ההתייחסויות להתנהגויות שונות כגבריות או כנשיות באות לידי ביטוי כמעט בכל מקום בשיח הישראלי. אפילו עכשיו בתקופת הבחירות, נשפטים המועמדים על סמך 'מיגדור' ההתנהגות שלהם, והתייחסות אליה כאילו היא ההוכחה האם יהיו מנהיגים ראויים יותר או פחות.

מופע המחול המחודש 'ג'נדר בנדר', של הכוריאוגרף עידן כהן, מתעסק בנושא זה בדיוק, ומנסה לעמת את הרקדנים ואת הצופים עם השאלות הללו.

"אני חושב שנושא המגדר, ובעיקר ההתנהגות הגברית והנשית, אלו נושאים רלוונטיים בחיים שלנו היום ובחברה שלנו היום, בפוליטיקה, ברחוב הישראלי", מסביר כהן, "את הדברים האלה אנחנו מקצינים במופע ויוצרים שלל סצנות שמסתכלות על השנים המשמעותיות של התבגרות של נער ונערה דרך השאלות של מגדר: מה זה אומר להיות גבר ומה זה אומר להיות אישה, ובאופן ספציפי בחברה הישראלית".

אתה מרגיש שהתייחסות החברה הישראלית למגדר שונה מבמקומות אחרים?

"אני מרגיש שעשינו איזו שהיא רגרסיה משנות השמונים ועד היום. בשנות השמונים נפרצו המון מחסומים וראינו גברים מאופרים ועם שיער ארוך ומנופח, הייתה אופנה ועלו שאלות מעניינות בתרבות הפופולרית שאתגרו את כל נושא המגדר. והיום יש הרגשה ברחוב הישראלי, בחברה ובפוליטיקה שלנו שיש תיחום מאוד צר ומוגדר של מה זה אומר להיות גבר ומה זה אומר להיות אישה. המון שוביניזם, המון סגירות והגבולות מאוד מצומצמים. רציתי להעלות את השאלות האלה, להציג אותן ולהתמודד איתן על הבמה".

אתה יכול לתת דוגמא כיצד זה בא לידי ביטוי ביצירה?

"אני עובד הרבה מתוך מה שנקרא שפת גוף, ומשתדל למצוא מחוות גבריות ונשיות שבוקעות מהגוף שלנו כמעט בהיחבא. המנגנונים שאנחנו מפעילים על הגוף שלנו כדי לחשוף ולהסתיר, מתי תנועות נחשבות גבריות ומתי הן נחשבות נשיות, ומי החליט את הדבר הזה?

ג'נדר בנדר (צילום: כפיר בולוטין)
"יש בה הרבה דברים הלקוחים מחיי הפרטיים" | צילום: כפיר בולוטין

"למרות שזה מופע מחול אני מערב ביצירות שלי הרבה אלמנטים מאומנויות ויזואליות אחרות. יש הרבה עבודה עם ריקוויזיטים, עם תפאורה שעיצב שמעון קסטיאל, יש הרבה שימוש בתיאטרון וגם המוזיקה עשירה שלקוחה רובה ככולה מפאנק ופופ של שנות השמונים".

אתה גדלת בשנות השמונים. עד כמה היצירה היא ביוגרפית?

"יש בה הרבה דברים הלקוחים מחיי הפרטיים ומחיי הרקדנים ביחס לנושא של התבגרות ומגדר. אני משתדל ביצירות שלי להציג אלטרנטיבה מצד אחד אבל גם לשאול את עצמי שאלות משמעותיות של איפה הנושאים האלה פוגשים אותי. והשאלות האלו כמה אני גברי וכמה אני נשי, עד כמה הדבר הזה מקובל ונכון ואיפה הוא פוגש אותי ביומיום, מה אני מסתיר ומה אני מוכן לחשוף".

הייתה הערכות מיוחדת לקראת המפגש עם הקהל של המרכז הגאה?

"המופע רץ מעל שנה אך חודש לאחרונה עבור תאטרון הקובייה, ביצענו כמה שינויים ביצירה, ואנחנו מרגישים שהקהל הגאה חווה את היצירה באופן שונה. יש כאן חיבור רגשי הרבה יותר ישיר ועמוק להרבה מהחוויות שאנחנו מעבירים. הקהל מאד מתרגש ממנה, ואנחנו רואים הרבה אנשים שנשארים לאחר המופע כדי לשאול שאלות, חשוב להם לשוחח ולשמוע, ולפעמים גם לספר".

ג'נדר בנדר | תאטרון קובייה – המרכז הגאה גן מאיר | 17-18.3.2015 | שעה 21:00