זו מסורת ידועה: מצעד הגאווה בתל אביב נערך בסוף השבוע השני של חודש יוני, וכבר קרוב לשני עשורים שהוא גם נראה פחות או יותר אותו הדבר, מינוס שנת קורונה ארורה אחת. מאות אלפי נשים ואנשים צועדים בחום אימים על הטיילת בתל אביב לכיוון פארק צ'ארלס קלור, מנופפים בדגלים, רוקדים בין המשאיות ומביעים את המחאה שלהם בדרך הכי טובה בעולם - הם פשוט מי שהם. 

השנה, החג נופל על ה-11 ביוני, וכידוע, חגים אי אפשר להזיז. בהתחשב במגבלות הקורונה הקיימות, לעיריית תל אביב-יפו אין אפשרות להפיק את המצעד במתכונת המוכרת שלו, כפי שעשתה בעשרים השנים האחרונות. למרות זאת, ביום שלישי האחרון עלה לפייסבוק עמוד אירוע המבשר כי מצעד הגאווה יתקיים בתאריך אשר יועד לו מלכתחילה

שלושה ימים עברו מאז, אלפי אנשים כבר הביעו התעניינות באירוע ושמחה גדולה נרשמה בקהילה הגאה, אבל במקביל צצו לא מעט סימני שאלה - אף ארגון להט"ב לא היה חתום על העמוד והעירייה, אשר מטפחת את מצעד הגאווה ומסייעת באופן מסורתי במימון ובהפקה שלו, לא פרסמה הודעה מטעמה בנושא ושמעה על כך רק מכלי התקשורת. 

אילוסטרציה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90, חדשות)
מצעד הגאווה בתל אביב 2019 | צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90, חדשות

קבוצות הוואטסאפ של הקהילה געשו וביקשו להבין מי עומד מאחורי היוזמה המבורכת, מבלי לדעת שהצעד האמיץ תוכנן רק כמה ימים קודם לכן, על ידי שמונה פעילים מוכרים ובולטים בקהילה הגאה. השמינייה נפגשה לראשונה בסוף השבוע שעבר כדי לבחון את האפשרויות לקיום המצעד, זאת אחרי שבשנה שעברה בוטלו אירועי הגאווה ובמקומם נערכה עצרת סמלית בכיכר רבין. כשברקע חוסר בהירות לגבי קיום מצעד הגאווה המוכר, החליטה הקבוצה כי השנה, יותר מתמיד, אין שום סיכוי שהקהילה הגאה תוכל להרשות לעצמה לוותר על אירוע זכויות האדם הגדול ביותר בישראל, ויהיה מה. 

מארגני האירוע, כולם פעילים ומתנדבים שנים ארוכות בארגוני הקהילה, מודאגים ממצב הקהילה הגאה בישראל וממצב זכויות הנשים ומיעוטים אחרים, ולדבריהם, עצם קיום המצעד הוא מנוף לא רק ללהט"ב, אלא לכל החברה הישראלית הליברלית. "יש צורך להתאחד למאבק על אופי החברה", אמרה ל-mako ענת ניר, אחת מיוזמות ומפיקות האירוע המדובר. "ברגע שיצאנו לדרך כתבנו לכל ארגוני הקהילה וקראנו להם לקחת חלק ואנחנו שמחים שהיוזמה הולכת וגדלה". 

מצעד הגאווה בתל אביב (צילום: צילום: איתן אלחדז/TPS, חדשות)
מצעד הגאווה בתל אביב, 2019 | צילום: צילום: איתן אלחדז/TPS, חדשות

מצעד המריבה 

בין הפוסטים שפרסמו המארגנים נמצא גם פוסט ממומן, בו בחרו המארגנים להדגיש את הפעילות האנטי להט"בית של נבחרי ציבור מהימין הקיצוני בפוסט ממומן. הדבר עורר כעס בקרב פעילי להט"ב מצידה הימני של המפה הפוליטית, שביקשו להדגיש כי אין התייחסות לאמירות דומות של נבחרי ציבור ערביים כמו אחמד טיבי או מנסור עבאס. ניר אומרת כי כל להט"בופוביה באשר היא ראויה לגינוי.

