כיצד הייתם מגיבים אם אחרי שקבעתם פגישה עם בחור בגריינדר והגעתם לכתובת שלו, הייתם מגלים שהוא משדר את ההתכתבות האישית ביניכם בכיכר ציבורית כחלק ממיצג אמנותי?
זה בדיוק מה שקרה לפרקר טילמן, צלם מברלין שקיבל הודעה באפליקציית ההיכרויות גריינדר מבחור תחת הכינוי "דריס".
לדברי טילמן, הגבר הרזה והמזוקן שכתב בפרופיל שלו שהוא "בוחן את האזורים הלא ידועים של גריינדר", לא היה בדיוק הטיפוס שלו. אבל בקשתו יוצאת הדופן של דריס, שביקש מטילמן להפגש כדי לגלח את זקנו, סיקרנה את טילמן והוא יצא אל הכתובת אותה מסר לו דריס.
"האם אתה הולך לרצוח אותי?", שאל טילמן לפני שיצא לדרך, ודריס השיב: "לא, אבל אני חושש שאתה עלול להיות זה שירצח אותי".
כשטילמן הגיע אל הכתובת הוא ראה על המדרכה מכולה בעלת קירות זכוכית עם מקרנים על קירותיה. כשהתקרב אל המכולה הבין טילמן שכל ההודעות ששלח אל דריס באמצעות הגריינדר מוקרנות על מסך LED ענק, חשופות לעיניהם של העוברים ושבים ברחוב המרכזי.
"אני לא מחשיב את עצמי אדם כועס או עצבני, אבל באותו הרגע איבדתי את זה", אומר טילמן, "פתחתי את הקרוון וזינקתי לעברו. חבטתי בו. צרחתי והפכתי שולחנות".
טילמן הפך שלא ביודעין למשתתף ב"רוצה לשחק?", מיצג אמנות חיה המבוצע על ידי האמן ההולנדי דריס ורהובן. בימים האחרונים ורהובן מתגורר בקרוון זכוכית בקרויצברג כדי "לחשוף את ההזדמנויות והטרגדיות של תופעה בתרבות הגייז: אפליקציות למפגשי מין".
"'רוצה לשחק?' הוא ניסוי חברתי", מסביר האמן בן ה-38, "במשך 15 ימים חיי יתקיימו רק באינטרנט. אני אצור קשר עם גברים בסביבה שלי ואנסה לגרום להם לבקר אותי כדי לספק את צרכיי הלא-מיניים. אני אפגש עמם למשחק שחמט, לארוחת בוקר, לעשות פנקייק, לקצוץ ציפורניים... אני רואה את המיכל הזה כמעבדת מחקר בה אבדוק את המידה שבה האינטרנט יכול לשמש כנקודת מפגש חדשה".
כחלק מהתהליך מקרין ורהובן את מסך הסמארטפון שלו על גבי מסך ענק כדי שאנשים יוכלו לקרוא את ההתכתבויות, הכוללות את הפרופילים וההודעות הפרטיות של כל מי שיוצר עימו קשר בגריינדר. ואם זה לא מספיק, כל השיחות משודרות בלייב סטרימינג באתר הפרויקט 24/7. לדברי ורהובן, מטרת הפרויקט היא "לחקור את הכוחות והסכנות הפוטנציאליים של אתר כמו גריינדר, תוך כדי שאני שם את חיי לתצוגה בתהליך".
המרכז לאמנות האוונגרד בברליןHAU , תומך במיזם יחד עם השגרירות ההולנדית. לדבריהם תוכנה מיוחדת דואגת לטשטש את כל תמונות הפרופיל ונועדה לצנזר שמות פרופיל. טילמן טוען שלמרות הטשטוש עדיין ניתן היה לזהות אותו בתמונה, זאת בנוסף לכך שהכינוי שלו בגריינדר פורסם במלואו.
"אני מרגיש מחולל, קשה לי אני לתאר זאת במילים", כתב טילמן בפוסט בפייסבוק בו סיפר על המקרה, "איך אתה יכול מבחינה אתית להקרין שיחות שנחשבות פרטיות לאדם האחר, כאשר לצד השני אין שום מושג שזה מה שאתה עושה?".
להומואים דרושים מרחבים בטוחים להתקיים בהם", הוא מסביר. "אמנם גריינדר הוא לא בדיוק מרחב בטוח, אבל זה מקום שנועד לתקשר את הרצונות והצרכים שלנו. בעולם הדיגיטלי זה אחד מהחללים בטוחים שיש לנו. וורהובן מפר זאת".
