כחלק בלתי נפרד מהציבור הישראלי, חברי וחברות הקהילה הגאה חווים את מכלול האירועים הקשים העוברים על כל אזרחי ישראל מאז שבת האיומה. אנחנו משרתים ומשרתות בצה"ל, אנחנו אבות ואימהות, בנים ואחיות, אנחנו תושבי הדרום ועוטף עזה וחברים לאנשים ברחבי הארץ. אנחנו לא חסינות בפני סרטוני הזוועה שרצים ברשתות, ויחד עם כל עם ישראל אנחנו מחפשות אחר אהובינו הנעדרים וכואבים את הכאב הבלתי נתפס של המציאות הנוכחית.

אולם האם ישנה ייחודיות להתמודדות של הקהילה הגאה עם המציאות הביטחונית האיומה והטראומה העוברת על כולנו? האם אנחנו מתמודדים ומתמודדות עם אתגרים נוספים? על פי העובדת הסוציאלית אפרת פראנק, מנהלת מערך טיפול וייעוץ של האגודה למען הלהט"ב, וד"ר גיל פישהוף מקו הקשב 'יש עם מי לדבר' של האגודה למען הלהט"ב תחת מימון משרד הרווחה - לצערנו התשובה היא בהחלט כן.

במישור ראשון, זהותנו כלהט"ב מביאה פעמים רבות לנסיבות ייחודיות המעצימות את הקושי בסיטואציות הקשורות במציאות הביטחונית, כך משתף גיל מניסיונו של עשרים שנה בקו. "למשל נערה טרנסית שהמשפחה שלה לא מקבלת את זהותה המגדרית", הוא מסביר. "כעת, בעת המתח הביטחוני, היא עלולה להיות סגורה ימים ארוכים בממ"ד או במקלט עם משפחה אשר ממשיכה לפנות אליה באופן לא תואם, או להעיר על מראה או לבוש". 

עוד מסביר גיל כי אל המתח הביטחוני מתווספים גורמים נוספים של חרדה ופגיעה. "למשל דבר צעיר בארון אשר בן זוגו הוא חייל שהתגייס למילואים", הוא אומר. "אין לו כעת מעגל תמיכה איתו הוא יכול לשתף בדאגה לבן הזוג, בחרדה ותחושת הבדידות. לכאב הלב, נסיבות אלו ממשיכות גם במקרה הטראגי של מותו של בן זוג בצבא או בטבח הנורא - כאשר למעשה אותו צעיר נותר בארון, ללא יכולת לשתף את כאבו ובלי שאיש ידע על הקשר שנקטע". 

במישור שני, רבות נכתב על העובדה שהקהילה הגאה היא קהילה פגיעה, וכיצד ההשפעות של אירועים פוסט טראומטיים כלליים שקורים משפיעים עלינו יותר מכלל האוכלוסייה. "מחקרים מצביעים על הבדלים בבריאות הנפשית והפיזית של להט"ב לעומת זו של הקהילה ההטרוסקסואלית", אומרת אפרת. דיכאון וחרדה, שימוש גבוה בחומרים ממכרים, חוסר שמירה על העצמי הפיזי, קושי לפנות לגורמי סיוע ורווחה, סבירות גבוהה יותר לניסיונות אובדניים וקושי ביצירת קשרים חברתיים אלו חלק מההשפעות של קהילה מוחלשת ופגועה. "כל אלו באים לידי ביטוי גם, ואולי במיוחד, במציאות של מתח בטחוני, חרדה וטראומה". 

אבל דווקא לנוכח הקושי העצום שכולנו חוות, אפרת וגיל מבקשים להזכיר את גורמי הכוח והעוצמה הגלומים בקהילה. אנחנו קהילה חזקה ומאוחדת, כזו שנרתמת אחד למען השנייה בעת הצורך, שמחבקת ועוזרת במה שניתן מתוך הבנה של הקושי שלנו, ושל חוסר התמיכה והעורף המשפחתי פעמים רבות. 

רק לאחרונה חגגנו יחד את ארוחת ראש השנה הקהילתית, אשר מאות מתנדבים ומתנדבות, חברי וחברות הקהילה, תרמו מכספם וזמנם כדי לקיים אותה ולקחת בה חלק. "קבוצות הוואטסאפ שלי מלאות ביוזמות שנפתחות. ארגוני הקהילה יצאו במערך תמיכה לכלל חברי וחברות הקהילה, מטפלים ומטפלות מפרסמים את עצמם כגורם תמיכה ופה לסייע בכל מה שצריך, ומתנדבי קו הקשב "יש עם מי לדבר" התגייסו באופן מיוחד לתגבור ואיוש המשמרות כדי להיות פה, להקשיב ולתמוך כשאתן ואתם מתקשרים לשתף בהתמודדות המורכבות שהמלחמה מעלה בכם", אומרת אפרת. 

על מנת לתת מענה להתמודדות במציאות של מתח וחרדה, גיבשו בקו הקשב "יש עם מי לדבר" מספר צעדים אשר יכולים לסייע לכל אחד ואחת מאיתנו. 

הצעד הראשון הוא לתת לגיטימציה לתחושות שלנו. זה טבעי לחוש מבולבלים, כואבים, חסרי אנרגיה, מתוסכלים ואפילו אפתיים סביב מציאות קשה כל כך. זה בסדר לבכות, לכעוס, להיות קצרי סבלנות. בואו נהיה אמפתיים לעצמנו ולכל התחושות שלנו. נסו לקחת לעצמכן כמה דקות, תתרכזו בנשימות ותחושות הגוף, נסו להיות קשובות לעצמכן. תנסו להבין מה אתם מרגישים, ותתנו מקום לכל תחושה שעולה - היא לגיטימית ויש לה מקום. אולי תשימו לב לתחושות לחץ בחזה, אולי המחשבות שלכם פשוט לא יפסיקו להתרוצץ ותרגישו מותשות. 

אחרי שתזהו קצת יותר טוב מה אתן מרגישות, ונתתם לזה את המקום הראוי, אפשר להתחיל לחשוב מה הדברים שיכולים לעזור:

  1. שימרו על מינון צריכת חדשות שאינו נכנס לכל שעה. צרו לכם זמנים מוגדרים בהם המסכים מכל הסוגים כבויים. השתדלו שלא לראות סרטוני זוועה המופצים ברשתות החברתיות.
  2. הקפידו לנסות לשמור על שגרה ותדאגו לצרכים בסיסיים: השתדלו לשמור על תזונה טובה (גם כשאין תיאבון, נסו לאכול מנות קטנות), שיגרת רחצה, ספורט, וכל דבר שאתן רגילות אליו. במידה ואתם נשארים בבית (עם הילדים או פשוט כי מקום העבודה לא פעיל כרגע) הקפידו להתלבש. אל תישארו בפיג'מה.
  3. דברו על איך אתם מרגישים ואל תשארו עם זה לבד. דברו עם אנשים שקרובים אליכם, עם מי שאתן מרגישות בנוח – או עם קו הקשב.
  4. תפנו זמן לשקט שלכם - נסו כלים כמו מיינדפולנס ומדיטציה (יש הדרכות רבות ביוטיוב)

וכמובן, "יש עם מי לדבר", קו הקשב של האגודה למען הלהט״ב, פה איתכן ובשבילכם.
אל תישארו עם זה לבד - תפנו אל הקו, שם מתנדבים ומתנדבות מחכות לשוחח איתכם.
אנחנו זמינות בין 19:30-22:30 בימי א-ה + מוצ"ש
בטלפון 2982*
בוואטסאפ 058-620-5591
וצ׳אט באתר "יש עם מי לדבר"