"דגש ייחודי ניתן לאלה שפועלים אקטיבית לקדם חקיקה נגד הקהילה הגאה ומדגישים זאת במצע שלהם", הסבירה. "אבי מעוז, מפלגת נעם והכהניסטים בן גביר וסמוטריץ' צוברים כוח ורוצים לבטל את החלטה 13/25 של האו"ם, שהתקבלה בשנת 2000", מזכירה ניר. "ישראל הייתה אחת הראשונות בעולם לאמץ את ההחלטה, שמדגישה את החובה בייצוגן של נשים, ועכשיו הם רוצים להחזיר אותנו עשרים שנה אחורה. הם אומרים שאנחנו סוטים ורוצים לעשות לנו טיפולי המרה - הדברים האלה הובילו אותנו להבנה שאנחנו לא יכולים לוותר על המצעד". 

כשניר אומרת "מצעד", היא יודעת למה היא מתכוונת, משום זו לא תהיה הפעם הראשונה שהיא מארגנת אירוע בסדר גודל כזה. ניר, אקטיביסטית להט"בית הפעילה כבר יותר משני עשורים, הפיקה את מצעד הגאווה בין השנים 2009-2012, את אירועי הגאווה בבאר שבע ב-2011, והייתה אחת ממובילות מחאת הנשים ב-2018, אז הביעו את מחאתן עשרות אלפי נשים בכיכר רבין וב-150 מוקדים ברחבי הארץ. 

"יש לנו את הידע, הניסיון, הכישורים ואת ההבנה הטכנית והפוליטית כדי להרים אירוע כזה", סיפרה. "אנחנו יודעים להוציא אישורי בטיחות, לעבוד מול המשטרה, לעשות קמפיין, לפרסם ולהעמיד במות. אבל מעל הכל, אנחנו באים מהקהילה ואוהבים אותה". 

אחמד טיבי ואיתמר בן גביר (צילום: הדס פרוש, אוליבייה פיטוסי, פלאש/90 )
"גאווה עכשיו – בזמן שהגזענות, השנאה וההסתה שוב מרימות ראש בכנסת ובממשלה". איתמר בן גביר ואחמד טיבי | צילום: הדס פרוש, אוליבייה פיטוסי, פלאש/90

לא רק פעילי הימין עיקמו את הפרצוף כשהם ראו את עמוד האירוע של "מצעד הגאווה", אלא גם גורמים בכירים בעיריית תל אביב-יפו. "מצעד הגאווה מופק ומנוהל על ידי עיריית תל אביב-יפו מזה כ-20 שנה", מסרו בעירייה ל-mako. "עד לרגע זה, הנחיות הבריאות אוסרות התקהלות ולכן לצערנו המצעד במתכונתו המוכרת, הכולל צעדה של עשרות אלפי אנשים המסתיימת במסיבת ענק, לא יכול להתקיים. עם זאת, אנו עוקבים אחר ההתפתחויות ועומדים בקשר הדוק עם גורמי המקצוע הרלוונטיים. במידה ויאשרו הקלות בנושא, נשמח לשקול את קיום האירוע בצורה כזו או אחרת".

ניר לעומת זאת, טוענת כי למרות הסיוע והתמיכה של העירייה לאורך השנים, המצעד תמיד היה בראש ובראשונה שייך לקהילה הגאה עצמה. "כמובן שאנחנו מקווים שהמצב הבריאותי ישתפר והעירייה תוכל להצטרף, אבל כרגע מקדם ההדבקה עולה, אז מוקדם מדי לדעת", מסבירה ניר. "אבל גם כשהעירייה מפיקה אותו וגם כשלא - מדובר במצעד אזרחי. מאז 1998 העירייה מסייעת, אבל הוא שייך קודם כל לקהילה". 

