ישראל תעניק היתר עבודה גורף לפלסטינים שקיבלו מקלט בישראל על רקע נטייתם המינית או בשל אלימות שספגו בשטחי הרשות הפלסטינים, כך השיבה אתמול (ראשון) המדינה לבג"ץ, לעתירה שהוגשה לפני כמעט שלוש שנים. נכון לינואר האחרון, ישנם 66 פלסטינים העונים לקריטריונים שבקשתם התקבלה. על פי דו"ח שומרים, בישראל חיים כיום כ-91 להט"ב פלסטינים שקיבלו אשרת שהייה מטעמים הומניטריים

בהחלטת המדינה נכתב כי ההיתר הנוכחי, המאפשר לינה בישראל למטרת "צרכי רווחה" ומונפק על ידי המינהל האזרחי, יכלול מעתה גם אפשרות לעבודה, ללא תלות בבקשה מצד המעסיק, ללא הגבלה לענפי עבודה מסוימים, ומבלי להיכלל במסגרת מכסת העובדים הפלסטינים המרבית שנקבעה על ידי הממשלה. לצד זאת יודגש כי מדובר בהיתרי שהייה זמניים לצורך מציאת פתרון קבוע באזור, או לצורך מציאת פתרון במדינה אחרת. חשוב לציין כי ההיתרים ניתנים על בסיס טענה למאוימות, שלא בשל חשד לשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים או בשל חשד למעורבות במכר קרקעות לישראלים. 

לפני כשעה קלה הגיע לסיומו דיון מעקב בנושא בוועדת העובדים הזרים של הכנסת, בראשות ח"כ אבתיסאם מראענה (העבודה). בפתח הדיון מראענה שיבחה את החלטת המדינה ואמרה כי תשובת המדינה עושה תיקון לעוול היסטורי. "המאבק שלי כיו"ר הוועדה לתת אשרות עבודה ללהט"ב פלסטינים נמשך בדיוק שנה. זה דבר גדול", אמרה. "שלושה חודשים חלפו מהדיון הקודם ואנו כבר בשינוי מהותי. עכשיו הגיע הזמן לתפור עבורם חבילה חברתית. הפלסטינים הלהט"ב לא מאיימים על צביון מדינת ישראל, מדובר רק בעשרות בודדים וכל האחרים לא מחכים לנו על הגדרות. אני לא מבינה למה לא נותנים להם היתר שהייה לשנה וחצי, הרי הסכנה והאיום על חייהם ידועים".

מחסום בישראל (צילום: צילום פרטי)
מחסום בישראל | צילום: צילום פרטי

ס', פלסטיני הומו בן 22, סיפר בוועדה שנכנס לישראל בגיל 18, לאחר שספג התעללות קשה מקרובי משפחתו וחייו עמדו בסכנה. מאז נכנס לשטחי ישראל ניסה להסתדר ולהתאקלם בכוחות עצמו, ונדד בין מספר ערים בניסיון למצוא פרנסה. "אנחנו צריכים להיות במעמד לקבל תלוש משכורת ואז אנחנו נסתדר פה", אמר. "היו תקופות ששכרתי דירה, אבל אחרי חודש חודשיים הלכתי למקום אחר. אין לי את המעמד החזק להישאר בעבודה ולשלם שכר דירה של 2000 או 3000 לדירה". לדבריו הצטרף גם י', הומו בן 26 שסיפר כי למרות שאין לו היתר לכך, הוא מדי פעם מוצא עבודה בשחור. 

פ', ששיתף את הנוכחים בוועדה בסיפור חייו, סיפר שברח לישראל לאחר שמשפחתו ניסתה לרצוח אותו ואת בן זוגו. "רציתי לברוח לירדן אבל הם היו יכולים לתפוס אותי שם ולהחזיר אותי לשטחים", אמר. "בזמן שאני בישראל ניסיתי לקבל אישור עבודה ולא הצלחתי. אין לי סיוע רפואי, אני לא יכול לשכור דירה ואני לא יכול לעשות שום דבר כדי שיהיו חיים נורמלים. זה החלום שלי. כשאני מנסה לחדש היתר שולחים אותי לשער אפרים ולוקח לי שעות להגיע בשביל ראיון של חמש דקות. זה גם מקום מסוכן כי יש שם עוד פלסטינים. בצבא כבר יודעים עלי הכל ומי אני". 

ריטה פטרנקו, מנכ"לית עמותת "הבית השונה" שמסייעת לפלסטינים להט"ב, בירכה על ההחלטה, אבל ציינה כי מדובר בחלק קטן מפתרון שלם ומשמעותי יותר. "היתר עבודה יאפשר לפלסטינים שאנו מסייעים להם לעבוד בכבוד וכחוק בדיוק כמו כל אדם אחר", מסרה ל-mako. "אבל אסור לנו לשכוח מבירוקרטיה שממשיכה להשפיע עליהם, בעיקר בכל הקשור להיתרי שהייה שלא מוענקים להם בזמן לעתים. במצבים כאלה, הם נותרים בלי היתר חוקי וזה מסוכן מאוד עבורם ומכניס אותם לחרדה".

חברת הכנסת אבתיסאם מראענה בוועדת העובדים הזרים של הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
חברת הכנסת אבתיסאם מראענה בוועדת העובדים הזרים של הכנסת | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

רמי פחל, רכז תחום הקהילה הערבית בארגון הנוער הגאה איגי, סיפר שאין ביכולתו איך לעזור לחניכים הפלסטינים מבחינה סוציאלית. "אני עושה כל מה שאפשר כדי לשמוע אותם וללוות אותם בתהליכים בירוקרטיים, ובעיקר להיות אוזן קשבת", העיד. "הם חיים בפחד, הם שקופים בעיני אחרים והם לא יכולים לתכנן עתיד, אפילו לא לעוד חודשיים. אי אפשר לחיות ככה. לצערי, קשה לנו מאוד למצוא להם עובדים סוציאלים. אין לנו גם מענה בנקאי עבורם, שניתן רק בתל אביב מכל הארץ. בכל הקשור להעסקה, עד עכשיו נתנו להם שכר מאוד נמוך אם בכלל. גם לארגון איגי כתנועת נוער אין איך לטפל בזה, כי זה לא באחריותו".

"פלסטינים שברחו לישראל על רקע נטייה מינית או על רקע פגיעה, על פי משפחתם, בנורמות חברתיות ומשפחתיות, חיו כאן כדין חודשים ושנים בלא כל רשת תמיכה והגנה", אמרה עו"ד עדי לוסטיגמן, שייצגה את ארבעת הארגונים שהגישו את העתירה (רופאים לזכויות אדם, היא"ס, קו לעובד, המוקד לפליטים ומהגרים). "בהעדר אפשרות חוקית לעבודה ולאחר שחוו פגיעה ורדיפה, הם מצויים במצב אנושי שברירי והתקשו לשרוד. רק אחרי מאבק משפטי ממושך ורק לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי, המדינה הודיעה שהיא תאפשר לאותם אנשים נרדפים, כמה עשרות במספר, לעבוד ולהתקיים באופן חוקי. זהו מהלך מאוחר אך מבורך ומעודד, ואנו מקווים שיהווה צעד ראשון בשיקום של אותם אנשים והוצאתם ממעגל המצוקה ומהרחוב ויאפשר להם קיום בסיסי בכבוד כבני אנוש".