אחרי שגילינו עד כמה גאה הייתה הטלוויזיה שלנו השנה, מה מושך את תשומת ליבנו כשאנחנו מגיעים לסקירת הקולנוע העלילתי הלהט"בי ב-2014? בעיקר, שהוא מאוכלס על ידי סרטים על הומואים. כפי שתעשיית הקולנוע באופן כללי מורכבת בעיקרה מיוצרים גברים, כך מסתבר שרוב היצירות הגאות יוצאות הדופן של השנה האחרונה גם הן של גברים אודות גברים. בואו כולנו נחזיק אצבעות שברשימה של 2015 התמונה תראה שונה לחלוטין. ועכשיו, כשזה על השולחן, אפשר להתחיל. אז מה היה לנו כאן השנה:
1. 52 ימי שלישי (52 Tuesdays)
בואו נתחיל דווקא מהסרט שלא עוסק בגברים הומואים. "52 ימי שלישי" זכה בכל תשבוחת אפשרית על ידי הצופים והמבקרים כאחד, ובצדק. הסרט האוסטרלי עוסק ביחסים שבין בילי בת ה-16 ואמה המתחילה תהליך של שינוי מין, ומעתה תקרא ג'יימס. בילי נאלצת לעבור לגור עם אביה ומבלה עם ג'יימס רק באחרי הצהריים של ימי שלישי. בינתיים, פוגשת בילי נער ונערה מבית הספר ויחד אתם גם היא בודקת את גבולות המיניות של עצמה. היחסים ההפכפכים בין הבת לאמה מתוארים באינטימיות כמו-דוקומנטרית ומצליחים לרגש ולהפתיע גם את הצופה קר-הלב ביותר. סיפור ההפקה של הסרט מרתק לא פחות - הסרט צולם ביום אחד כל שבוע במשך שנה שלמה, כאשר השחקנים קיבלו בכל שבוע רק את התסריט של יום הצילומים הבא. חבל להוסיף עוד מילה אחת על הסרט המבריק הזה, כנראה המצוין שברשימה. למי שרוצה לקנח את 2014 עם סרט, תתחילו פה.
2. קפטן אמריקה 2 (Captain America: The Winter Soldier)
כן. תהיו איתי שנייה. אז בפוסטר של "קפטן אמריקה 2: חייל החורף" עומד לו כריס אוונס, הכי ממתק עיניים גברי שיש, ומצדו השמאלי עומדת סקרלט ג'והנסון, כנראה האישה הסקסית בתבל, בחליפה שחורה צמודה. אנו הצופים מחכים כמובן להתפרצות המתח המיני שבין "הנוקם הראשון" ו"האלמנה השחורה" אך כל מי שצפה בסרט יוכל להעיד כמה מעט סקס אפיל יש בין שתי הדמויות המרכזיות. לאחר אירועי "הנוקמים", נטשה רומנוב היא כעת, למעשה, הידידה הטובה ביותר של סטיב רוג'רס, הרי הוא "הקפטן", שאף מנסה ללא הועיל לסדר לו בנות (הוא "עסוק מדי"). הנשיקה היחידה שהם חולקים בסרט, כדי להסוות את האויב, כמובן, היא בעלת בערך אותו מטען מיני של שקית במבה דאשתקד. אך מצדו הימני של הקפטן באותו פוסטר, עומד לו "חייל החורף" (סבסטיאן סטאן המהמם), המתגלה כבאקי בארנס, החבר הכי טוב של סטיב מימי הצבא העליזים בשנות הארבעים בתקופה בה יחסים בין גברים נותרו מאחורי דלתות סגורות.
רוג'רס יעשה הכול כדי להגיע חזרה אל חברו הטוב ביותר, ומיותר לציין שרומנוב בכלל לא נספרת בתהליך. במקום ייצוגים מחפיצים של ג'והנסון בחליפה השחורה, אנחנו מקבלים אינסוף שוטים מחפיצים לא פחות של רוג'רס ובארנס ללא חולצה עם תקריב הפטמה בתלת מימד המשמעותי ביותר שנצפה עד כה בקולנוע. העובדה שסרט שובר קופות של מארבל, העוסק בצורה פתוחה בחתרנות ובצללים אפלים המסתתרים מאחורי הממסד האמריקאי (צללים, כך אנו מגלים, שהסתתרו שם עוד מימי המלחמה) בוחר להזיז הצידה את היחסים בין גיבורי העל הגבר והאישה ולהעמיד במרכזה עלילת bro-mance (רומן סמי-הומו-אירוטי בין חברים גברים) בצורה חד משמעית היא, לפחות, מסקרנת ומרגשת. אה כן והסרט מתחיל בסצנה בה רוג'רס אוסף בחור ברחוב. באמת.
