חשבון האינסטגרם של עידן חבסוב (35), הכולל עשרות מתכונים מיוחדים לחלות בשיטות קליעה שונות ומקוריות, תפח במהירות. תוך פחות מעשרה חודשים, הוא הצליח לצבור קרוב ל-22 אלף עוקבים באינסטגרם ועוד כמה אלפים בפייסבוק, וזאת בזכות הצורות הייחודיות והטוויסט הנפלא שהוא מוסיף לטעם. הוא התחיל עם חלות שום, חלות מחמצת ופיתות זעתר, אבל ככל שהזמן עבר החלות הפכו משוגעות ומופרכות יותר ויותר (כן, הוא אפה חלה בצורת בן אדם).
האירופאים התאהבו ובחודשים האחרונים החל חבסוב להעביר סדנאות אונליין לאפיית חלות בשם "חלה קלאס". עד כה הוא לימד יותר מ-7,500 אנשים מרוצים מכל רחבי העולם, בהם צרפתים, גרמנים וגם יהודים. לאחרונה התחיל גם עם אירועי הפרשות חלה, כשהאחרון שבהם היה ל-150 רווקות ורווקים ישראלים, באירוע שהתמקד באהבה וזוגיות.
שם המותג שלו, "חלה פרינס", הגיע עד מעבר לים ואם ירצה השם, הוא יטוס בראש השנה הקרוב להשתתף בחגיגות הקהילות היהודיות בפלורידה. כמו כל יזם מוצלח, חבסוב מתכוון לתרגם את ההצלחה לחנות אונליין שתישא את שם המותג. "בחרתי את השם כי בארץ כולם קוראים לכולם 'נסיך' או 'נסיכה'", הוא משתף בשיחה עם mako. "אני מאושר שאני עוסק בחלום שלי ואני מאמין שדווקא בתקופת הקורונה זה יצליח, משום שהמפלט של רבים הוא המטבח והעשייה".
חבסוב, רקדן ואנימטור שגר בברלין בשבע השנים האחרונות, התחיל את ההרפתקה לפני פחות משנה, אחרי שהחליט לעזוב את משרד יחסי הציבור בו עבד כדי שיוכל להקדיש את כל כולו בבייבי החדש. הריקוד והאנימציה מצליחים לבוא לידי ביטוי גם כאן, בסרטונים ובסטוריז על טהרת החלה שהוא מעלה באופן תדיר לרשתות החברתיות. "אני ממציא קליעות ומתכונים חדשים. זה מרגש אותי כל פעם מחדש לשתף ולחלוק רעיונות יצירתיים לאפיית חלות בדרכים חדשות", הוא מספר בגאווה.
View this post on Instagram
בוקר אחד החלטת פשוט לקנות קמח ושמרים?
"כשבחרתי להגר לגרמניה התרחקתי מהמשפחה החמה והסטרס במדינה, אבל התגעגעתי מאוד לאוכל הישראלי, אז התחלתי לאפות בכל יום שישי חלות לחברים ולשכנים ומאז לא הפסקתי. בכל זאת, אף פעם לא הייתי מרוצה מהן וניסיתי כל הזמן לתקן ולשפר, אבל אף פעם לא הפסקתי לאפות, מאז ועד היום. אני לא חושב שהייתי מתחיל לאפות אם לא הייתי עוזב את הארץ ויוצא מאזור הנוחות שלי".
מתי אתה מבין שיש כאן פוטנציאל גדול?
"בתוך חודשים בודדים היו לי כבר 5,000 עוקבים והבנתי שהחלה אשכרה חוללה קסמים בחיים של העוקבים שלי. כולם אמרו שאני חייב לפתוח מאפיה בברלין. מאפיות התחילו לבקש שאאפה עבורן וקיבלתי הצעות לשיתופי פעולה עם משפיענים בסדר גודל מטורף כמו ג׳יימי גלר, ג'ק כהן ופסטיבל הסרטים היהודי בסן פרנסיסקו. בהתחלה האמנתי שאין ברירה אלא לפתוח מאפיה, אבל בתוכי הרגשתי שאני רוצה להגיע לכל העולם ולא להיות תקוע במאפיה. העדפתי לחלוק את הידע, כי מבחינתי אפיית חלות זו אמנות".
אז אתה היום מורה לאפיית חלות?
