>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

יעקב פזי ותיאו מיינץ בפתח בית האגודה הזמני בשכונת
יעקב פזי ותיאו מינץ בפתח בית האגודה הזמני בשכונת מונטיפיורי | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם
אם נדרש אומץ רב לקום ולהצהיר על נטייה מינית הומוסקסואלית בשנות ה-70', כמה קשה היה להקים גוף מסודר שיפעל למען שינוי החוקים והנורמות שרווחו בזמנו כלפי להט"ב בארץ. 

אבי אנגל, מי שנחשב למייסד האגודה והיו"ר הראשון שלה, התראיין לראשונה כהומוסקסואל בערוץ 1 בשנת 1976. היה זה בתכנית "השעה השלישית" בהנחיית פרופ' ירמיהו יובל. אנגל היה בשירות מילואים כאשר נקרא לאולפנים, וקיבל אישור מיוחד מדובר צה"ל להתראיין בטלוויזיה, דבר שבפני עצמו היה סנסציה. תיאו מינץ (ממייסדי אגודת הלהט"ב) התראיין לצדו עם פיאה ומשקפי שמש. אז עוד לא היה אפקט הצללה.

ראיון מצולם בביתו של אבי אנגל 1979: הראשון בארץ שהסכים להיחשף

כיום הוא בן 78, מתגורר חצי מהזמן בחו"ל וחצי מהזמן בראשון לציון עם בעלו ניסים צ'יפרוט, ומתפנה לראיון נדיר: "אחרי שהופעתי בטלוויזיה ביציאה המפורסמת מהארון בשנת 1976, היה אידיוט אחד בבניין שגרתי בו ברמת גן, שזרק מהמרפסת שלו סכין על הכלב שלי. אני ראיתי שסכין נופל בגינה שלי, והוא פספס בקצת. ואז התחיל לצעוק מלמעלה: 'כן! אתם ההומוסקסואלים, עושים את הדברים שלכם בסתר עם החברים שלכם.' אמרתי, 'מה זה הבעיה שלך מה שאני עושה בבית שלי? אתה מעז לזרוק סכין?" אז אני התחלתי לחשוב שזה באמת יכול להיות קצת סכנה להיחשף ככה עם נטיותיי".

פרסום האגודה הראשון בצופה 1975
פרסום האגודה הראשון בצופה 1975 | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם

אנגל, במקור מפלורידה, מספר בהתרגשות על תגובת אמו לפועלו: "בעת הריאיון לטלוויזיה הייתי בן 31. בביקור אצל אימי בחו"ל, הראיתי לה אותה ואמרתי, 'הנה, תראי את זה, הופעתי בטלוויזיה בישראל''. 'למה הופעת?', היא שאלה. 'כדי להגן על ולהשיג זכויות להומוסקסואלים בישראל'. עניתי. 'אה, יצאת מאוד יפה, זאת תמונה טובה שלך' אמרה לי אמא. שאלתי אותה: 'ומה את חושבת על כל העניין ההומוסקסואלי?'. היא רק התחמקה ואמרה: 'אה, היה שלג בזמן הזה, שמעתי שהיה שלג בישראל, אז בטח התחבורה הייתה קשה'".

אמא של אנגל סירבה לדבר על הדבר. "היא אמרה לי, 'תראה, אני לא אסכים עם דברים שאתה רוצה לעשות ולשנות ועם כל צורת החיים. אתה לא תשנה כלום וזה רק יהיה לי לא נעים לחשוב על זה כל הזמן. אני אוהבת אותך, מה שלא תעשה, אבל אני חושבת שיכולת לעשות משהו אחר, יותר טוב'."