3. אהבה היא מוזרה (Love is Strange)
בן (ג'ון לית'גו "מפגשים מהסוג האישי", "בין כוכבים") וג'ורג' (אלפרד מולינה "מגנוליה", "ספיידמן 2") הם זוג חד מיני שחי יחד כבר עשרים שנה אך רק עתה מסוגל לחגוג בצורה רשמית בחופה וקידושין. מה שמתחיל כצעד משמח של התקדמות לקראת פתיחות והבנה מתדרדר במהרה יחד עם המיתון והמשבר הכלכלי. ג'ורג' מפוטר ממשרתו בבית ספר קתולי ומשום שהשניים כבר לא יכולים להחזיק את דירתם המנהטנית, עליהם להתפצל ולהתנחל אצל חברים וקרובי משפחה. ביחד ובנפרד, הסרט מתאר מסע מפורק ואינטימי במעגלים חברתיים קונפורמיסטיים יותר ופחות: האחד ישן אצל משפחה הטרוסקסואלית-כל-אמריקאית (הבן מסתבך בקטטה, האישה חשה אבודה) והשני אצל זוג שוטרים המקיים מסיבות אל תוך הלילה. הבמאי איירה זקס (האחראי גם על "keep the light on" הנהדר) מגיש סיפור קטן על זוג שבעצם לא שייך לשום מקום מלבד זה לזה.
4. הלב הנורמלי (The normal heart)
אחד הדברים הכי גדולים שקרו לקולנוע הלהט"בי השנה הוא למעשה סרט טלוויזיה של הרשת האיכותית HBO המתאר את ראשיתה של מגפת האיידס בארה"ב בשנות השמונים, ומאבק הזכויות שהתלווה אליה. "הלב הנורמלי" הוא עיבוד למחזה של לארי קריימר (אשר גם כתב את התסריט לסרט) העוסק בפאניקה של עולם ההומואים אל מול האדישות וההתעלמות של המוסדות המדיניים והרפואיים בפני המגפה. אך מה שהעמיד את "הלב הנורמלי" באור הזרקורים הוא לא רק הנושא ורשת השידור אלא רשימת השמות שבראשו: את הסרט ביים ריאן מרפי ("לאכול, להתפלל, לאהוב", "סיפור אימה אמריקאי", "גלי") ומככבים בו מארק רופלו ("שמש נצחית בראש צלול", "הנוקמים"), מאט בומר ("צווארון לבן"), ג'ים פרסונס ("המפץ הגדול"), ג'ונתן גרוף ("לוקינג"), טיילור קיטצ' ("אורות יום שישי") וכמובן – ג'וליה רוברטס (הכל, אי פעם). ההתגייסות האדירה הזאת עשתה את מה שהדמויות בסרט מנסות לעשות - לשבור את מסך השקיפות של החולים והנשאים (יש שיאמרו 30 שנה מאוחר מדי). ואם לא בקולנוע חשקה נפשכם, ניתן בימים אלו לתפוס עיבוד מקומי של המחזה במרכז הגאה בתל אביב בבימויו של ליאור סורוקה.
