1. רוי אוחנה

בחודש פברואר האחרון ישראל נחשפה לסיפורו של רוי אוחנה, הכדורגלן הטרנסג'נדר הראשון בישראל שהחליט לצאת למאבק על זכותו לחזור למגרשי הכדורגל. סיפורו של אוחנה בן ה-24 מחיפה החל, כשהתאחדות הכדורגל קיבלה לידיה מכתב תלונה לא מבוסס הטוען כי אוחנה משתמש בחומרים אסורים, שיוצרים פערי יכולת בינו לבין שאר השחקניות בקבוצת קריית ים נשים בה הוא משחק. אוחנה לא נשבר ויצא למאבק מול התאחדות הכדורגל. מדובר בצעד תקדימי עבור הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל, שכן עד היום ענפי ספורט רבים טרם גיבשו או הציגו מענה עבור אנשים מהקשת הטרנסית. כיום אוחנה ועוד רבים בקהילה מחכים לתגובת התאחדות הכדורגל, שתחליט האם וכיצד לשלבו בליגות השונות.

רוי אוחנה (צילום: נועם מורנו)
אוחנה. "אנחנו לא צריכים לבחור בין הספורט לחיים שלנו" | צילום: נועם מורנו

חשיפתו התקשורתית של אוחנה הובילה לקמפיין "בועטים את הבורות מהספורט" ברשתות החברתיות, וכן גרמה לאנשים נוספים על הקשת הטרנסית להציף את הקשיים שחוו בעולם הספורט בעקבות השינוי. "אנחנו לא הולכים להשאיר ברירה לאף גוף בירוקרטי בנוגע לשאלה האם טרנסים יכולים לשחק או לא", מצהיר בפנינו אוחנה, "אנחנו לא צריכים לבחור בין הספורט לחיים שלנו, זה בא ביחד ואף אחד לא יגיד לנו אחרת. הקהילה הטרנסית מפסיקה לשתוק. עד עכשיו היה מאוד נח לתמרן אותנו ולעשות בנו כאוות נפשם". עוד מציין אוחנה כי "אמנם אני השמעתי את הקול שלי, אבל לולא הגב המטורף שקיבלתי מהקהילה לא הייתי מצליח לשרוד את זה. אני שמח שאנחנו משמיעים את הקול שלנו, שכל אחד בא ולוקח יוזמה. אני מאושר לראות שאנשים המשיכו להציף את הנושא ולקחו את זה רחוק".

2. חן אריאלי

זוהי הקדנציה השנייה של אריאלי בתפקיד יו"ר אגודת הלהט"ב ושלישית כחברת ועד. היא פעילה כ-20 שנה בזירה הפמינסטית והלהט"בית, וגם השנה היא ממשיכה להוציא לפועל יוזמות בחסות האגודה. לפני מספר חודשים החל פרויקט "רצות למועצה", המעודד פעילים בקהילה להציע מועמדות לבחירות ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. "במאבק האימוץ האחרון הייתה תחושה שצריך לשנות משהו באסטרטגיה של המאבק שלנו, שיש זירה פוליטית שאולי פעלנו בה קצת פחות בעשורים האחרונים", מספרת לנו אריאלי על הרעיון מאחורי היוזמה, "הגיע הזמן לתת לקהילה לבחור את מי שייצג אותה בעמדות המפתח ולהפסיק לקושש טובות, לעשות פוליטיזציה של הקהילה מתוך הבנה שאם אנחנו נהיה בעמדות הללו, נוכל לקדם בצורה יותר טובה ועמוקה את הזכויות שלנו". מלבד העידוד מציעה התכנית הכשרה וליווי לאנשים בקהילה המתעניינים להשתלב ולהשפיע בתחום הפוליטי. כמו כן, היוזמה באה לעודד הצבעה בבחירות המקומיות בקרב להט"בים. "היה לי חשש שאף אחד לא ייגש לפרויקט או שלחילופין יגשו רק אנשים ממרכז הארץ, אבל ההיענות הייתה מפתיעה גם מבחינת הערים וגם מבחינה מגדרית", משתפת אריאלי, "ההכשרה שלנו מאוד פרקטית ומלמדת איך לגשת לדבר הזה נכון. היא מעלה נושאים של ניהול משא ומתן, הכרה של חוק הבחירות המקומיות, עמידה מול קהל ועוד".