אבי אנגל כיום
אבי אנגל כיום | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם

לראיון מצטרף בעלו. "הם התחילו בעזרת כמה חברים מלחמה, שהיום אף אחד לא חושב כמה שהיא הייתה קשה בהתחלה. היום הכל טבעי ומובן, הולכים למסיבות ביום שישי, זה לא היה פעם. הייתה מלחמה גדולה. אבי שילם על זה. שנים ארוכות לעגו לו אנשים ברחובות, קראו לו בכינויי גנאי, משום שהוא העז להיחשף בעוד שאחרים הופיעו בצלליות, או בקול מעוות. אבל בקנה מידה 'היסטורי', אתם רואים כמה שהוא השיג. לאחרונה, כשהשתתפנו בירושלים בטקס בבית הנשיא, אבי לא האמין באותה תקופה, שנגיע להכרה נשיאותית, ממשלתית, באגודה שלנו. דרך ארוכה עשינו, ועדיין יש מה לעשות, וזה אתגר לדור הצעיר. בהצלחה".לאחר שנות האגודה הראשונות, קמו קולות מתוך האגודה שהציעו לשנות את שם גן העצמאות לגן אבי אנגל. "אני לא צריך את זה, אני לא צריך רחוב על שמי ולא שום דבר. אבל היו אנשים שבאמת חשבו שזה גן אבי אנגל", הוא צוחק.

באותן שנים הגאווה הגיעה מחו"ל

פרוטוקול
פרוטוקול האגודה משנת 1975 | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם
רוברט דן ינוביץ' (26), מרכז פרויקט סולם להנצחת הקהילה הלהט"ב בישראל, מקדיש את רוב זמנו הפנוי למטרה הזאת, ויש לו הרבה מה לחלוק: "רוב יושבי-הראש הראשונים של האגודה היו יבוא מחו"ל, ראשית כי הם הביאו איתם את רוח היציאה מהארון והמאבק שכבר תפסו תאוצה במקומות כמו ארה"ב ואירופה, וכן היה להם יותר קל להיחשף ופחות מה לסכן מבחינת משפחות ומקומות עבודה."

ינוביץ' חושף מסמך נדיר, פרוטוקול אסיפת האגודה הראשונה מ-1975, בה נכחו 12 חברים: "ניתן לראות שהפרוטוקול הראשון של האגודה אמנם נרשם בשמות פרטיים ובמכונת כתיבה, אך מטרות הארגון נשארו עד היום אקטואליות."

בין פעילויותיה של האגודה בשנים הראשונות, אפשר למנות: הקמת שירות ההרצאות בקיבוצים ובתי ספר, הקו הלבן (כיום "יש עם מי לדבר"), "ישראל הוספיטליטי" שדאג לאירוח חברי קהילה מחו"ל והזמנות למסיבות במועדון הקולוסאום בכיכר אתרים ומועדון התיאטרון, שהיו הדבר החם של שנות ה-80. כמו-כן, לאגודה היה חלק גדול מאוד בתיווך הראשוני בין משרד הבריאות לבין חברי הקהילה עם הגעת נגיף האיידס לארץ. אירוע מכונן נוסף היה העליזיאדה: אירוע הגאווה הראשון בישראל ב1977."

"אנחנו כאן ואנחנו הם נעימים ונעמות, פה בישראל", הם שרו וצעדו עם שלטים במעגלים, צולמו בגאווה, וכן ענו לשאלות מתריסות של עוברים ושבים".

ההפגנה בכיכר רבין 1979: "נעימים ונעמות"

"באגודה עמדו רוב הזמן גברים. 30 אחוז בלבד מבין יושבי הראש היו נשים, אך משך הזמן הכולל שהן עמדו בראש הארגון היה 18.6 אחוז, בגלל תקופות כהונה קצרות" מספר ינוביץ'. "היתה גם  יור"ית טרנסית אחת".

דן תמונה דגל
רוברט דן ינוביץ' | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם

בבחירות האחרונות שנערכו לאגודה, נבחר כבר מספר שווה של חברי וחברות ועד. יו"ר האגודה הנוכחי, שי דויטש, אשר נבחר לקדנציה שנייה, מוסיף: "הבחירה שעשו חברות וחברי האגודה היא הבעת אמון בארגון ובהנהלה שמובילה אותו, והן בצעדים שנקטנו בקדנציה האחרונה. לראייתנו זהו חיזוק נוסף להיותה של האגודה הבית של כלל חברי וחברות קהילת הלהט"ב."

