עבור רבים מאיתנו, תקופת חגי תשרי הייתה אמורה להיות שמחה במיוחד. רבים תכננו חופשות מפנקות והעסקים שחוו מכה כלכלית קשה בחצי שנה האחרונה היו ערוכים לשטף של לקוחות. אבל למגפת הקורונה תוכניות משלה ובמקום זה הטילה הממשלה על תושבי מדינת ישראל סגר נוסף שהשאיר את כולם בבתים ושלח עשרות אלפים נוספים לחל"ת. 

בין אם אתם מקפידים לחלוטין על הנחיות משרד הבריאות או מחפפים פה ושם, תקופת הסגר עצמה מעצימה את תחושת הבדידות והניכור בקרב כל האזרחים, ובפרט של אלה הלהט"בים. "להט"בים מתמודדים מלכתחילה עם קשיים נפשיים רבים יותר משאר האוכלוסייה", מסביר עו"ס גיא יוסף, מטפל בקליניקה הלהט"בית של האגודה למען הלהט"ב, "בין היתר מדובר בהתמודדות עם להט"בופוביה, שמציפה קשיים, והתמודדות עם להט"בופוביה מופנמת, בה האדם מפנים את ההתייחסויות השליליות לנטייתו המינית כלא לגיטימית". 

אחת הדרכים להתמודד עם אותה להט"בופוביה היא תחושת שייכות, אותה הקהילה בישראל הקפידה לייצר לעצמה. "הדבר בא לידי ביטוי במרחבים קהילתיים כמו מסיבות, קבוצות וירטואליות, אפליקציות היכרות ומפגשים חברתיים", אומר יוסף, "אלו נוצרו על מנת להתמודד עם המצוקה הקולקטיבית שהקהילה חווה, לתת תחושת לגיטימציה לקיום, לייצר תחושת הזדהות, להפחית את הבדידות והשונות שחברי קהילה מרגישים במקומות אחרים". 

ארוחת החג של האגודה למען הלהט"ב בשנה שעברה (צילום: האגודה למען הלהט"ב)
אחת הדרכים להתמודד עם אותה להט"בופוביה היא תחושת שייכות. ארוחת החג של האגודה למען הלהט"ב | צילום: האגודה למען הלהט"ב

אבל למרבה הצער, אותם מרחבים קהילתיים הצטמצמו משמעותית בעקבות ההגבלות והסגרים, וחברי הקהילה, בעיקר אלו שבארון, עלולים לחוות ניתוק מהמשפחה הגרעינית שלהם וגם מהמשפחה שבחרו לעצמם בתוך קהילת הלהט"ב. "במובן זה הסגר מביא עימו אובדן כפול", אומר עו"ס יוסף, "להט"בים בארון, בדגש על מתבגרים, בני הגיל השלישי ולהט"בים מהמגזר הדתי נתמכים לעיתים בצורה כזו או אחרת על ידי המשפחה שלהם, תוך שמירה על סוד גדול. הסגר כופה עליהם להישאר בבית ולא מאפשר להם אוויר לנשימה בתוך סיטואציה לא מקבלת או תומכת. בנוסף קיים סיכוי להחרפה של אוירה משפחתית מתוחה או התנהגויות עוינות ותוקפניות בתוך הבית, כאשר המשפחה אינה מקבלת את הזהות המינית או המגדרית". 

בנוסף לכך, מחקרים רבים העלו כי חברי הקהילה הגאה נוטים להתיישב בריכוזים עירוניים גדולים וצפופים ועוסקים לרוב בעבודות ללא ביטחון תעסוקתי. זו הסיבה בגללה להט"בים נתקלים פעמים רבות בקשיים בתעסוקה ובדיור, גם בימים נטולי מגפה עולמית. חוסר הוודאות הכלכלי מחריף נוכח המשבר הלאומי ומגביר מצוקות נפשיות וחרדה, והדבר יוצר לחברי קהילה רבים בידוד חברתי המחריף את המצוקות הכלכליות והחברתיות, איתן בני ובנות הקהילה מתמודדים ביום יום.

"נראה כי הפונים לטיפול מדווחים על עלייה בתדירות ובעוצמה חדה בשימוש לרעה באלכוהול, סמים וכדורים נוגדי חרדה", מספר עו"ס יוסף, "כל אלו עשויים להוביל לכדי להתמכרויות קשות שיכולות להשפיע ולהזיק על לחייהם של אנשים הרבה מעבר לתקופת הסגר. התנהגויות אלו הן דרך להתמודד ולווסת את הלחץ המצטבר, אך עשויות להביא לתוצאות כואבות. מצבי לחץ ידועים כמחריפי תופעות מצוקות נפשיות שליליות והסגר מהווה מצב לחץ אדיר המותיר את חברי הקהילה ללא הדבר החשוב ביותר שיצרו לעצמם - חיי חברה וקהילה וקשרים משמעותיים".

איך הפן החברתי יכול להשפיע על חברי הקהילה בזמן הסגר?
"נטייה מינית וזהות מגדרית הן אמנם עניין אישי אך יש בהן חלק חברתי חשוב. מחיר משמעותי שלהט"בים רבים מתמודדים איתו בימים אלה הוא צמצום מעגלי התמיכה המשפחתיים והחברתיים, אם בשל דחייה והדרה ואם בשל העדפה לקשרים עם להט"ב אחרים. תחושות השייכות ו"הביחד" מספקות הזדהות, אישור ונורמליזציה לנטייה המינית והמגדרית. הן מקור להשגת ביטחון, מידע חשוב, ערכים משותפים, הנאה, סקס, חברויות וזוגיות. בנוסף, להט"בים היטיבו ליצור תרבות, אירועים חברתיים ומרחבים פיזיים ייחודיים לקהילה. לעומת זאת, הסגר וההגבלות שהביא משבר הקורונה,  מונעים  מהקהילה לקיים את כל אלו והשאירו אנשים להתמודד לבד אל מול עצמם, לצד הפחדים, החרדות, המצוקה והתחושות הקשות הקיימות ברמה גבוהה עוד לפני המצב הנוכחי. כמו כן, חוסר הוודאות הכלכלי שחברי הקהילה נתקלים בו טרם המשבר התעסוקתי הנוכחי , מוחרף גם כן". 

איך הדבר בא לידי ביטוי בתקופת הסגר הראשון?
"במסגרת העבודה הטיפולית ראינו עלייה ברמות החרדה, הבדידות, המצוקה וכן עלייה בהפרעות בדימוי הגוף ובהפרעות אכילה. סביר כי יש בכוחו של הסגר הקרוב להביא לידי מצוקות נוספות. כאמור, מצבי לחץ ידועים כמחריפי מצוקות נפשיות והסגר הקרוב מהווה מצב לחץ אדיר, המשאיר את חברי הקהילה ללא הדבר החשוב ביותר שיצרו לעצמם - חיי חברה וקשרים משמעותיים". 

מערך הייעוץ והטיפול של האגודה מפעיל בזמן הסגר קבוצות שיח חברתיות בזום. להרשמה

הקליניקה הלהט"בית של האגודה מפעילה מרכזי טיפול וייעוץ בפריסה ארצית. בכל המרכזים צוות מקצועי עם הכשרה קלינית ומומחיות בתחום הטיפול בקהילה. לפרטים לחצו כאן

קו הקשב של האגודה, "יש עם מי לדבר" פועל בימים אלו 24/7 דרך אפליקציית וואטסאפ במספר: 058-6205591 ובימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30 דרך הטלפון: 03-6205591