חן אריאלי (צילום: גיא כהן)
אריאלי. "מה שחשוב להבין זה שהכפפות יורדות" | צילום: גיא כהן

בימים אלו נמצאים בתהליך הכשרה 25 להט"בים ממקומות מגוונים בארץ, ביניהם לוד, בת ים ועמק חפר. "חיזוק הקהילות המקומיות זה חלק מהמסר שאנחנו פועלים למענו בשנתיים האחרונות באגודה", מסבירה אריאלי, "אנחנו יכולים להיות מי שאנחנו איפה שאנחנו, לא צריך לארוז מזוודה ולעזוב. החזון הוא שבינואר 2019 נשב בשולחן עגול עם כל מי שנבחר לשלטון המקומי ונעבוד יחד בשיתוף פעולה עם השטח. כך נוכל להשפיע בכמה אזורים בצורה משמעותית".

"רצות למועצה" החל בעקבות תובנות שהתגבשו לאחר הפגנת ה-30 אלף שהתכנסה מול קריית הממשלה בעקבות סערת חוק האימוץ, שבה משרד הרווחה קבע כי אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים יעמיס מטען רגשי על ילדיהם. "הרגשנו שסוגיית האימוץ הייתה הקש שבר את גב הגמל", נזכרת אריאלי, "אחרי התבטאויות להט"בופוביות של שופטים, התערבות של משרד הרווחה שגרמה לסיפורים מאוד קשים שפורסמו, היה זעם קהילתי מאוד גדול וזיהינו שצריך למנף את זה למחאה ציבורית". עוד מוסיפה אריאלי כי פגיעה בהקמת המשפחה כזכות יסוד הובילה להפגנה גם בנושאים רחבים יותר. "האימוץ הוא מה שהוציא אותנו לרחובות, אבל השתמשנו בבמה ובכוח שניתן לנו כדי להדהד לתודעה הציבורית את האפליה הרחבה שיש בהקשרים אלה. בנוסף, הגברנו מעורבות בכנסת בפורום למדיניות ציבורית ואצל מקבלי ההחלטות באופן כללי, וכמובן שאנחנו נערכים לבחירות הקרובות שיהיו", היא מוסיפה על המשך פעילות האגודה בשנה הקרובה, "מה שחשוב להבין זה שהכפפות יורדות. אנחנו עושים פוליטיזציה למאבק שלנו והמטרה היא לקחת את המושכות לידיים שלנו עד כמה שאפשר, וכמובן להמשיך לתת שירות לקהילה".

3. אלי ביטון

אם אתם מתגוררים בראשון לציון, ודאי שמעתם על מינויו של אלי ביטון לתפקיד רכז הקהילה והנוער הלהט"בי בעיר. ביטון, בן 27, מתגורר בעיר ולומד במכללה למנהל מזה ארבע שנים, שבמהלכן הקדיש משאבים רבים לפיתוח הקהילה בעיר. "המטרה היא ליצור מערכת במרחב העירוני שתיתן מענה לבני נוער וצעירים מבחינה תרבותית, רווחה, חינוך ובמגוון תחומים ולצרכים שעולים בקהילה", מסביר לנו ביטון על מהות התפקיד החדש בעירייה. תרומתו של ביטון לקהילה בראשון לציון החלה לפני כשנתיים כשהקים את "התא הגאה" במכללה למנהל יחד עם מייקי אלרוי תחת האחווה הסטודנטיאלית הגאה, שתמכה ביוזמה לאורך כל הדרך. במסגרת היוזמה החל שיתוף הפעולה של ביטון עם עיריית ראשל"צ, שסייעה בארגון אירועי גאווה במכללה ולאחר מכן סיפקה תמיכה מלאה בהקמת אירוע הגאווה הראשון בעיר, שהתקיים בשנה שעברה. "זכינו לתמיכה מלאה מהעירייה", מספר ביטון, "תמיד גיבו אותנו והיו שם בשבילנו, חשוב להם שנממש את מה שאנחנו חולמים".