יש צדק בדבריה של ניר, אך בעירייה מביעים הסתייגות מהצורה בה בחרו המארגנים למתג את האירוע. "לכל קבוצה וארגון בעיר יש זכות מלאה להביע מחאה בכל נושא", אמרו בעירייה. "יחד עם זאת, נראה כי יש טעם לפגם ואף הטעיית הציבור במיתוגו כ'מצעד הגאווה'. נוסיף כי במהלך מאי-יוני צפויים להתקיים עשרות אירועי גאווה עירוניים, תחת שמירה על בריאות הציבור. תל אביב היא בין הערים הראשונות בעולם העתידה לקיים אירועי גאווה בעידן הקורונה". 

עיריית תל אביב מוארת בדגל הגאווה  (צילום: Mordechai Meiri, Shutterstock)
"נראה כי יש טעם לפגם ואף הטעיית הציבור במיתוגו כ'מצעד הגאווה'". עיריית תל אביב-יפו | צילום: Mordechai Meiri, Shutterstock

גם לזה, לניר יש תשובה: "מצעד הגאווה הוא איננו רעיון מיתוגי או שם בעל קניין רוחני של גוף כזה או אחר. עיריית ת"א-יפו היא הבית של הקהילה הגאה שנים רבות ואנחנו בקשר מתמיד עם נציגיה הממונים על הנושא, שהם חברי הקהילה ושותפים לדרך. אחרי ארבע מערכות בחירות, הבנו כי אין לנו את הפריבילגיה לשבת על הגדר ולא להשמיע את קולנו. אנחנו ממשיכים לצעוד כי זה מאבק על החיים שלנו. אנחנו מקווים שהעירייה תמצא דרך לסייע".

למרות ההודעה הרשמית של עיריית תל אביב, בשיחה שקיימנו עם דמות בכירה בעירייה על הנעשה מאחורי הקלעים, הטון נשמע קצת פחות מפויס. "מה שהפעילים האלה עושים זו גניבת דעת, לא מצעד", אמר לנו. "המצעד כמו שאנחנו מכירים אותו אסור כרגע במדינת ישראל. אם המדינה תתיר, ברור שנעשה אותו ונדע להרים אותו תוך שבועות ספורים. זה לא סימן רשום כמו קוקה קולה, אבל כשאומרים מצעד הגאווה בתל אביב יודעים במה מדובר, וזה לא מה שהחבר'ה האלה עושים. הם יכולים לקרוא לזה פיצה, זה לא יהפוך את זה לפיצה. המצעד זה מותג שלנו".

"חוזרים לנתיב ההיסטורי"

כולם מבינים כי הפקת האירוע היא לא עניין של מה בכך, אבל למרבה המזל, כל המארגנים שיזמו את האירוע מגיעים עם ניסיון עשיר בתחום. אחרי שהחליטו כי שום דבר לא יעצור אותם, הם ניגשו לתאם עם המשטרה את קיומו בתור מחאה ללא משאיות. למעשה, את הצעדה כולה ילווה רכב אחד עם הגברה. 

שמעתי נכון? מצעד בלי משאיות?
"לאור מצב הקהילה וזכויות האדם שצועדים לאחור, אנחנו רואים באירוע מנוף פוליטי חשוב ומשמעותי למאבק לשוויון. נצעד בתהלוכה עם רכב מוביל עם סאונד, אבל המטרה היא לשים דגש על הפצת התרבות הגאה. ניתן מקום למסרים, לארגונים, לשילוט ולקריאה לשוויון וזכות לשונות. אין לנו רצון לשלב משאיות במצעד השנה". 

קשה לדמיין מצעד שמח בלי המשאית של הפוראבר.
"המצעד היה שמח וססגוני גם לפני שהעירייה הפיקה אותו וגם לפני שהיו בו משאיות. אני בעצמי צעדתי במצעד שהנחתה מרב מיכאלי כשהיא עוד הייתה שדרנית. דנה אינטרנשיונל עלתה על הבמה והיו תקליטנים מכל הליינים. צעדנו לפני שהיו משאיות ונמשיך לצעוד בשמחה גם בלי. מדובר במצעד זכויות האדם הגדול בישראל, וככזה הוא מייצר ערך תרבותי". 

