מעצב משחקי המחשב רוברט יאנג, שהצגנו לכם בעבר עם משחק ה"רדיאטור 2", יוצא במשחק חדש שכולו מתרחש בשירותים ציבוריים. את "The Tearoom” מגדיר יאנג כ"סימולטר שירותים ציבוריים היסטורי על חרדה, פיקוח משטרתי ועל למצוץ לגבר אחר את הכלי".
ההשראה למשחק הגיעה ליאנג דרך פיסת מידע היסטורית. בארה"ב שלפני עידן סטונוול בראשית שנות השישים, משטרת אוהיו פתחה במבצע מיוחד: מאחורי מראה דו כיוונית התקינו מצלמה שתיעדה את פעילותם המינית של הגברים שעברו במקום, שהיה נקודת קרוזינג לקהילה הגאה. הגברים שנראו בצילומי המשטרה נלקחו למעצר תחת חוקים לאיסור משכב זכר, ונענשו כחוק.
לבד משיעור מהנה בהיסטוריה, ליאנג יש אמירה חריפה נגד הסטנדרטים של הצנזורה. משחקי המחשב הארוטים שלו לרוב לא כוללים ביטוי גרפי מפורש של אקט מיני, ובכל זאת הם נאסרים לפרסום כמעט בכל במה אפשרית היות והם כביכול מציגים עירום גברי. "בחרתי להשתמש בכלי זין במקום איברי המין", הוא מסביר, "במטרה להראות את הדרישות המגוכחות של הצנזורה. בסוף נתתי להם מה שהם רוצים ועשיתי משחק מחשב על רובים".
במהלך המשחק תעמדו ליד משתנה בשירותים הציבוריים במטרה להשיג את הפרס הנחשק, ולגרום לגבר רנדומלי לפרוק עליכם מחסנית. את אווירת החרדה והרדיפות יוצר יאנג באמצעות שימוש מתוחכם בסאונד, והצורך לקבל הסכמה באמצעות סדרת טקסים שכוללת השתנה, קשר עין, הפניית מבט וחוזר חלילה. כל זאת בזמן שתאלצו לשים אוזן או עין ולהשגיח שהמשטרה לא עומדת לעצור אותך על סדומאות.
>> "אנחנו דוגמא לזוגיות שמייצגת מימד שונה ממה שמכירים"
>> "כמעט שלוש שנים כולם שמרו את הסוד הגדול שלי מאבא"
"המשחק הוא ניסיון לחבר בין הרדיפה ההיסטורית של קווירים והומואים לבין שיטות עכשוויות של פיקוח ושיטור, במטרה להראות שכל ההתלאות שלנו קשורות זו בזו, ושהכלים הישנים של הרדיפה עודם נוכחים בחיינו, ואולי חזקים יותר כיום", מסכם יאנג.