ליאור חלפון (27), מתגורר בראשון לציון ומלמד אנגלית בכיתות ד'-ה' זו השנה הראשונה בבית הספר "מעפילים" בלוד. הוא מגדל שני כלבים, פטריק ובייבי, ששמותיהם לקוחים מהסרט  "ריקוד מושחת".

 

במה עסקת לפני שהתחלת לעבוד כמורה ומדוע פנית לתחום ההוראה?

עבדתי ואני עדיין עובד בתור אחמ"ש בחברת "לאופר", המעניקה שירותי קרקע לחברות תעופה. בצבא שירתי כמפקד גדנ"ע וכמד"ן (מדריך נוער) בבתי ספר באזור המרכז והתחברתי לתפקיד. אני מאמין שזה הצית בי את הרצון להיכנס למערכת החינוך. עוד בתור תלמיד, רציתי ליצור שינוי במערכת החינוך. המורים אז, וחלקם גם היום, נחשבים ככאלה המנותקים מהתלמידים ומתחומי העניין שלהם. כיום, המורים צעירים יותר וגם תחומי העניין הופכים להיות משותפים וזה יוצר תחושה טובה אצל התלמידים כשיש מישהו שמבין אותם.

האם הרגשת אי פעם שונה בבית הספר מפני שאתה גיי?

"אף פעם לא הרגשתי שונה בבית הספר. נכנסתי לבית הספר כפרח הוראה. פרח הוראה הוא פרויקט במסגרת התואר במכללה, זו השנה השלישית שלי לתואר, בו אני מצוות למורה בבית הספר, ולאחר שנה התחלתי ללמד ככל מורה מן המניין. מהרגע הראשון בבית הספר הרגשתי שייכות, וזאת אני זוקף לזכותן של מנהלת בית הספר ורכזת האנגלית.

יתר המורים בבית ספר לא גורמים לי להרגיש שונה, אך מפני שהנושא חדש עבורם והם לא מכירים אותו מקרוב, הם שואלים אותי שאלות אישיות רבות, כמו אם יש לי בן זוג ומה עם ילדים".

מדוע לדעתך חשוב לצאת מהארון בפני התלמידים?

"אינני חושב שזה נכון לצאת מהארון בפני התלמידים כהצהרה, מפני שבדומה למורים האחרים שלא מגלים מה קורה בביתם, אינני חושב שהנטייה המינית צריכה להשפיע על דרך עבודתי או היחס כלפיי, ואני מעדיף שמי שישפוט אותי יעשה זאת על רקע מקצועי. מצד שני, אני גם לא נמצא בתוך הארון אלא מתנהג רגיל כמו שאני מתנהג בכל מקום ובכל מצב. במידה ומישהו יקליד את השם שלי בגוגל הוא ימצא פרטים עליי, כך שאני לא מתחבא מהאמת".  

איך הגיבו הנהלת בית הספר וצוות המורים?

"ההנהלה וצוות המורים גורמים לי להרגשת שייכות ואני לא מרגיש מופלה או פחות טוב משאר המורים, דווקא להפך - אני מרגיש מיוחד, עקב תשומת הלב החיובית שאני זוכה לה. יחד עם זאת, לאחר שראיתי את הראיונות עם המורים האחרים, עלה בלבי הרעיון להתראיין גם ולספר את סיפורי. חששתי מאוד מדעתה של המנהלת, וכשלבסוף אזרתי אומץ ושאלתי אותה, הופתעתי מתשובתה. היא תמכה בי ועודדה אותי להראות את הפתיחות שקיימת בבית הספר לשונה. שמחתי מאוד".

איך תגיב אם תלמידים או הורים ישאלו אותך?

"אני לא יצאתי מהארון בפני התלמידים או ההורים, אך אינני מסתיר דבר. לכן, אם אחד מהם יגלה או ישאל אותי, אני ארגיש מספיק בטוח בעצמי להתמודד עם זה מפני שאני אדם ככל בני האדם".

האם נתקלת בגילויי הומופוביה (כלפיך או כלפי אחד התלמידים) ואיך פעלת?

"הרבה תלמידים משתמשים באופן קבוע במילה "הומו" כגינוי גנאי וכבר יצא לי להסביר לחלקם שהומו זאת לא קללה אלא דרך חיים לגיטימית שאנשים בוגרים בוחרים לחיות. אחרי כמה זמן שמתי לב שאותם התלמידים הפסיקו להשתמש במילה הזו ככינוי גנאי".

ליאור חלפון, מורה גאה
ליאור חלפון

במה היחס כיום שונה מהתקופה שאתה היית תלמיד?

"בעבר, מורים פחדו לצאת מהארון ומספר המורים שכן יצאו היה נמוך. כיום קיימת פתיחות בנושא ומורים מרגישים יותר בחופשיות לצאת מהארון, או לכל הפחות, פחות מנסים להסתיר את דרך חייהם. בעיניי, מדובר בשינוי מרענן שפותח דלתות הן למורים והן לתלמידים שמפחדים משונותם ומוטרדים לאור השאלה האם יקבלו אותם או לא".

האם עזרת לתלמיד או לתלמידה גאים באופן אישי?

"לא יצא לי לעזור לתלמיד גאה באופן אישי, אך בתור אדם שרואה עזרה לזולת כערך עליון  אני אעזור לכל אחד שיפנה אליי לעזרה בין אם הוא גאה ובין אם הוא איננו. במידה ותלמיד יפנה אליי ויהיה זקוק לעזרה בתחום הגאה, אעזור לו כמובן, אתמוך בהחלטה אותה הוא קיבל ואפנה לגורמים המוסמכים למתן עזרה בנושא".

האם היותך הומוסקסואל תורמת במיוחד לתפקידך כמורה? מהו רגע השיא עבורך?

"אני מאמין שעצם היותי הומוסקסואל גורמת לי להיות אדם הרגיש לשונה בחברה ולכן אני רואה את עצמי בתור אדם ומורה המתייחס ברגישות רבה יותר לאנשים הסובבים אותי, בין אם זה תלמידים, מורים או עוברי אורח ברחוב.

רגע השיא עבורי הוא מקרה משנה שעברה שזכור לי במיוחד. אחת מהתלמידות בכיתה ב' לא הסכימה להיכנס לכיתה כי לקחו לה דבר מה מהקלמר. ניגשתי אליה וניסיתי לדבר איתה אך היא הסתכלה עליי בחשש. אחרי חמש דקות שאני יושב לידה ומנסה להצחיק אותה היא הסכימה להיפתח אליי ולדבר איתי, ומאז בכל פעם שהיא רואה אותי בבית הספר היא מחבקת אותי, עצם זה שהצלחתי לגעת בילדה בצורה הזאת הוכיחה לי שמקומי הוא בעבודה חינוכית עם ילדים".

האם מערכת החינוך מעניקה מספיק כלים ומחנכת לשוויון לתלמידים גאים?

"אני חושב שמערכת החינוך צועדת בדרך הנכונה לפתיחות ולשוויון בנוגע לקהילת הלהט"ב בישראל, אך עדיין חסר למורים וליועצים ידע כיצד להתמודד במצבים האלה ואיזה סוג של תמיכה צריך לספק לאותם תלמידים. כמו כן, אני חושב שזה חשוב שמורים להטבי"ם יהיו במסגרות החינוכיות מפני שאנחנו יודעים בדיוק מה תלמידים עוברים ונוכל לעזור להם מתוך ניסיוננו האישי.