מצעד הגאווה בתל אביב שיוקדש השנה לטרנסג'נדרים, הוא צעד נוסף בצמצום הפער בין חלקיה השונים של הקהילה הגאה, במיוחד בכל הקשור לזכויות. הפער בין הקבלה של הקהילה ההומו-לסבית לבין האפליה להן זוכות תתי קהילות בתוכה, ובעיקר הטרנסג'נדרים, היא תופעה כלל עולמית, אשר ניתן להבחין בה גם במדינות מערביות וגם במדינות מתפתחות.

טינגטינג שן, מנהל המחקר ומדיניות ב- "Asia Catalyst", בחן את חייהן של טרנסג'נדריות העוסקות בתעשיית המין בסין המשתנה במהירות, בה קהילת ההומואים הופכת גלויה יותר, מוכרת יותר ומקובלת יותר על ידי הציבור הרחב, בעוד הקהילה הטרנסג'נדרית נותרת בשוליים ונאלצת להתמודד עם סטיגמה ואפליה קיצונית.

על פי ממצאיו של שן, שפורסמו במגזין הלהט"בי של אוניברסיטת הרווארד, הטרנסג'נדרים בסין מוזנחים על ידי קובעי מדיניות, הופכים קורבן להתעללות מצד גופים ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, ואינם רשאים להגשים מגוון רחב של זכויות, לרבות הזכות לפרטיות, זהות משפטית ואוטונומיה אישית.

קהילת הטרנסג'נדרים כלל אינה זוכה להתייחסות תקשורתית. מקרה יוצא דופן ארע בדצמבר האחרון, בו גילתה לי יינהא, הסקסולוגית המובילה של סין, כי בן זוגה זה 17 שנים הוא טרנסג'נדר. הגילוי הצית דיון ציבורי סוער, שהכניס את המונח טרנסג'נדר (או-Kua Xingbie בסינית) בפעם הראשונה לדיאלוג הציבורי, אך הדיאלוג המבטיח על פלורליזם מיני דעך עוד לפני שנשא פרי.

חוששות מהממשלה, מהמשטרה ומהמשפחה

בינואר האחרון, פרסם ארגון "Asia Catalyst", הפועל ליצירת סביבת תעסוקה מכילה ומאפשרת לנשים, את הדוח המקיף הראשון בשפה האנגלית המציג את מצב החיים של עובדות מין טרנסג'נדריות בסין. יחד עם שני ארגונים סיניים נוספים, רואיינו 70 אנשים שהוגדרו כזכר בלידה, אבל מציגות את עצמן כנשים בעבודתן. בין 70 הנחקרים, 30 הזדהו כנקבה, 24 כזכר, ו- 16 כמין שלישי. מבין הנחקרות 30 היו לאחר שינוי חלק גוף עליון בלבד ושתיים השלימו ניתוח לשינוי מין.

תחרות טרנסקסואלים (צילום: Paula Bronstein, GettyImages IL)
תחרות טרנסג'נדריות במזרח | צילום: Paula Bronstein, GettyImages IL

אחת הנשים הנחקרות, צ'וצו, תיארה בפני שן את חייה כשחקנית והציגה את מכתבי ההערצה שהיא מקבלת מאוהדיה. רק לאחר בניית אמון עמה הצליח שן להבין ממנה איך באמת נראים חייה. לדבריה, משפחתה אינה מבינה מדוע הבן היחיד שלהם 'רוצה להיות אישה'. היא נאלצה לעזוב את ביתה ולנסוע למרחקים ארוכים כדי לחיות בבייג'ינג. על מנת להסתיר את זהותה המגדרית מבני משפחתה, היא מנהלת איתם קשר מוגבל בלבד, ובכל פעם שהיא מבקרת בעיר הולדתה היא לובשת בגדי גברים וחובשת כובעים כדי לכסות את שערה הארוך.

בעסק שלה היא מחפשת לקוחות בטלפון הנייד ובאינטרנט, אבל בעקבות הסנקציות האחרונות של משטרת בייג'ינג נגד עובדי תעשיית המין, יש פחות לקוחות, והיא צריכה להיות זהירה מאוד גם בתחום זה של חייה.