אלי ביטון (צילום: יפעת שטרן-סרי)
ביטון. "חשוב לנו לעשת סדר במה שקורה היום בעיר" | צילום: יפעת שטרן-סרי

תפקידו של ביטון ברשות המקומית הוקם בעקבות סקר שיזמה עיריית ראשל"צ בקרב להט"בים בעיר, על מנת לקבל תמונת מצב אודות צרכי הקהילה. "המסקנות הצביעו על הצורך שמישהו ירכז את הקהילה וכך נוצר התפקיד", מעיד ביטון, "חשוב לנו לעשת סדר במה שקורה היום בעיר, שיהיה איזשהו גורם שמסייע ומרכז את כל המידע, שמפנה לפעילויות כמו של "איגי" ו"תהילה", יחבר נוער לגורמי רווחה וייתן מקום ליוזמות. ברגע שיש מי שיחבר בין כל הדברים הוא יכול לקחת את הקהילה קדימה". ביטון נכנס לתפקיד לפני כחודש, אך כבר בימים אלו פועל ויוזם צעדים נוספים למען הקהילה. כיום הוא משמש כרכז אזור מרכז של האחווה הסטודנטיאלית, עתיד לפעול גם כרכז נוער במסגרת תכנית ארצית של האגודה למען הלהט"ב הפועלת ב-15 מתנסים בפריסה ארצית בשיתוף עם החברה למתנסים וארגון הנוער הגאה. "המטרה היא לתת מענה מתוך המתנסים יחד עם מערכת החינוך הקיימת, ליצור קבוצה שתגבש פעילויות וחוגי העשרה לנוער להט"בי", משתף ביטון על פעילותו הצפויה במתנ"ס שיכוני מזרח בעיר. עוד מוסיף ביטון כי מצעד הגאווה הקרוב בראשון לציון יתקיים ב-29.6.18 ומתוכנן לעבור במרכז העיר.

4. איתן גינזבורג

לאחר 15 שנים בהן פעל כחבר מועצה בעיריית רעננה, נבחר גינזבורג ברב קולות לראשות העיר בחודש מרץ האחרון. זאת לאחר שזאב בילסקי עזב את התפקיד, כשנבחר לכהן כיו"ר מטה הדיור הלאומי על ידי שר האוצר משה כחלון. מינויו מהווה הישג עבור הקהילה הגאה, שכן גינזבורג הוא ההומו הראשון מחוץ לארון שמכהן כראש עיר בישראל. "עם בחירתי לראשות עיריית רעננה פרצנו תקרת זכוכית נוספת", מכריז בפנינו גינזבורג, "נבחרתי לא בגלל ולא למרות אורח חיי, אלא בזכות היכולות שלי, בזכות מה שעשיתי עד היום ובזכות העובדה שאני יכול להנהיג את העיר שאני עומד בראשה. האמירה המשמעותית ביותר בעיני בבחירה שלי היא שהנושא הגאה הוא בכלל לא עניין בעיני התושבים. עם זאת, אם בני נוער שרואים אותי יבינו שאין מגבלה, ושום דבר לא עומד בפניך מלבד אתה עצמך, ואם אני יכול לתת להם את הביטחון הזה ולשמש להם דוגמה, הרי שעשיתי את שלי". גינזבורג מתגורר כיום ברעננה עם בן זוגו, יותם ניסמבלט, ושני ילדיהם התאומים שנולדו בתהליך פונדקאות בארה"ב.

ראש עיריית רעננה איתן גינזבורג (צילום: עיריית רעננה,  יחסי ציבור )
גינזבורג. "עם בחירתי לראשות עיריית רעננה פרצנו תקרת זכוכית נוספת" | צילום: עיריית רעננה, יחסי ציבור

אירוע הגאווה הראשון ברעננה התקיים בשנת 2012 ביוזמה פרטית של להט"בים בעיר. בחמש השנים האחרונות צוין חודש יוני כחודש הגאווה וההסברה בעיר בתמיכתה של מחלקת התרבות בעיריית רעננה. בין האירועים שהתקיימו בשנה שעברה היו מופעי דראג וערבי הסברה בנושא מיניות וסובלנות. "כבר כמה שנים שאנחנו מציינים בעיר את חודש הגאווה, ומקיימים פעילות חינוכית בנושא סובלנות - בדגש על בני הנוער", מספר גינזבורג, "אנחנו נמשיך בפעילות שעשינו עד היום, בשיתוף ארגוני הקהילה, בני הנוער וההורים בעיר. גינזבורג משתף עוד על המתוכנן לחודש הגאווה השנה בעיר: "החלטנו להשקיע את משאבי העירייה, בדיאלוג עם ארגוני הקהילה הלהט"בית, באירועים העוסקים בחינוך ובסובלנות. אנחנו נמשיך את הפעילות הזו, בדגש על הצרכים של בני הנוער, באירועי חודש הגאווה ולאורך כל השנה".

