השופטת מיכל ברדנשטיין מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחתה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפיה תנאי הכרחי להכרה במתן צו הורות פסיקתי הוא עמידה בתנאי של תושבות. פסק הדין ניתן בתחילת אפריל, אך רק כעת ניתן לפרסם את החלטת בית המשפט.
את התביעה הגישו דרך עו"ד דניאלה יעקובי תמר אוחנה-ורקנטין, אזרחית ישראלית, ובת זוגה ויבקה ורקנטין, אזרחית גרמניה. במסגרת התביעה נתבקש בית המשפט למתן צו הורות פסיקתי הקובע כי ויבקה היא הורה של הילדה המשותפת של בנות הזוג, אותה ילדה תמר.
בנות הזוג הכירו במרץ 2020 בזמן שויבקה ביקרה בישראל במסגרת עבודתה. הן התאהבו ונישאו זו לזו כדין, ומאז ספטמבר 2020 הן מתגוררת יחד בישראל. בנות הזוג קיבלו החלטה להקים משפחה והביאו לעולם ילדה משותפת, כאשר תמר הייתה זו שהרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה את הבת, אילה, באוקטובר האחרון.
לאחר הלידה פנו בנות הזוג לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בדרישה לקבל צו הורות פסיקתי, שיקבע כי גם ויבקה היא הורה משותף של אילה ממועד לידתה. המדינה, שיוצגה בהליך על ידי באי כוחה של היועצת המשפטית לממשלה, סירבה למתן הצו בטענה שיש להתנות אותו בדרישת תושבות. משום שויבקה אינה אזרחית או תושבת קבע בישראל, המדינה סירבה למתן הצו וטענה כי עליה להמתין להסדרת מעמדה בישראל - הליך שיכול להימשך לכל הפחות ארבע שנים, ולהגיע במקרים אחרים לשבע שנים ויותר.
כאמור, השופטת מיכל ברדנשטיין דחתה את עמדת המדינה וקיבלה את טענות בנות הזוג. במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי "השיקולים הקשורים בטובתה של הקטינה, שהם שיקולי העל שצריכים להנחות בהליכים הנוגעים לקטינים, מצדיקים מתן הצו כבר עתה, וכי המתנה להסדרת מעמד הקבע של האם הלא ביולוגית עלולה לפגוע בטובת הקטינה".
במסגרת פסק הדין בית המשפט עמד, בין היתר, על העובדה כי תמר, האם הביולוגית, היא רב סרן במילואים בפיקוד העורף, וכי עם פרוץ המלחמה היא זומנה בצו 8 לשירות מילואים. היות והיא הייתה בהריון מתקדם, שבועיים לפני הלידה, היא לא שירתה בפועל, ואולם היא הבהירה בדיון כי ככל וישלח לה זימון נוסף למילואים היא תתייצב.
בית המשפט קבע כי "אם אכן הדבר יקרה, הרי שאם יינתן צו הורות פסיקתי, יהיה בידי המבקשת 2 כאפוטרופוסית של הקטינה לטפל בכל ההיבטים הקשורים בה, דוגמת מתן חיסונים וטיפול רפואי, השמה במסגרת וכו', באופן שישרת את טובת הקטינה".
עוד קבע בית המשפט ביחס לנימוקים שהעלתה היועצת המשפטית לממשלה בהליך כי "לא נמצא נימוק הקשור באינטרס הציבורי שיש בו כדי לגבור על שיקולים משמעותיים ביותר שנוגעים לטובת הקטינה, שמטים את הכף לטובת מתן צו הורות פסיקתי כבר בשלב זה, בלא המתנה של שנים ארוכות להסדרת מעמד הקבע של האם הלא ביולוגית או השלמת רוב התהליך".
"עמדת המדינה לפיה יש לקשור בין הורות לבין תושבות נדרשת רק מהורים להט"ב, והיא עוד דוגמה מיני רבות לדרישות המפלות ולקשיים שהמדינה מערימה על אלה", אמרה הבוקר עו"ד דניאלה יעקובי שייצגה את בנות הזוג. "נותר לקוות שהמדינה תפנים את המסר הברור של בית המשפט ותחדל מלנסות לקבוע לאזרחיה הלהט"ב במי להתאהב, עם מי להקים משפחה ומתי".