הכותב והמבצע המוכשר של תכנית סאטרדיי נייט לייב מספר לניו יורק טיימס על חווית היציאה מהארון הלא פשוטה שלו, שכללה בין היתר גם סדרת טיפולי המרה, שנועדו לטעת בו בושה במטרה "להפוך" את נטייתו המינית. יאנג מספר שיצא מהארון בפני הוריו, מהגרים סינים בארה"ב, בהודעת טקסט כשהיה בן 17. "הם פשוט הושיבו אותי, צעקו עלי ואמרו, 'אנחנו לא מבינים, זה לא היה קורה במקום ממנו הגענו'”, הוא נזכר, "הפעם היחידה שראיתי את אבא שלי בוכה היה כשסבתא שלי מתה, ועכשיו הוא בוכה מולי בכל ארוחת ערב”.
"ואני חושב, איך אני מתקן את המצב?", הוא משתף, "זה החלק הכי נורא בלהיות בן למהגרים. אתה פשוט לא רוצה שההורים שלך יסבלו גם בגלל זה". רגשות האשם שלו הובילו אותו להסכים להוריו, שהודיעו לו שהזמינו לו "טיפול".
"בפגישה הראשונה הוא שאל אותי ‘אתה רוצה חוויה מרוכזת בישו או יותר לכיוון החילוני? ואני כזה, 'נראה לי שלא דתי'", הוא ממשיך, "אבל, זה שהוא בכלל שאל את השאלה הזו, זה אומר שיש סוג של אג’נדה דתית מאחורי זה על כל פנים".
>> 12 מאבקים שרק הומואים ורסטיליים חווים
>> כשסיפרתי במילואים שעשיתי ניתוח שינוי מין
"הפגישות הראשונות היו תרפיה בשיחה, שהייתי בסדר עם זה", יאנג ממשיך בעדותו, "ואז הטיפול נטה למקום של ‘בוא נעבור על התחושות שלך בפעם שנמשכת לבנים?'. ואז היועץ נכנס לנימוקים מעגליים של ‘טוב, לא הרגשת קצת לא בנוח כשראית את הבן שמצא חן בעיניך?’, ואני כאילו, ‘לא ממש’. והוא ממשיך, ‘מה הרגשת בחזה?‘, ואני, 'אולי הייתי קצת כפוף'. והוא, ‘אתה רואה? זה הכל נובע מבושה’. זה משוגע, בוא נסביר למה אין כזה דבר הומו עם פסאודו-מדע".
יאנג מסכם שברור שהטיפולים לא עבדו, והוא כבר לא מנסה לגרום להורים שלו לקבל את המיניות שלו. עדיין יש קשיים לדבריו, “הייתה לי מעין יצאה שנייה מהארון בזמן שהייתי בקולג’, והייתי מתפוצץ עליהם בכל מקום שבו לא היו מוכנים לקבל אותי. לבסוף הגעתי למקום בו אני עומד על שלי וכזה, 'זה סוג של עמדה קבועה, חבר'ה', אני לא באמת יכול לעשות עם זה משהו. אז או שתפגשו אותי פה או שלא”.