5. ספירון קדמי ומאיה ארבל

לרגל יום הנראות הטרנסי שהתקיים בחודש מרץ האחרון הוצגה תערוכת פורטרטים ראשונה מסוגה המציגה אנשים על הקשת הטרנסית. מאחורי היוזמה שהתקיימה במרכז שכטר בנווה צדק שבתל אביב, עומדים מאיה ארבל בת 33, פעילה בארגון הנוער הגאה כשלוש שנים ועובדת כמנהלת תחום הטרנס בארגון בשנה וחצי האחרונות. לצידה נרתם ליוזמה ספירון קדמי בן 28, המדריך של קבוצת הטרנסים בארגון לצד נועם שאולסקי. "האירוע הוא תולדה של התארגנות המדריכים באיגי", מספר לנו קדמי, "הרעיון עלה מתוך הקבוצה ומהמדריכים שחשבו לעשות משהו שונה ועוצמתי השנה בנוגע לנראות טרנסית", וארבל מדגישה: :"אקטיביזם טרנסי מתחיל בנראות. הקישור של פנים לרעיון בפורמט של פורטרטים מתקשר לבסיס של אקטיביזם טרנסי, ומתווך את החוויה הטרנסית שכוללת בתוכה מגוון אנושי". השניים עבדו על התערוכה במשך מספר חודשים, שבמסגרתם הצטלמו 70 אנשים מהקשת הטרנסית. התערוכה נפתחה לקהל הרחב ביום הנראות הטרנסית, והובילה להתעניינות בקרב כ-200 מבקרים בתערוכה, שנחשפו והתחברו באמצעות הצילומים לחוויה הטרנסית.

ספירון קדמי ומאיה ארבל (צילום: ספירון קדמי, באדיבות המצולמים)
קדמי וארבל. "מקווה שזו אבן דרך לאירועים שאפשר יהיה לייצר בהמשך" | צילום: ספירון קדמי, באדיבות המצולמים

"אני חושב שהרבה אנשים התרגשו וזה היה עבורם מפגש חדש וראשוני", מעיד קדמי על תגובות המבקרים. "בתערוכה עברו אנשים מהקהילה ומחוץ לה, ובעיקר אפשר להגיד שהייתה המון אהבה והכלה במרחב", מוסיפה ארבל, "לכל תמונה בתערוכה התלווה מסר שהמצולם או המצולמת ביקשו להעביר וציון לשון פניה, דבר שמהווה מרחב בטוח עבור אנשים טרנסים לבטא את המגדר שבו הם מעדיפים שיפנו אליהם. אני מקווה שזו אבן דרך לאירועים שאפשר יהיה לייצר בהמשך". בימים אלו התערוכה מוצגת במרכז הגאה ומתוכננת לעבור כתערוכה נודדת במרכזים נוספים ברחבי הארץ. בתחילת חודש מאי תעבור התערוכה לחיפה, ולאחר מכן לבאר שבע בחודש הגאווה. "כמו כל דבר, גם קהילת הלהט"ב והקהילה הטרנסית נמצאים באבולוציה תרבותית עם כל חשיפה של זהות בקהילה, שמציגה את מה שקיים באנוש, וכך הופכת ליותר מדוברת ופחות זרה ואקזוטית", מסבירה ארבל על משמעותה של הנראות עבור הקהילה. "אני חושב שההתגבשות של הקהילה היא דבר נוסף שמתחיל לקרות", חותם קדמי, "גם אם זה קרה בעבר, לדעתי זה מורגש היום באופן יותר עוצמתי".