המסיבות הכי חמות: עופר ניסים בן 19 מתקלט ומתראיין. מועדון התיאטרון 1983

כמעט סגרו את האגודה ב-88': "עשינו את שלנו"

האגודה תמיד היתה במשברים כלכליים. היא היתה אף בסכנת סגירה רצינית כמה פעמים. ינוביץ' מספר שהאגודה חוותה גם אירועים מאתגרים מול הגופים והרשויות בארץ בשנותיה הראשונות: "ב-1979 הגיעה משלחת מחו"ל במסגרת הכנס הראשון של קהילת הלהט"ב, וחבריה היו אמורים להיפגש במלון מעלה החמישה. ברגע האחרון הודיעו להם שמחשש לביטול הכשרות של המקום הם לא יוכלו לארח את הכנס. ואז הם יצאו להפגנה המפורסמת, שתכננו שתהיה מול הרבנות הראשית בתל אביב, ולאחר שהמשטרה סירבה לאשר זאת שם, הם עברו לכיכר רבין.

בשנת 88' החליטו על סגירת הארגון. אחרי שבוטל החוק של איסור משכב זכר, שבגללו הוקמה האגודה מלכתחילה, אמרו חבריה: "עשינו את שלנו, אפשר ללכת הביתה". מהר מאוד הבינו שזה לא מספיק, והארגון המשיך להתקיים.

הוראות הגעה לעליזיאדה 1977
הוראות הגעה לעליזיאדה 1977 | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם

ב-2004 חוותה האגודה שפל כלכלי חסר תקדים וחובות עתק, ואז מייק המל נכנס כיו"ר וייצב את הארגון. הוא סיים את תפקידו בשנת 2011, והוא היו"ר שכיהן הכי הרבה זמן ברציפות. בשנים האחרונות האגודה נמצאת בזינוק בעלייה ומצליחה לגייס משאבים ולהשקיע בתשתית, והיא פורחת. האגודה זוכה במשך שנים באותות מנהל תקין ואף אישרו לה לקבל תרומות פטורות ממס, דבר שקשה מאוד להשיג. כיום האגודה מעורבת בכל צעד בעשייה הלהטב"ית ומציעה מענה ושירות לכל מאוויי הקהילה.

איידס 1983
האיידס מגיע לישראל. 1983 | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם

נדדה בעיר תל אביב

מטרות הארגון אמנם נותרו כשהיו, אך מבני האגודה לא. ינוביץ', אשר עובד בין היתר גם כמדריך טיולים לקהילה הגאה, מספר על מבני האגודה לדורותיהם: "האגודה החליפה מספר מבנים לאורך השנים: בהתחלה היא לא פעלה ממקום מסודר אלא מביתו של אנגל. לאחר מכן שכרה חדר לפרקי זמן מסוימים בשכונת מונטיפיורי. רק מאוחר יותר עברה למושבה הקבוע במרתף של נחמני 28". בנימה אישית, מרתף זה מראה לי את הדרך הבטוחה ליציאה מהארון משנת 1995 ועד היום.

הזמנה לקולוסיאום ציור של גבר 1984
הזמנה לקולוסיאום 1984 | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם
היתה תקופה קצרה בה האגודה שכרה בניין במדרחוב נחלת בנימין. ינוביץ' מתרכך מעט ונזכר בערגה: "הגעתי לשם כשהייתי בן 15. פעם ראשונה שנחשפתי לאגודה. היה שם את אירוע 'שבת על הגג', מה שנקרא היום הברנוער בנחמני. היום יש שם בית קפה, הנסיך הקטן". כמה סימבולי.