ההודעה של טילמן בפייסבוק הפכה לויראלית. ברלינאים רבים הטילו ספק בחוקיות המיזם של ורהובן וגולשים רבים פנו לדפי הפייסבוק של ורהובן ושל HAU כדי לבטא את הכעס שלהם.
דובר HAU אישר כי הם קיבלו תלונות בעניין "רוצה לשחק?" אך סרב לומר כמה. הנציג ציין, כי המרכז לא קיבל תלונות בכל שלושת הימים שקדמו להודעת הפייסבוק של טילמן. אבל כעת הם ממתינים להצהרתו של דריס לגבי המיצג. עוד אישר הדובר כי טילמן איים בתביעה משפטית על הפרת הפרטיות.
"הפרויקט נמצא תחת אחריותו של דריס", אמר דובר HAU. "אנו מנסים ליצור קשר עם דריס. אך הוא מסרב לתקשר עם העולם החיצון מלבד דרך גריינדר".
ורהובן הגיב על התלונות בעמוד הפייסבוק שלו. "אני מוצא את זה מצער שאנשים באמת מרגישים כי הפרטיות שלהם הופרה על ידי", הוא כותב, "כל מי שמתקין גריינדר או אפליקציה דומה על הטלפון החכם שלו יכול לראות את התמונות והפרופילים. בהסכם עם גריינדר המשתמש צריך לאשר את העובדה שהמידע שלו חשוף לצפייה גם על יד משתמשים לא רשומים. שוב אנחנו, כהומוסקסואלים, מתחבאים ובוחרים לבטא את הרגשות המיניים שלנו באנונימיות, שלפי אמונתי היא מיתוס".
בעקבות המקרה פרסמה גריינדר הצהרה בה היא מתארת את המיזם כ"מלכודת", ומעודדת את משתמשים לדווח על הפרופיל של ורהובן. "בעוד גריינדר תומכת באמנויות, מה שורהובן עושה זו חדירה לפרטיות המשתמשים ובעיית בטיחות אפשרית. אנו מעודדים משתמשים אחרים לדווח על הפרופיל שלו כדי שנוכל להרחיק את המשתמש. יחד נפעל כדי למנוע מהמשתמשים האלה להיות חלק מקהילת הגריינדר שלנו".
גם דובר HAU פרסם הצהרה נוספת לעיתונות בה נאמר כי "לאמן ולמרכז לא הייתה בשום אופן כוונה לקחת חלק בכל סוג של אאוטינג". המרכז הסביר כי מעתה, בנוסף לכך שכל התמונות המוצגות מטושטשות עד כדי חוסר זיהוי מוחלט, דריס ורהובן יבהיר לשותפי הצ'אט שלו כי הם לוקחים חלק ביצירת אמנות החשופה לציבור ויבקש את הסכמתם מראש.
ורהובן מתכוון להמשך ולבלות בתוך מיכל הזכוכית במשך 15 ימים ברציפות עם חמישה טלפונים חכמים, כאשר את הקשר עם העולם החיצוני יבצע רק באמצעות גריינדר, והשיחות שהוא מקיים מוקרנות על מסך גדול לעיני כל.
"עבודתי תחליף את הצייד של יחסי המין עם החיפוש לידידות ואינטימיות", מסביר ורהובן, "גריינדר השיג לי יחסי מין יותר מאי פעם בעבר, אבל האפליקציה לא מציעה שום צורה של אינטימיות. שמרנו על הסכמה שבשתיקה שאנחנו יכולים לבצע את פנטזיות הפורנו שלנו אחד עם השני. הרגשתי כמו איור שטחי של עצמי, גבר שיכול למלא מספר רב של פנטזיות מיניות, אבל שרק לעתים נדירות הלך לקולנוע עם זר. כבר שנים שלא הבאתי מישהו הביתה לפגוש את המשפחה בחג המולד. גריינדר מנע ממני ההתמודדות עם חיי הרווקות שלי.
הדיסטופיה שלי מתבססת על אפליקציית היכרויות המשתלטת על חיי היומיום של גברים הומוסקסואלים. שהחיפוש שלנו לצורה עמוקה יותר של קשר יכול להתרחש רק באמצעות מדיום זה, כמו חדר חושך שבו גברים לא מחפשים סקס, אבל ממסכים את רצונם באהבה. אני חושב שמשהו השתבש כאשר הומואים הגיעו למצב בו הם סומכים מספיק זה על זה כדי להודות ברצונם לקבל אגרוף בתחת שלהם, אבל כבר לא מעזים להזמין אחד את השני לארוחת ערב".
ללייב סטרימינג של ביצועיו של ורהובן בגריינדר, לחצו כאן.