6. רון אטינגר

אטינגר בת ה-30 מתל אביב היא סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית קלינית באוניברסיטת תל אביב. בחודשים האחרונים עבדה אטינגר על הקמת "הגג הוורוד" בעיר, המשמש להלנת חירום עבור צעירים החל מגיל 18 בקהילה הלהט"בית. המקום מופעל כיום על ידי עיריית תל אביב בשיתוף עם עמותת אותות. "אני חושבת שיש הבנה בכל עולם הטיפול ובמשרד הרווחה, שכמגיעים לגיל 18 הקשיים לא מסתיימים, למרות שעל פי חוק הנער נחשב בגיר", טוענת אטינגר, "מה שקורה זה שהרבה בני נוער מגיעים לגיל הזה ללא תמיכה משפחתית". הגג נפתח רשמית בחודש מרץ האחרון ונמצא בשלב גיוס מדריכים ומתנדבים לתפקידים שונים. בנוסף ל"גג הוורוד", עמותת אותות מחזיקה כיום דירות לקהילה הטרנסית בתל אביב ואת הסניף החדש של בית דרור בחולון, שנפתח לפני מספר חודשים. "המטרה היא ליצור רצף של מענים", מסבירה אטינגר, "כרגע יש את בית דרור בתל אביב המיועד לנוער ואת 'הגג הוורוד', שנותן מענה זמני לצעירים. ההוסטל בחולון מיועד לשהייה לטווח ארוך יותר, ולבסוף יש את הדירות בתל אביב לצעירים בקהילה הטרנסית. כל אלו נותנים מענה הוליסטי לנערים וצעירים להט"בים".

רון אטינגר (צילום: רחלי חסון)
אטינגר. "המטרה היא ליצור רצף של מענים" | צילום: רחלי חסון

אטינגר פועלת מזה כ-7 שנים עבור הקהילה במסגרות שונות כמתנדבת וכעובדת במשרה מלאה. היא החלה את התנדבותה עבור הקהילה באיגי, שם היא משמשת כיום כמלווה הפסיכוסוציאלית למדריכים ב"מטריה", מועדון המיועד לקשת הטרנסית. במקביל להתנדבות, במסגרת עבודתה הקודמת בבית דרור בתל אביב, הקימה את תחום הטיפול במשפחות הנוער. "מה שחשוב היה לי להעביר לצוות הוא שטיפול רק בבני נוער הוא לא מספיק כדי לתת מענה מלא, אלא שצריך לתת הדרכה ותמיכה להורים ולמשפחה", חורצת אטינגר, "גם המשפחה עוברת איזהו תהליך מגביל של יציאה מהארון, וכדי שהטיפול בנוער יהיה מוצלח יותר צריך לתת הכוונה להורים. יצרתי קשר עם המשפחות והזמנתי אותם להדרכה הורית. ממש רואים את ההצלחה ואת המשפחות שנהיו מעורבות יותר בחיי הנערים והנערות. בסופו של דבר, המסגרות הן זמניות והמשפחות אמורות להיות שם לכל החיים. אם יש תהליך טוב של הנער או הנערה מול המשפחה, מדובר בהצלחה לטווח ארוך יותר, משפחה תומכת היא דבר טוב יותר מרק מסגרת שתומכת".

7. קובי מימון

מימון בן ה-28 גר בתל אביב ועובד בחברת מייקרוסופט כשלוש שנים. בשנתיים האחרונות הוא מכהן כיו"ר gleam, קבוצת העובדים הגאה של מייקרוסופט. הקבוצה פועלת עבור הקהילה בישראל במגוון דרכים, ביניהם פרויקט מלגות בשיתוף עם ארגון מעברים עבור הקהילה הטרנסית. בשנה שעברה גדל מספרן של המלגות שנתנו מ-9 ל-12. "הבנו שנכון לשלב טרנסים בכל תחומי התעשייה ולאו דווקא בתחומים של מדעים מדויקים", מספר לנו מימון. הפרויקט מאפשר לימודים בטווח רחב של מקצועות, ביניהם הכנה לפסיכומטרי, קולנוע, רפואה, וכן ליווי של מנטור לכל מילגאי, שמטרתו לסייע בנושאים בירוקרטים מול האקדמיה. "הבנו שאם אנחנו רואים את עצמו כחברה שהיא להט"ב פרנדלית, חשוב שיהיו גם טרנסג'נדרים בחברה", מסביר מימון על הרכב העובדים ההטרוגני במייקרוסופט, "מגוון של אנשים הוא דבר חשוב וזה אחד הערכים שמייקרוסופט חורטת על דגלה. מגוון דעות וסביבה מגוונת מבחינת דעות ומחשבות היא סביבה שיותר מעניין לעבוד בה ומביאה תוצאות טובות יותר. מלבד החברויות שנוצרות כאן, מכירים אנשים וסיפורי חיים מעניינים".

