סבסטיאן וגה הוא כוכב על במגרשי הכדורסל בארגנטינה. וגה, המתנשא כמה סנטימטרים מעל שני מטר, גדל בגואלגואיצ’ו, עיר בצפון ארגנטינה בסמוך לגבול עם אורוגוואי. כעת, בגיל 31, הוא יוצא מהארון ומספר על השנים הארוכות שלקחו לו לקבל את עצמו ולשתף את הסביבה הקרובה. וגה פרסם פוסט אינסטגרם עם טקסט ארוך למדי בשבוע שעבר, ובכך הפך להיות הכדורסלן הפעיל הראשון במדינה מהליגות העליונות להצהיר על נטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית.
וגה מספר בפוסט על ה"חיים הסטרייטים" שחי, עד שאלה החלו להתרחק ממנו. הוא מספר על החברים שהתרחקו בגלל שנאלץ כל הזמן להסתיר מהם, על הגוף שבגד בו, הדיכאון והבושה שרדפו אותו במשך שנים רעות שנאבק עם עצמו.
“אני זוכר את הרגע בדיוק", הוא מעיד, "אני שרוע על המיטה, הכל חשוך, בוהה בתקרה בדממה מבלי לדעת מה לעשות, בלי רצון לקום, הראש שלי מתפוצץ. זה עתה הייתי עם גבר בפעם הראשונה, ולא יכולתי לקבל את זה. אותו הלילה היה אחד הלילות הכי נוראיים בחיי. לא רק בגלל שלא יכולתי ליהנות מכלום אלא בגלל שזה היה סימן לשינוי משמעותי בחיי ובתפיסה שלי".
>> "אני לא שופט את אמא שלי על ההומופוביה שלה"
>> "לא היה אחד באפליקציות שאמר לי שהוא חושש להיפגש"
הלילה ההוא, שהוביל לחודשים טורדי מנוחה והרבה צרות, הובילו אותו לבסוף לפגוש את מי שהיה בן זוגו לשש השנים הקרובות. הוא החליט לספר למשפחתו, לאחר סדרת פציעות על המגרש שגרמה לו לחשוב על כיוון חדש בחייו. משפחתו קיבלה אותו בזרועות פתוחות, ובשנים שהגיעו לאחר מכן החל לספר לחבריו הקרובים, ואז לנבחרת הכדורסל בה הוא משחק, ובשבוע שעבר בפני כל עוקביו.
בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס הוא מספר מדוע, לבד מהמאבק האישי, דחה את רגע היציאה הפומבית מהארון. “למרבה הצער, זה עדיין טאבו", הוא מדבר על ההומופוביה בעולם ספורט, "קשה מאוד להגיד שאתה הומו... אתה חייב להיראות גברי כדי שלא יתפסו ממך פחות".
על חבריו לקבוצה הוא אומר: “הדבר היפה ביותר הוא שדבר לא השתנה, להפך, דווקא השתנה לטובה. החברות שלנו התחזקה".
את פוסט האינסטגרם הוא חותם: "אני כותב את המכתב הזה עם הלב שלי על השולחן. אני יודע שזה מצביע על העתיד שלי, אבל גם מאפשר לי להשלים עם העבר. וללכת עם הראש גבוה. במסע לממש את החירות שלי".