למרבה הצער, המצב של צ'וצו' כלל אינו יוצא דופן. טרנסג'נדריות העובדות בתעשיית המין בסין מתמודדות עם קשת רחבה של אפליה במדיניות החברה והשלטון, המונעות מקבוצת שוליים זו גישה למגוון רחב של שירותים והגנות משפטיות.

טרנסג'נדריות העובדות בתעשיית המין חוות לעתים קרובות סטיגמה מוגברת, גם בשל הזהות המגדרית שלהם וגם בשל מקצוען. בבואן לחפש שירותים ציבוריים ובמיוחד שירותי בריאות, הן חוות תחושת בדידות ולעתים קרובות השפלה, המובילות נשים טרנסג'נדריות רבות להימנע משירותי הבריאות ולטפל בעצמן באמצעות השגת תרופות בדרכים לא כשרות ועיסוק בפרקטיקות מסוכנות, כגון ניהול עצמי של הטיפול ההורמונלי.

הפחד מפני חשיפה גורם לקבוצה מגוונת זו של נשים לחיות חיים נסתרים יותר ויותר, הרחק מבני משפחה, מעסיקים ואנשים שעלולים לחשוף אותם לאלימות מילולית או פעולת ענישה כגון פינוי דייר, פיטורים מהעבודה או התעללות משטרתית.

מסגרות משפטיות מגבילות תוחמות אפליה זו על ידי מניעת הזכות לזהות משפטית ו/ או אוטונומיה אישית מנשים טרנסג'נדריות רבות. ביצוע המשימות הבסיסיות ביותר הופך לטעון, במיוחד אם נדרשת הצגת תעודת זהות. ביצוע פעולות בנקאיות, נסיעות, הזמנת מלונות או שכירת דירה, עלול להידרדר במהירות להשפלה פומבית ואף עימות פיזי אם המין המוצג בתעודה אינו תואם את סממני המין החיצוני של האדם מבקש השירות.

לא יכולות להרשות לעצמן לשנות את מינן

החוק הסיני מתיר לאנשים טרנסג'נדרים לשנות את סעיף המין שלהם במסמכים רשמיים, אך רק לאחר השלמת הניתוחים לשינוי המין (SRS), כמו גם עמידה בדרישות נוספות. טרנסג'נדרים שאינם מעוניינים לעבור שינוי פיזי מלא או לא יכולים להרשות לעצמם את הניתוחים היקרים, נשארים עם מסמכי זהות שאינם תואמים את המגדר עמו הם חיים, וכתוצאה מכך ההשפלה הציבורית, החשיפה לאפליה והקושי הגדול במציאה או שמירה על תעסוקה הופכים לתכופים, וללא היכולת לשנות את סעיף המין על המסמכים הרשמיים, מכשולים אלה יימשכו לכל החיים.

אפליה סיסטמתית זו היא אחד הגורמים העיקריים הדוחפים נשים טרנסג'נדריות מרקע כפרי עני לעסוק בעבודות מין. בתוך סביבה זו, ראיות מצביעות על כך שטרנסג'נדריות עובדות תעשיית המין הן בין האוכלוסיות הנמצאות תחת הסיכון הגבוה ביותר להידבקות ב-HIV.

בעולם, נשים טרנסג'נדריות הן בעלות סיכוי גדול פי 49 להידבק ב-HIV מאשר מבוגרים אחרים, ושיעור ההדבקה ב- HIV בקרב טרנסג'נדריות עובדות תעשיית המין הוא 27.3%, פי תשעה מהשיעור בקרב נשים עובדות מין ופי שלושה מעובדי מין גברים. למרות נתונים אלה, מעט מאוד ידוע על אוכלוסייה זו ואיסוף הנתונים ותכניות  ממוקדות עבור טרנסג'נדריות העוסקות בתעשיית המין הוא כמעט אפסי.

מחסור בנתונים ומידע על צרכי הקהילה הטרנסג'נדרית של סין הוא מכשול עיקרי לפיתוח של מדיניות מושכלת וראויה וביצוע רפורמה חקיקתית הנוגעת לאוכלוסייה זו. תכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) עומדת לארגן את ההתייעצות הלאומית הראשונה עם טרנסג'נדרים בסין. זהו צעד ראשון, קטן אך חשוב, בדרך להקשבה לקולות הקהילה הטרנסג'נדרית ולצרכיה.