קובי מימון (צילום: אמיר ברקול)
מימון. "הבנו שנכון לשלב טרנסים בכל תחומי התעשייה" | צילום: אמיר ברקול

גם השנה צפויה מייקרוסופט להעניק חסות מסחרית למשאית במצעד הגאווה בתל אביב. "אחד העובדים שלנו סיפר שכנער הוא ראה באחד מאירועי הגאווה את הלוגו שלנו, והבין שאם חברה כמו מייקרוסופט תומכת בקהילה, אין לו במה להתבייש", מספר מימון על משמעות החסות במצעד עבור אנשים בקהילה. בנוסף, ראוי לציין כי גם השנה מייקרוסופט קיימה כנס סטודנטים למדעי המחשב, אליו הגיעו כ-60 להט"בים ממכללות שונות מרחבי הארץ. במסגרת הכנס ניתן הסבר על מחלקת הגיוס ומרכז הפיתוח של החברה בארץ. בתום הכנס התקבל אחד הסטודנטים המבקרים לעבוד בחברה. בחודש מרץ האחרון העניקה החברה חסות גם לאירוע "15 דקות של קהילה" שהתקיים בתל אביב. במסגרת האירוע השתתף מנכ"ל החברה, אסף רפפורט, כאחד המנטורים. "קיבלנו תגובות חמות מנוער שדיבר עם אנשים שהוא מעריץ ושעזרו לו להתוות דרך, התגובות היו מרגשות".

8. לסביהונסט

המופע הכנה עלה לראשונה בקיץ 2016 במרכז הגאה, והוביל להזדהות רבה בקרב נשים בקהילה. בשנה האחרונה ההצגה הספיקה לכבוש גם את תיאטרון הבימה, ולמלא אולמות תיאטרון בכל רחבי הארץ מחיפה ועד באר שבע. "זה מאוד מגניב שהצגה לסבית שחורטת על דיגלה את הלסביות ואת קבלת השונה, מקבלת במה בתיאטרון הלאומי". את לסביהונסט הפיקה רעות נגר לצד יוצרת המופע והשחקנית מיקה בן-שאול, ענת זמשטייגמן הבמאית, אילה דנגור, תמר עמית יוסף וטל שחר בן-ארי. כל אחת מחמש הדמויות מייצגת דמות נשית אחרת בקהילה, ויחד הן מספקות לקהל מגוון מופע הכולל שירים, קטעי דרמה, מערכונים מקוריים ומלאי הומור המבוססים על חוויות אותנטיות בקהילת הנשים. "בקהילה היו תגובות מכל הקשת הנשית", מעידה מיקה בן-שאול יוצרת המופע, "במסגרת הופעות שעשינו בארגוני נוער היו בנות בארון שהמופע עזר להן לקבל את עצמן ולהבין שהסיטואציות שלהן קורות לכולן. הרבה בנות שראו את המופע פעם אחת הביאו את המשפחה שלהן לפעם הבאה וכך המופע, בלי להתכוון, נהיה הסברתי". במשך כמעט שנתיים לסביהונסט משקף בצורה כנה ונטולת מסכות את חייהן של נשים רבות בקהילה בתהליך היציאה מהארון, הריגוש הראשוני בתחילת הקשר, ציפיות וגם שברון לב.

לסביהונסט (צילום: לואיז גרין)
"המופע, בלי להתכוון, נהיה הסברתי" | צילום: לואיז גרין

מעבר לאהדה בקהילה, בן שאול מספרת כי המופע זכה לתגובות סקרניות וחיוביות גם בקרב הקהל הרחב. "לסביהונסט מצליח לתת הצצה מאוד אותנטית לחיים היומיים שלנו, שהם שונים למי שלא נמצא בקהילה", מסבירה בן-שאול, "מה זה אומר בעצם שתי נשים במערכת יחסים יחד, מה זה כל כך הרבה אמוציות בחדר אחד ומהי אהבה שהיא מעל ומתחת למציאות. התגובות המשמעותיות באו מרוב הסטרייטים, שבאו ואמרו שזה בדיוק כמו אצלם, שזה סיפור דומה אך שונה. המופע עדיין נישתי ואני מאוד רוצה שהוא יפרוץ את הגבול הזה ויהיה פתוח לכולם בעצם, כי התוכן נוגע לרבים ממה שעולה מהתגובות שקיבלנו". לסביהונסט מבצע בימים אלו שיתופי פעולה עם ליינים בקהילה, ובקרוב גם עם ארגון חוש"ן. הצגות נוספות של המופע צפויות להתקיים בתיאטרון הבימה במהלך החודש הבא.