דויטש מוקיר את פועלו של אנגל ואחרים שעמדו בראש האגודה: "כבוד גדול נפל בחלקי לשאת בתפקיד יו"ר האגודה ולהיות ממשיך דרכו של אבי אנגל וכל הנשים ואנשים הנכבדים שבאו אחריו. לעיתים אנחנו מסתכלים סביב ושוכחים שלפני 40 ואפילו 20 שנה, הכל היה שונה. אנחנו בעצם חיים פה היום כפי שאנו חיים, בזכות מייסדי האגודה ודור הפעילים הראשון שפרץ את הדרך.

פעילות למען שינוי החוק בצהל. מתן וילנאי ראש אכא 19
פעילות למען שינוי החוק בצהל. מתן וילנאי ראש אכא 1986 | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם

לאורך השנים האגודה ידעה עלויות ומורדות, משברים והצלחות ופעמים רבות היא אף נדחקת לפינה ומוצגת כלא רלוונטית. המציאות היא שלאורך כל 37 השנים, בעת מצוקה ומשבר היא תמיד היתה שם בשביל חברי הקהילה, והם פנו אליה כי ידעו שהיא שם עבורן ועבורם. התפקיד שלנו הוא לוודא שהיא גם תמיד תהייה."

מסיבה בתיאטרון 1987
מסיבה בתיאטרון 1987 | צילום: רוברט דן ינוביץ׳ פרוייקט סולם

לוגו חדש - אותה אגודה

לאחרונה אף עברה מיתוג מחדש. דגל הגאווה הקלאסי שליווה את האגודה במשך כל השנים עבר פירוק והרכבה מחדש. הגוונים הייחודיים של דגל האגודה נשמרו, אך החיבור החדש ביניהם יצר 12 גוונים חדשים המתקבלים מהחיבורים השונים בין הצבעים. על היצירה אחראי המעצב אימרי קלמן, פעיל ותיק בקהילה הגאה ובעל השפגאט וליין הדרעק, שאומר כי הוא שמח שהצליחו להגיע בתהליך הארוך והמורכב הזה לתוצאה שמכילה את העבר של האגודה אבל גם מספרת על הכיוון שאליו היא הולכת. "הצורה הכללית של כוכבית מבטאת את האמונה בעשייה צנועה וענווה, חיבור הצבעים שומר על הדגל ההיסטורי אבל מייצר חיבור חדש ביניהם, מאחד ולא מקביל כמו בדגל. באמצע ממוקם מגן דוד שמבטא את הייחודיות של ארגון הלהטבי הישראלי". כמו כן, הפונט עבר שדרוג קל ועכשיו נקבעו פונטים קבועים לשימוש, בעברית אנגלית וערבית.

לסיום, מתייחס ינוביץ' לשם שנתנו לאגודה, ולמה לא השתנה עם השנים. "האגודה היא אחת העמותות הכי ותיקות בארץ. היא הוקמה כאגודה עותומאנית. ב-75 היה אסור לקרוא לה אגודת ההומואים והלסביות, כי מילים אלה היו מחוץ לחוק. בשנת 99', כשהאסיפה החליטה שהשם צריך להיות אגודת ההומואים והלסביות, התוספות לא התקבלו על ידי רשם העמותות, והובהר לנו שאם נשנה את השם, לא נוכל להמשיך להחזיק בשם 'אגודה'. כיום לא ניתן להקים 'אגודה', היא תצטרך להיקרא 'עמותה'. ובגלל שאנחנו אוהבים את השם "האגודה", היא תמשיך להיקרא לנצח, 'האגודה לשמירת זכויות הפרט', ואנו לנצח נוסיף בעל פה, 'למען הומואים לסביות בי וטראנס'."

לוגו האגודה החדש
לוגו האגודה החדש | צילום: אימרי קלמן

באם יש לכם חומרים היסטוריים בכל נושא הקשור לקהילת הלהט"ב בכלל ולאגודה בפרט, לחצו כאן לשליחה ויצירת קשר.

בהכנת הכתבה עזרו בנדיבות רבה: האגודה לשמירת זכויות הפרט, בר טל, איתן קריין ורוברט דן ינוביץ'.