5. גאווה (Pride)
הלהיט הבריטי הזה מציג את הסיפור האמיתי של התאחדות מאבק כורי הפחם בבריטניה עם LGSM (Lesbians and Gays Support the Miners). המפגש של שני העולמות מייצר, כצפוי, סדרה של אירועים מפתיעים הצובטים ומחממים את הלב. אך בהקשר לענייני הקהילה ב-2014, "גאווה" הוא הרבה יותר מסרט קליל ומשמח. הסרט מצביע אל אחד הנושאים המדוברים והשנויים במחלוקת ביותר בשיח הלהט"בי, זה של איחוד המאבק המגדרי-מיני עם מאבקם של בני מיעוטים אחרים (במקרה זה מעמד סוציו אקונומי אך באותה מידה היינו יכולים לדבר גם על הגירה, גזע, מוצא, לאום, שונות פיזית ומנטלית או דת). האם קבלת הסרט בזרועות פתוחות בישראל מעידה על שינוי מחשבה בנושא? ואולי אנחנו סתם אוהבים מיוזיקלס... בכל מקרה בסרט תוכלו לחזות בהופעות משחק לא פחות ממשובחות של בן ווישאו היפיפה ("ענן אטלס" "סקייפול"), ביל ניי ("אהבה היא כל הסיפור"), אימלדה סטאונטון ("וירה דרייק") ואפילו דומינק ווסט הלוא הוא מק'נולטי מ"הסמויה" בתפקיד ססגוני במיוחד.
6. משחק החיקוי (The Imitation Game)
למרות ש"משחק החיקוי" יעלה באקרנים בארץ רק בתחילת ינואר, היינו 2015, בארה"ב הוא מציג מאז אוגוסט ואי אפשר לייצר רשימה מכובדת של סרטים להט"בים של השנה בלעדיו. הסרט מגולל את סיפורו המדהים והמטלטל של אלן טיורינג, שם שכל להט"ב צריכה להכיר. טיורינג היה מתמטיקאי ומפענח אגדי אשר הצליח לפצח את ה"אניגמה", מכונת הצפנת המסרים בה השתמשו הנאצים במלחמת העולם השנייה, ובכך קידם את מאבק בנות הברית והציל מליונים. אלא שאז הגיעה המלחמה לסופה וטורינג נתפס במעשה הומוסקסואלי, אז פשע פלילי, ונאלץ לעבור טיפול רפואי אכזרי. הסרט אמנם מתרכז בעיקר בפיצוח האניגמה אך מלווה את טיורינג בנקודות חשובות בחייו, מילדות ועד המוות הטרגי.
את טיורינג מגלם בנדיקט קמברבץ' ("שרלוק", "ההוביט") ואת זו-שלא-קולטת-שהוא-פחות-בקטע-שלה מגלמת קיירה נייטלי ("שודדי הקריביים"). הסרט גרף תגובות חיוביות, היה הצלחה קופתית ואף זכה בפרס החשוב ביותר בפסטיבל הקולנוע המכובד של טורונטו. קמברבץ' אמר בראיון באוקטובר האחרון: "לכל האנשים הצעירים שהרגישו שהם לא בטוחים מי הם, או שאסור להם לבטא את עצמם בדרך שהיו רוצים, זהו בהחלט סרט בשבילם משום שהוא עוסק בגיבור שלהם".
7. הדרך שבה הוא מביט
"הדרך בה הוא מביט" של הבמאי הברזילאי דניאל ריבריו (שאף היה כאן הקיץ בפסטיבל הקולנוע הלהט"בי TLVfest) הוא לא רק סרט נעורים מקסים ושובה לב, הוא גם היה הנציג הברזילאי לאוסקר (שלא הצליחו להיכנס למרוץ). אבל עבור כל יוצר קולנוע גאה מתחיל יש כאן סיפור עם תקווה גדולה: מה שהתחיל כסרט קצר (17 דקות) בשם "אני לא רוצה לחזור הביתה לבד", הופיע בכמה פסטיבלי קולנוע גאה, זכה בפרס האייריס הנחשב, קיבל מימון להפוך לסרט באורך מלא, גרף צפיות רבות (בעיקר בברזיל) ואפילו כמעט ונכנס לטקס הפרסים החשוב ביותר בעולם הקולנוע כמייצג מדינה שלמה. גם השחקנים, אגב, זכו לשדרוג כאשר לוהקו מחדש לאותם התפקידים. הסרט מספר את סיפורו של ליאו, נער עיוור המנסה לזכות בעצמאות בחייו מול משפחתו וחברתו הטובה ג'יובאנה. הכל משתנה כאשר אל כיתתו מצטרף גבריאל, ומתיישב ממש מאחוריו. סרט "feel good" מרגש ומשובח.
