"אני חולת לב מגיל 17", מספרת ל-mako אמילי רייכר, פעילה טרנסית ביסקסואלית בעלת 85% נכות מפתח תקווה. "אני יכולה לעשות ממש מעט מבחינת מאמץ פיזי ואפילו מדרגות אסור לי לעלות", ממשיכה רייכר בת ה-33 לתאר את הקושי שבו היא נתקלה, כשהגיעה לבקר בבית הגאה הגאה, המופעל על ידי עיריית פתח תקווה.
רייכר מנהלת קבוצת לסביסיות מצליחה בפייסבוק ובעלת החנות Out & About, היחידה בעיר אשר מוכרת פריטי גאווה. מפתיע לגלות שמבחינת עיריית פתח תקווה ורמי גרינברג, ראש העיר, רייכר יכולה להישאר מחוץ לפעילויות הגאווה בבית הגאה שבעיר מפאת בעיית נגישות.
"כבר לפני שנתיים פניתי לרכזת ופעילים אחרים במרכז בנושא וביקשתי להנגיש את המקום", היא מתארת את השתלשלות האירועים. "לאורך הזמן הם אמרו שזה בטיפול ושהגיע מישהו כדי לבדוק איך אפשר להנגיש, אבל מאז שום דבר לא השתנה. החלטתי לפנות בעצמי לראש העיר, אך ניתן לראות מהתשובה שלו שאין לו שום כוונה לעשות את זה בזמן הקרוב".
על פי נתונים שצוינו בוועדת המשנה בכנסת בעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ב-2022, בישראל חיים מעל מיליון וחצי איש ואישה בעלי מוגבלות. לא ידוע כמה מתוכם הם חברי וחברות הקהילה הגאה, אך על פי מחקר מקיף שנערך בארצות הברית כדי לבחון את הקשר שבין להט"ב לבעלי מוגבלות נמצא כי שיעור בעלי המוגבלות שכיח בקרב קהילת הלהט"ב: כ-30% גברים וכ-36% נשים, זאת לעומת 18% שכיחות בעלי מוגבלות בקרב האוכלוסייה הכללית.
גם עולם חיי הלילה הגאים לרוב לא מפגין נגישות רבה. אור נוימן, פעיל להט"ב בן 33 ממכמורת שעובד כרכז להט"ב בעיריית חדרה, מספר שהוא לא חש שהודר אקטיבית מפעילויות להט"ב מוסדיות בשל המוגבלות איתה הוא מתמודד, פיברומיאלגיה, אך בחיי הלילה הוא פשוט לא יכול להשתתף.
"כפי שאתה בטח יודע, רוב המסיבות רק נפתחות בחצות ורוב המקומות לא מתחילים להתמלא לפני אחת וחצי. כשאני יוצא למסיבה אני יודע שאני מגיע לשעתיים מקסימום, כי הגוף כבר לא עומד בשעות האלה. ברוב המסיבות אין באמת מקום שאפשר לשבת לנוח, מה שמעלה עוד קושי".
מבחינת נוימן, גם המחירים של המסיבות מרתיעים. "הרבה מאיתנו עם מוגבלות עובדים במשרה חלקית בלבד, לרוב במקצועות שלא מרוויחים בהם הרבה, ומקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי", הוא מסביר. "כשאני רואה שמסיבה עולה 100 שקל כניסה מינימום ואני יודע שאני מגיע לשעה וחצי, מבחינת ההוצאה זה מתחיל להיות פעילות פרימיום. רוב הפעמים אני מבין שעדיף לי להישאר בבית. כמו שיש הנחות לנכים בכל מיני שירותים ואירועי תרבות, היה מדהים אם הייתה הנחה כזו במסיבות. לדעתי זה היה מאפשר לרבים מאיתנו להגיע, כי ממילא אנחנו מגיעים לקצת ממש".
מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק הנגישות, עיריית פתח-תקווה מבצעת מדי שנה הנגשה של עשרות מבני ציבור ותיקים. המבנה המדובר הינו מבנה ותיק שבעבר שימש ספרייה ציבורית וכיום משמש את הבית הגאה. לצד זאת, פעילויות רבות של קהילת הלהט"ב אינן מתקיימות במבנה המדובר אלא במרחבים ציבוריים נגישים. כאמור, בתכנית העבודה לשנה הקרובה מבנה זה לא צפוי להיות מונגש. עם זאת, הנגשת המבנה תיבחן בתוכניות העבודה לשנים הבאות, כמו גם שינוי האכסניה, על מנת לאפשר לכל אחת ואחד לקחת חלק בפעילויות בבית. עוד נציין כי הקהילה קיבלה אפשרות לעשות שימוש במבנה נוסף מונגש ברחוב ברנדה ולעיתים מתקיימת גם בו פעילות, כולל כזו שצוינה לעיל".