לפני מספר שבועות בעיר אוסטין שבטקסס נגזר דינו של השוטר לשעבר ג'יימס מילר, עונשו הוא עשר שנים מאסר על תנאי, שישה חודשי מאסר בפועל, קנס ועבודות שירות. הפשע בגינו קיבל שישה חודשי מאסר היה לא פחות מהריגת השכן שלו, דניאל ספנסר, בשתי דקירות סכין בגב. לפי העדויות בבית המשפט, ספנסר ניסה ליזום סיטואציה מינית עם הנאשם. בתגובה לחיזוריו איבד מילר את עשתונותיו ורצח את שכנו.
הרצח התרחש בשנת 2014, כשמילר ישב בביתו של ספנסר, שם השניים ניגנו יחדיו בגיטרה. לפי עדותו של מילר, ספנסר ניסה לנשקו במהלך אותו ערב, ובתגובה מילר אמר לו שאינו הומו. ספנסר התעצבן מהדחיה לכאורה והשליך כוס משקה לעבר מילר. התביעה טוענת שאף שריטה לא נמצאה על גופו של מילר, על אחת כמה וכמה סימני מאבק.
למרות התשתית הראייתית, חבר המושבעים החליט ברוב קולות להאשים את מילר בגרימת מוות ברשלנות. עבירה זו פחותה בחומרתה מעבירת הרג, ופחותה בהרבה מעבירת רצח. למעשה, עבירת גרימת מוות ברשלנות נהוגה במקרים של הזנחה, התנהגות רשלנית ומסכנת, וחוסר התחשבות בפעולות מסכנות חיים – כמובן, אף אחד מהמקרים האלו אינו דומה לדקירת סכין.
מדוע אם כן לא הואשם מילר ברצח? בשל קו הגנה שקיבל את השם "Gay Panic". הסברה היא כי גברים גאים מביאים על עצמם את מותם בשל התנהגות פרובוקטיבית, וכי הרוצחים אינם אחראים למעשיהם משום שאיבדו עשתונות. מדובר כמובן בהאשמת הקורבן מהמעלה הראשונה.
דייויד מקקונול שחקר את הנושא ופרסם את הספר "רצח על כבוד אמריקאי: תשוקה וזעם בקרב גברים" מתאר את קו ההגנה "לא אמורה להיות קטגוריה מיוחדת ל-Gay Panic. ייתכן שלחלק מהגברים להיות מושא לתשוקות בלתי רצויות יכול להיות מכעיס, אבל גם לנשים, שנאלצות להתמודד עם זה לעיתים תכופות יותר. אנחנו מסיטים את הזרקור לעבר הקורבנות במקום למקור האמיתי של האלימות, שהוא טבע הגבריות עצמה".
>> "אין כמו יפו בלילות - לא אם אתה הומו"
>> "נכנסנו לשירותים של הקניון, שם הוא אנס אותי"
במדינות קליפורניה ואילינוי קו ההגנה הזה נאסר בחוק, במרבית המדינות האחרות קו ההגנה הזה פשוט לא עובד, אך עדיין, ישנם מקרים בהם חבר המושבעים נענה לקו ההגנה המופרך.