9. אלונה שטרן

שטרן בת ה-37 מחיפה מכהנת בשנתיים האחרונות בתפקיד רכזת תחום טרנס בחוש"ן. הצטרפותה לארגון הביאה להתפתחות התחום ולעלייה במספר המנחות מהקשת הטרנסית. "עד לפני שנה היו לא יותר מחמישה מנחים על מהקשת הטרנסית, ולכן הייתה כמות מועטה של פעילויות שכללו ייצוג טרנסי", מספרת לנו שטרן, "יש לא מעט אנשים על הקשת הטרנסית שחשוב להם לספר את הסיפור שלהם ולקרב אנשים באופן שבו הארגון פועל. זה נתן פתח להרבה נשים להביא את הסיפור שלהן מהלב". לפני שנה נפתחה בחוש"ן תכנית תשלום למנחות מהקשת הטרנסית, שבמסגרתה נשים בקהילה עוברות תהליך מיון וסמינרים ככלל המתנדבים, ולבסוף מקבלות תשלום עבור הנחיה במסגרות שונות. "לאורך השנה היו 42 פניות מנשים מהקשת הטרנסית ובסמינרים שהתקיימו לאורך השנה השתתפו 22 נשים", מעידה שטרן, "היוזמה צמחה במטרה לקדם את הקהילה הטרנסית באופן שבו חושן מקדם את כל הקהילה הלהטבית. זו קהילה מוחלשת, בשוק התעסוקה יש המון אפליה. לא חסרים מקרי פיטורים ממקום העבודה כאשר אנשים מהקשת מספרים או מספרות על יציאה מהארון או חווים קושי בקבלה לעבודה במקרים בהם הטרנסיות יותר מובהקת כלפי חוץ".

אלונה שטרן (צילום: יפעת שטרן-סרי)
שטרן. "יש יותר רצון ממוסדות לשמוע על כל הזהויות הלהט"ביות והקשת הטרנסית בפרט" | צילום: יפעת שטרן-סרי

בימים אלו מתחיל שיתוף פעולה בין חוש"ן לארגון מעברים, שבמסגרתו מנחות טרנסיות בחוש"ן מביאות את סיפורן האישי לצד מנחים ומנחות בארגון מעברים, שמבצעים הרצאות על הקהילה באופן מורחב עבור קהלים מקצועיים. "כיום מספר הפעילויות בחושן גדל, יש יותר רצון ממוסדות לשמוע על כל הזהויות הלהט"ביות והקשת הטרנסית בפרט", טוענת שטרן ומספרת על הפורום הטרנסי שפיתחה בארגון, "בניתי מערך לאנשים על הקשת הטרנסית בחושן, שהוא למעשה קבוצה פיזית הפועלת גם בוואטסאפ ומטרתה לספק מרחב בטוח ולהעביר מידע. אפשר לעשות את הפעילות בחוש"ן ולחזור הביתה, אבל הפורום הרבה יותר מעשיר ונחוץ מכל כך הרבה בחינות לאנשים במסגרת להט"בית גדולה כזו".