8. גוטמן5X
לכולם כבר ברור שהקולנוע הגאה הישראלי תופס מקום נכבד ביצירה המקומית, והעולמית. לכן, פרגון של יוצרים צעירים ליוצרים ותיקים יכול להעיד על שושלת חזקה של עשייה קולנועית שכבר מסוגלת ללמוד מדורות קודמים. הפרויקט "גוטמן כפול חמש" מוקדש ליוצר הקולנוע הגאה האגדי עמוס גוטמן ז"ל שכתב וביים, בין השאר, את "נגוע" ו"חסד מופלא". כעת, מציגים חמישה יוצרים חמש אפיזודות המתייחסות, משחזרות, משלימות, עונות וקוראות תיגר על היצירה של גוטמן. מסע של נער חיפאי אל גן העצמאות בתל אביב; סרט אנימציה על מנהג החזקת הידיים; שיחה בין במאים על המצב החברתי והקולנועי בארץ; מפגש עם אימו של גוטמן שנפטר מאיידס; וגם וידאו קליפ מקסים על בר המשמש מקום מקלט לזונות, נרקומנים ונערים חסרי בית. כל אלו תפורים יחדיו באמצעות אנימציה מקסימה של האנימטור מיש ומייצרים פסיפס הגדול מסך חלקיו המעיד לא רק על יכולתו של הדור הבא ביצירה הישראלית הגאה, אלא גם על הכבוד לכתפי הענקים עליהם הוא יושב.
9. הסמוראי (Der Samurai)
הסרט הגרמני "הסמוראי" הוא מעין אגדה אפלה, מינית, אלימה ובעיקר מכשפת. שוטר צעיר וחיוור מאכיל את הזאב החי מחוץ לעיירה הגרמנית המיוערת בה הוא חי. אך הזאב רוצה עוד ומתגלה שוב בצורת גבר יפה בשמלה לבנה עם שער בלונדיני ארוך וחרב של סמוראי. אבל האם זהו באמת הזאב? האם הסמוראי אמיתי או הזיה? האם מסע הקטל הרצחני שלו/ה הוא החצנה של המאבק הפנימי בליבו של השוטר? ב"סמוראי", הבלבול המגדרי תופס דמות בשר, דם ומתכת קרה ומטיל אימה על כל מי שלא מסוגל להביט ישירות אל עיניו, ואל אבריו האחרים. אי אפשר להגיד שמדובר ב"סרט על הומואים" וגם לא ב"סרט על ג'נדר-קוויר". זהו סרט על הכוח האלים של התשוקה המודחקת ועל סדר חברתי שלא מסוגל להכיל חוסר בהירות מינית או מגדרית. "הסמוראי" נותר איתכם הרבה לאחר הצפייה והוא מההברקות של הקולנוע הלהט"בי השנה.
10. תאומי השלד (The Skeleton Twins)
מי שלא מכיר את צמד השחקנים-קומיקאים קירסטין וויג ("מסיבת רווקות") וביל האדר ("Superbad") מסרטיהם השונים, אולי מכיר את הדמויות המופרעות של שניהם ב-"Saturday night live" ומי שלא, הגיע הזמן! כאן חוברים שני המופרעים הללו אל הבמאי המתחיל קרייג ג'ונסון לדרמה משפחתית, סוחפת, כיפית ומרגשת. מגי ומיילו הם אחים תאומים שלא התראו עשר שנים, עד היום שבו שניהם, בנפרד, מנסים להתאבד. כעת מיילו, השחקן הגיי הדכאוני, נאלץ לעבור לגור עם מגי, השיננית העגומה ובעלה החיובי-עד-בחילה לאנס (לוק ווילסון "משפחת טננבאום"). בשובו אל העיר, פוגש מיילו בריץ' (טיי בורל "משפחה מודרנית") הגבר איתו ניהל רומן אסור כשהיה נער בעוד מגי מתקשה לעצור את המסלול ההרסני אליו הכניסה את עצמה. האחים המנוכרים מגששים אחר דרך לשוב זה אל זרועה של זו ותוך כדי מסעם ההדדי, הסרט מצליח לדון בנושאים מורכבים כמו התאבדות במשפחה, בגידות, תחושת הכשלון של דור הY ואף יחסי מין בין בגירים לקטינים והכל בטונים אנושיים, מדויקים ולא פעם קורעים מצחוק. לא מאמינים? תראו בעצמכם: