הסוכנות לבריאות הציבור בבריטניה פרסמה אזהרה מפני עלייה במקרי הידבקות בחיידקי שיגלה עמידים לאנטיביוטיקה, זאת לאחר ש-47 מקרים חדשים התגלו רק בארבעת החודשים האחרונים. מומחי רפואה בריטים עוקבים אחרי הוריאנט העמיד לאנטיביוטיקה מאז 2018, אך כעת נראית עלייה מדאיגה וחדה במספר המאובחנים, כמו כן גם מידת עמידות החיידק לטיפול אנטיביוטי. לשם השוואה, בשנה וחצי שלפני כן אובחנו רק 17 מקרים כאלה.
העלייה הזאת נצפית לא רק בבריטניה, אלא במדינות מפותחות רבות, ביניהם גם במחוזותינו. הדבקה בשיגלה עשויה להתרחש מצריכה של מזון מקולקל, אבל גם כתוצאה מיחסי מין - בבריטניה, למשל, חצי מההדבקות נגמרות כתוצאה מקיום יחסי מין, ומשפיעות באופן לא פרופורציונלי על גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
למעשה, בשנים האחרונות הפך שיגלה גורם נפוץ למחלות שלשולים וחום בקרב גייז, אך למרות זאת, רופאים רבים אינם מודעים להמצאות החיידק ביתר שאת באוכלוסיה הגאה וגברים רבים יודעים מעט מאוד על החיידק, בהשוואה למחלות מין אחרות.
ויש סיבה טובה מאוד להכיר את החיידק המפתח עמידות לטיפול אנטיביוטי - בשנת 2018 אובחנו כחצי מיליון מקרי שיגלה בארצות הברית ובעוד רובם מסתכמים בחום, חולשה, כאבי בטן ושלשולים, חלקם עלולים להיות קשים יותר ובמקרים נדירים יותר אף למוות.
אז מה זה שיגלה בכלל? שיגלה הוא חיידק מדבק מאוד המועבר בעיקר על ידי אוכל ומים. בעבר היה נפוץ בעיקר בעולם המתפתח בקרב מטיילים, אבל בשנים האחרונות מסתמנת עלייה בעולם המערבי - בעיקר בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שנמצאים בסכנה רבה יותר לחלות משאר האוכלוסייה במהלך מגע מיני הכולל רימינג, אך לאו דווקא, משום שמספיקים רק חיידקים בודדים להדבקה.
החל מסוף שנות ה-90 נצפו מספר מקרים בארצות הברית, אירופה ואסיה ורבים מהם היו מקרים של סוג שיגלה העמיד לאנטיביוטיקה. פעמים רבות תואר כי גייז שהחלו טיפול אנטיביוטי נהגו לחזור לרופא המשפחה לאחר שלא חשו בשיפור, והטיפול היחיד שסייע היה כזה שניתן בזריקה בלבד. עוד נצפה כי נשאי HIV שאינם מטופלים בעקביות נמצאים בסיכון יתר לחלות במחלה קשה וממושכת יותר. בנוסף, השכיחות במקרה כזה של מעבר הזיהום למחזור הדם גבוה יותר, מה שעלול לגרום למחלה קשה ומסכנת חיים.
לכן, במקרים בהם מופיעים תסמינים כמו כאבי בטן, חום גבוה ושלשולים ריריים (ובעיקר דמיים) יש לגשת לרופא המשפחה. לעיתים רופאים אינם מודעים מספיק להרגלים מיניים כגורם סיכון למחלה זו ויש לחדד את העניין ולשאול אותם בצורה מכוונת. הרופא המטפל יכול לשלוח תרביות צואה וכחלק מכך גם לקבל את פרופיל הרגישויות של החיידק לאנטיביטיקה.
אצל מרבית המטופלים, שיגלה עוברת מעצמה כעבור מספר ימים עד שבוע ולרוב אין אפילו צורך בטיפול אנטיביוטי. ברוב המקרים, הטיפול מקצר את משך המחלה ולא יותר מכך, אך במקרים של זיהום קשה הטיפול הכרחי וחשוב. אם קיבלתם טיפול והוא אינו משפיע כעבור יומיים, יש לגשת שוב לרופא המטפל, זאת משום שיכול להיות ומדובר בחיידק עמיד הדורש טיפול חלופי. חשוב לזכור שאחת הסיטואציות הנפוצות סביב המחלה היא התייבשות, ולכן שתייה מרובה של נוזלים קריטית לטיפול.
כדי להימנע מהדבקה של הסביבה, חשוב מאוד לשטוף ידיים עם סבון היטב בכל הזדמנות. אין לקיים יחסי מין תוך כדי מחלות שלשולים וכדי להיות על הצד הבטוח, להימנע מקיום יחסי מין שלושה ימים נוספים אחרי שחלפה. כדי למנוע הדבקה מלכתחילה חשוב להקפיד על היגיינה טובה לפני ואחרי קיום יחסי מין, להימנע משתיה ממקורות מים ואכילה במקומות בעלי סניטציה ירודה.