מסביבי זה כבר כמעט שגרה. חברים מדברים על לפתוח את היחסים לסקס עם אנשים נוספים, שיחה שלא פעם כבר הפכה למציאות. זה נכון גם להומואים וגם לסטרייטים, העניין המיני באנשים חדשים גם כאשר נמצאים בזוגיות ארוכת טווח. יש האומרים שזה עוזר לשפר את היחסים, אחרים מזהירים שזה יכול להרוס אותה. אני לא יודע מה באמת לחשוב על זה: האם זה באמת הפתרון לחסכים מיניים ותרופת המנע לבגידות ופרידות?
"אין הרבה הבדל בין הומואים לסטרייטים"
השאלה הזו עומדת בבסיסה של הצגה חדשה שעלתה לאחרונה בתיאטרון הסמטה. "האיום האטומי" היא קומדיה המבוססת על מחזה של המחזאי והבמאי האיטלקי דריו פו. המחזה האיטלקי מציג מה שעוברים זוג, גבר ואישה, המעוניינים לעבור ממונוגמיה למערכת יחסים פתוחה. בגרסה הישראלית, שעובדה ובוימה על ידי הילה בן ארי, הזוג הם בכלל שני גברים. "חשבתי שהרבה יותר אקטואלי לדבר על יחסים פתוחים בין שני גברים", היא מסבירה את השינוי. "כמה כבר אפשר לראות גבר ואישה במערכת יחסים, אותי זה כבר משעמם. לקהילה יש דרך ארוכה לעבור מבחינת האופן בו מסתכלים עליה בארץ עד שנגיע לשוויון מלא. לכן היה לי חשוב להעביר סוגיות במערכת יחסים של שני גברים ולהראות שאין הרבה הבדל בין הומואים או סטרייטים, היחסים הם אותם יחסים, אותם ויכוחים, אותן צרות".
בן ארי, יש לציין, היא בכלל לסבית, מה שמעלה את השאלה מדוע, אם כך, לא שתי נשים. "אני יותר אוהבת לעבוד עם גברים ושניהם (אורן כהן ומאור ממן השחקנים), מאוד מוכשרים. אני גם חושבת שאצל ההומואים יותר מקובל לפתוח את היחסים בעוד שלסביות יותר שמרניות. זה לא שהתופעה לא קיימת, אבל אני מכירה אותה יותר אצל הומואים מאשר לסביות". ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בעלת קליניקה לטיפול משפחתי, מסכימה עם בן ארי. "אנו רואים שזה יותר נפוץ בין זוגות הומואים אבל לא כל כך בקרב לסביות. ההתייחסות של הומואים למפגש המיני היא שמין לא מכיל רכיבים רגשיים ולכן זה אפשרי יותר".
ומה ביחס לאוכלוסייה הכללית, זה קיים?
"זו מציאות שכיחה, אבל אין כל כך נתונים מדויקים בגלל הגישה השמרנית בארץ. יש אנשים המתייחסים לזה כאל משהו המצביע על חולשה בזוגיות ולאו דווקא כעל יכולת של פתיחות רגשית, זוגית ומוסדית".
"בדרך כלל צד אחד רוצה יותר"
זוגיות פתוחה היא פתרון שמעורר הרבה מחלוקת אך בן ארי אינה שופטת את הבחירה הזו. עם זאת, היא אינה בטוחה שזה רעיון טוב כל כך. "אני לא בטוחה שהפתרון הזה עובד. צריך להיות אדם מסוים כדי שזה יצליח, כי בדרך כלל צד אחד רוצה יותר מהשני. אני לא אומרת שאין סיכוי אבל צריך שני אנשים מאוד מיוחדים".
במה הם צריכים להיות מיוחדים?
"בתפיסה שלהם את הזוגיות. אתה צריך להיות אדם לא קנאי, לוותר על האגו שלך, לפרגן לבן הזוג שלך, להיות לא רכושני, וזה קשה". גם שני השחקנים בהצגה חושבים בצורה דומה. "מערכת היחסים הפתוחה של בני הזוג בהצגה היא דבר שהיה רחוק ממני ולא מובן", אומר ממן. "יחסים פתוחים הוא משהו שבעיניי הוא בלתי נתפס - דבר שאיני רואה את עצמי חי על פיו לעולם. נשמע לי מאוד קשה לדעת שבן/בת הזוג שלך נמצאים עם מישהו אחר ועוד ביודעין".
"הזדהיתי במיוחד עם הסלידה וההתנגדות של יונתן, הדמות אותה אני מגלם לרעיון של יחסים פתוחים", אומר כהן. "גם אני כמו יונתן מאמין שאם פותחים את היחסים אז זו כבר לא זוגיות, וצריך פשוט להיפרד! כשהזוגיות בריאה ושלמה אין שום סיבה להסתכל לצדדים".
ד"ר קגן אומרת כי הדימוי השנוי במחלוקת של פתיחת היחסים אינו נתמך על ידי הגישה הפסיכולוגית. "זה לא נתפס כבעיה פסיכולוגית אלא הליך שקיבל לגיטימציה בעולם המערבי. זה קורה פעמים רבות אחרי שבסביבה של בני הזוג יש הרבה בגידות, וכדי לשמר את המערכת המשפחתית מחליטים על מעבר למערכת של זוגיות פתוחה. מדובר באנשים נורמטיביים המנהלים חיים רגילים, כאשר אחד מבני הזוג או שניהם זקוקים ליותר ממה שיש להם בזוגיות. חסר להם אדרנלין, חסרה להם התרגשות, חסרים הפרפרים בבטן, רכיבים שהחוסר שלהם לאו דווקא מעיד על חולשה אלא יותר על חסך".
למרות כל זה גם ד"ר קגן מודעת לכך שפעמים רבות הרצון מגיע רק מצד אחד במערכת היחסים. "בהרבה מהמקרים של זוגות פתוחים יש שוני בין יכולת ההכלה של שני בני הזוג. יש בן זוג אחד שזה פחות מתאים לו והוא מסכים לזה מכל מיני סיבות – כדי לרצות, כדי לא לאבד, כדי להימנע מבגידה. במקרים האלה, למרות שבן הזוג מסכים זה עדיין מאוד פוגע בו".
"להיות קשובים לבן הזוג"
במידה ופרטנרים מיניים נוספים הם מה שאתם רוצים להוסיף לחיים שלכם, ד"ר קגן ממליצה "להיות קשובים לרגישות של בן הזוג ולהבין שאם בשלב מסוים זה לא מתאים אז להסיר את האפשרות מהיחסים ולא להתעקש על כך".
ההצגה הקרובה של "האיום האטומי": יום ד', 10.9, שעה 20:30, תיאטרון הסמטה, יפו, רחוב מזל דגים 8