ענת ניר (צילום: מושיק שמע)
ענת ניר | צילום: מושיק שמע

כבר שנים רבות שמצעד הגאווה יוצא מגן מאיר, צועד דרך בוגרשוב, ממשיך בטיילת הרברט סמואל ומגיע לשיא בפארק צ'ארלס קלור, אלא שמארגני הצעדה החליטו כי ראוי יהיה לצעוד במסלול ההיסטורי מסוף שנות התשעים - יציאה מכיכר רבין על אבן גבירול עד פארק הירקון, שם ימתין הפנינג גאווה צבעוני במתחם הספורטק. "אנחנו חוזרים לנתיב ההיסטורי כדי להזכיר לכל המשתתפים שאנחנו עדיין נאבקים על הזכויות שלנו", מסבירה ניר.

תושבי תל אביב כבר יכולים לשים לב לשינויים בהסדרי התנועה ברחוב אבן גבירול, שנכנס לשלב עבודות הרכבת הקלה. עד יום המצעד ביוני, תהפוך כיכר רבין לתחנת עגינה לכלי העבודה הכבדים של העבודות, אך עם זאת, המסלול כבר נבדק והוא יאפשר צעידה נוחה ובטוחה. "נת"ע הולכת לתפוס הרבה שטח מכיכר רבין, לכן ההתכנסות הרשמית תהיה לצד הכיכר", מסבירה ניר. "לא תהיה בימת נאומים בכיכר וכולם ירוכזו באירוע בספורטק, גם כדי לשמור על הבטיחות של הצועדים וגם מבחינה טכנית". 

מצעד הגאווה 2019 (צילום: עופר חן)
"אין לנו רצון לשלב משאיות במצעד השנה". מצעד הגאווה בתל אביב, 2019 | צילום: עופר חן
מצעד הגאווה 2019 (צילום: עופר חן)
מצעד הגאווה בתל אביב, 2019 | צילום: עופר חן

אירוע בסדר גודל כזה הוא לא עסק זול. מי מממן את כל הדבר הזה?
"לקחנו את האחריות הכלכלית על עצמנו, אבל מאז שעלינו עם האירוע אנחנו לא מפסיקים לקבל פניות מאנשים פרטיים, ארגונים וקרנות שרוצים לתמוך במטרה. נשמח לקבל תמיכה, אפשר לפנות אלינו דרך עמוד האירוע ואני שמחה לספר שכבר התחילו להעביר לנו כספים כדי לסייע. זה משמח מאוד שיש לנו קהילה כזאת". 

ומה בנוגע להפנינג הגאווה בספורטק?
"כמובן שתהיה עצרת רצינית בעלת אופי פוליטי א-מפלגתי. זו תהיה מחאה גדולה, לצד מופעים בהם נציג את הקולות השונים שלנו ונחגוג את עצמנו. אנחנו מזמינים אמנים ואמניות להציע עצמם להופיע על הבמה. הדרך להיאבק בפילוג והסתה היא על ידי חיבורים, איחודים, סולידריות, אופטימיות והפצה של אהבה חינם". 

יש כבר מישהו או מישהי שאמורים להופיע באירוע?
"נכון לעכשיו אנחנו מחכים למפגש ציבורי פתוח בזום שיתקיים ביום שלישי הקרוב (13.4), לפני כניסת ערב יום הזיכרון. כולם מוזמנים להצטרף לפגישה, שנקבעה אונליין כדי לקצר מרחקים בין המרכז לפריפריה, ואנחנו רוצים לשמוע מחברי וחברות הקהילה עצמה איזה תכנים הם היו רוצים לראות על הבמה, כדי שנוכל לעצב ביחד את האירוע. המצעד הוא כלי לקהילה לבטא את עצמה וכל אחד ואחת יוכלו להשפיע על זה". 

יש לכם שאלה, רעיון או הצעה הנוגעים למצעד הגאווה? אתם יכולים ליצור קשר עם המארגנים בעמוד האירוע או במייל tlvpride2021@gmail.com