זה הדבר הכי נורא בעיניי שהורים לא מקבלים את הילדים שלהם".
לבנת מוסיפה: "הבדידות הזאת, חוסר הקבלה של הורים, חוסר הסובלנות, הבריונות בבתי ספר, בחברה, בסביבה, בצבא – זה משהו שקשה לי לעכל. לא בכדי זה הנושא העיקרי שהעליתי בעצרת הגאווה בכיכר רבין שהייתה שבוע אחרי הרצח בברנוער".
לסיום אנו מבקשים לשאול את לבנת על פסטיבל הקולנוע הגאה, שנלחם על קיומו כבר שנתיים ברציפות. "הקריטריונים כרגע נבחנים מחדש, וזה לא נגמר", אמרה לבנת. "אבל בעקבות הפנייה של הפסטיבל הקולנוע הגאה, שינתה מועצת הקולנוע את הקריטריונים, כך שרף המינימום ירד מ-500 אלף שקל ל-400 אלף שקל. התקציב השנה של הפסטיבל היה 430 אלף שקל, אז בסך הכל אני לא חושבת שבסוף תהיה כאן בעיה".