"אני אוהב לקרוא לזה 'מנגיש יצירתיות להמונים דרך החלה'. החלה היא רק המדיום. זיהיתי צורך של אנשים המתקשים לאפות בצק טוב, וגם אלה שכן יודעים רוצים ללמוד דברים מורכבים יותר, כדי שיוכלו להרשים את האורחים והחברים. המון גרמנים נוצרים מתחברים לתרבות היהודית ורוצה להתקרב ולהכיר אותה יותר. כותבים לי הרבה שבזכותי התחילו לאפות חלות בבית, שהם מתגעגעים לטעם ולריח שזכור להם מהטיול לישראל ולא מצליחים למצוא חלות בשום מאפייה בברלין. יש הרבה סקרנות סביב זה בכל העולם".
זה לא נהוג ביהדות שגברים מפרישים חלה.
"זה נתפס כאירוע לנשים, אבל גם גברים יכולים ודתיים חייבים במצווה. חשוב לי להפיץ את הבשורה לזוגות הומואים ולבתים בהם אין אישה. אני מקווה להעלות את המודעות לטקס הרוחני המדהים הזה, שבעיני קשור לחיבור עם האני העצמי ועם אנרגיות ומסרים חיוביים".
View this post on Instagram
"שפת האם היא שפת הלב"
כשהיה בן 28, החליט עידן לנסות לממש את עצמו בתחום האנימציה ועבר לגור בברלין. "כבר אז ידעתי שיש בעיר המון קוטביות ואפשר לבחור בין חיי לילה מטורפים לחיים רוחניים, בין זוגיות סוערת לרווקות מטורפת. המבחר הזה שאין בישראל מסב לי הרבה הנאה, למרות שאפשר בקלות ללכת לאיבוד," הוא משתף.
עידן הכיר תוך זמן קצר בן זוג מקומי והשניים אף התחתנו, אבל אחרי שנתיים של חיים משותפים התגרשו בגלל מה שהוא מכנה "פערי תרבות". "בהתחלה הכיוון היה לחיות עם גרמני ולהרגיש הכי גרמני שאפשר, אבל עם הזמן זה בדיוק מה שהפריע לי", הוא נזכר, "הפדנטיות המוגזמת לגבי הדברים הכי קטנים, כמו שימוש בקערות מסוימות שנועדו במיוחד לזיתים וכמה זה נורא אם אני אשים שם מיונז. גם בפיזיות היה חסר משהו וחיפשתי יותר מגע וקרבה".
מאז הגירושים הייתה לך אהבה?
"פה ושם מערכות יחסים קצרות, לא משהו שהחזיק יותר מחודש. לפני שנה וחצי מחקתי גם את הגריינדר ומאז לא חזרתי. זה צעד שנחשב חריג ומשונה אפילו בברלין. האפליקציה עשתה לי יותר רע מטוב. אני אוהב לפתח אינטימיות ושם היכולת לפתח שיחה רציפה מוגבלת. הבנתי שלא הכל זה כיף בחיים וחיפשתי דברים משמעותיים יותר. אפילו הברגהיין נחשב עבורי למקום רוחני, שלימד אותי לרקוד וליהנות עם הגוף שלי ולא עם הגוף של אחרים".
העיר שינתה אותך בעוד דרכים?
"היא הפכה אותי סובלני יותר כלפי הסביבה. להיות הומו בברלין זו זכות. המיניות שלי חופשית יותר בזכות הפתיחות כאן. ככל שהזמן עבר גיליתי את עצמי יותר והיום אני מאוזן יותר, מחובר לרוחניות וגם מלמד מדיטציה. החיבור הרוחני עוזר לי ליהנות יותר מסקס ומקשרים אינטימיים, ובכלל ממגע".
אבל מאז לא הייתה לך אהבה גדולה. אתה מתגעגע לחום הישראלי?
"בהחלט. עניין השפה חשוב לי. שפת האם היא שפת הלב ואני אשמח לדבר עם בן הזוג שלי בשפה הזו, זה לא משנה כמה האנגלית או הגרמנית שלי טובות. הבעיה היא שקשה למצוא בן זוג ישראלי בברלין, אפילו שחיים כאן מלא. אם אחזור לישראל, זה יהיה רק בשביל האהבה, אבל כרגע זוגיות היא לא הדבר הכי חשוב לי. לפני הקורונה ביקרתי בארץ כמה פעמים בשנה והכרתי כמה בחורים, גם פונים אליי באינסטגרם ואני מפלרטט עם כמה ישראלים, אבל זה לא מספיק רציני בשביל לחזור".