>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
סינקלייר נבחרה לחברת הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת UKIP (מפלגת העצמאות של בריטניה) ביוני 2009, אך נאלצה לעזוב את המפלגה בשנת 2010 . מאז הקימה סינקלייר מפלגה חדשה " אנחנו דורשים משאל" ששידלה לעריכת משאל עם על חברות בריטית באיחוד האירופי.
תמיד הרגישה שונה
בראיון חושפני ל-SUN הבריטי שנערך ביום ראשון, אמרה סינקלייר כי היא מקווה שה"סוד" לא יעמוד בדרכה ולא יפגע בשאיפתה לשרה בממשלה בווסטמינסטר. "אני לא רוצה שהעבר שלי יאפיל על העתיד, ואני מאמינה שהבוחרים שלי ימשיכו לתמוך בי", אמרה. "אני מרגישה בלהט ששוויון אמיתי מתקיים רק כאשר צבע, דת, מין או מיניות אינם תווית המוצמדת לשם שלך. אנחנו עדיין לא שם".
סינקלייר, שסבלה מדיכאון לאורך שנותיה כנער, אמרה שהיא "ידעה שהיא הייתה שונה" לפני שעברה ניתוח לשינוי מין בגיל 23 .
בהקדמה לספרה "לעולם לא לוותר", נכתב כיצד עד עכשיו רק משפחתה וחבריה הקרובים של סינקלייר היו מודעים לפרט זה בעברה. "היה סוד גדול אחד שניקי מעולם לא שיתפה עם אף אחד מלבד חבריה הקרובים ובני משפחה", נכתב בהקדמה לספר, "לפנינו סיפור אישי רב עצמה, ועדיין היא מתעקשת שזהו רק פן אחד בחיים שלה, שלמרות שייסר את שנות ילדותה ונעוריה, הוא כבר אינו שולט בה או בעתידה".
ניקי סינקלייר עשתה היסטוריה "כפרלמנטר הראשון" שעבר שינוי מין בבריטניה, אבל היא צפויה להיות הרבה יותר מאושרת בעתיד, בו תהיה ידועה פחות כנתון סטטיסטי ויותר בשל עשייתה הפוליטית.
בספרה כותבת סינקלייר גם על ההתחלה הקשה בפרלמנט האירופי, על דחייתה את קבוצת הפרלמנט האירופי "אירופה של חופש ודמוקרטיה" (EFD), ועל נחישותה לקיים משאל עם להתצטרפות לאיחוד האירופי. לטענתה היא עזבה את EFD משום שהוא הכיל "גורמים קיצוניים", ובכלל זה אנשים עם דעות הומופוביות גלויות.