10. שלומי לאופר

מאחורי פרויקט "15 דקות של קהילה" שזכה לתגובות אוהדות ומרגשות במרץ האחרון, עומד שלומי לאופר שבמשך כחמש שנים ניסה להוציא את הרעיון לפועל. לאופר פעיל בקהילה כבר מגיל 15 וחוגג בימים אלו 20 שנה של פעילות, בהן פעל כחבר בוועד המנהל של האגודה למען הלהט"ב. הוא עיתונאי לשעבר ומנהל בימים אלו משרד יחסי ציבור וייעוץ תקשורת. עם לקוחותיו נמנים כיום גם ארגונים להט"בים ביניהם האגודה למען הלהט"ב, פסטיבל הקולנוע הגאה והוויגסטוק שהחל בשנה שעברה וכלל סרטון מחווה לגילה גולדשטיין ז"ל, אותה גילמה לא אחרת מחנה לסלאו. אירוע "15 דקות של קהילה" התקיים השנה ב-22 למרץ, לציון יום ביטול הסעיף בחוק שאוסר על משכב זכר לפני 30 שנה בשנת 1988. "ה-22.3 זה יום העצמאות של הקהילה הלהט"בית", מצהיר לאופר, "הרבה להט"בים לא ידעו שעד לפני 30 שנה זה לא היה חוקי, ולא שמעו על התרגיל הפוליטי שנקטה שולמית אלוני ז"ל כדי לבטל את החוק. שולמית אלוני היא הבן גוריון שלנו, האישה הזו עשתה משהו בשביל הקהילה שאף פוליטיקאי אחר לא עשה בשבילנו, בתקופה שהנושא היה מאוד לא מקובל. בשנות ה-50 ישבו בכלא על נטייתם המינית, וחשוב שזה ייאמר".

שלומי לאופר (צילום: מכללה למנהל)
לאופר. "לבנות נרטיב היסטורי לקהילה ולדאוג לדור הצעיר" | צילום: מכללה למנהל

הפרויקט יצא לפועל הודות לחסות שניתנה לאירוע על ידי חברת מייקרוסופט, והתמיכה של עיריית תל אביב יפו והמרכז הגאה בעיר. הקמפיין איפשר לצעירים ובני נוער בקהילה להיפגש עם מנטורים להט"בים המכהנים כיום בעמדות מפתח בחברה הישראלית. "אני חושב ששני הדברים שחשובים בעיני באירוע הזה ומתחברים ביחד הם לבנות נרטיב היסטורי לקהילה ולדאוג לדור הצעיר, אני מאוד מאמין במעורבות ההדדית הזו", מסביר לאופר על חשיבות האקטיביזם הלהט"בי, "אין לנו מספיק מהנרטיב ההיסטורי בקהילה, ואני חושב שזו שגיאה שלנו. הדור הצעיר שגדל לעולם יחסית יותר מקבל, לא תמיד מבין כמה ארוכה הייתה הדרך עד שהגענו למצב הזה".

עוד מוסיף לאופר על שיתוף הפעולה והדדיות שהתקיימה מאחורי הקלעים מצד הארגונים הלהט"בים באירוע ובשנים האחרונות בכלל. "ראיתי את הקהילה בתקופות טובות ופחות טובות כקהילה", מעיד לאופר, "עד 1998 הקהילה עברה תהליך מהיר של יציאה מהארון ושיתופי פעולה. מאז היא עברה תהליך של היפרדות פנימית לתתי קהילות, והיו שנים שבהן אי אפשר היה להשיב את כולם באותו חדר. עכשיו אנחנו בשלב שבו כל הקהילות מבינות שנכון וכדאי להן לשתף פעולה, היחסים בין הארגונים נמצאים בדיאלוג ויש שיתופי פעולה מאוד יפים, כולם גאים, עוזרים וראיתי את זה גם בקמפיין הנוכחי. דוגמא טובה לכך היא שבשנה שעברה קיבלנו תקציב של 11 מיליון ש"ח מהמדינה, וזה כי שיתפנו פעולה ונלחמנו יחד כדי להשיג מטרות משותפות".

11. אלה אמסט

אמסט בת ה-24 מתל אביב החלה לעסוק באקטיביזם למען הקהילה הטרנסית לפני כשלוש שנים. היא החלה את תפקידה בארגון מעברים כמתנדבת שטח במצעד הגאווה שהתקיים לפני שלוש שנים בסימן הקהילה הטרנסג'נדרית, וכן כרכזת בפרויקט "טרנס ירושלמי" בבית הפתוח בירושלים. כיום היא פועלת בתחום הבריאות במסגרת התנדבותה בארגון מעברים. "הרבה מאוד אנשים לא ממש מודעים לקהילה הטרנסית", מסבירה אמסט על המצב כיום במערכת הבריאות, "יש רופאים שרואים טרנסים ולא תמיד יודעים איך לדבר, מה בסדר או לא בסדר לשאול ומה רלוונטי לטיפול". במסגרת התנדבותה מעבירה אמסט הכשרות לצוותים רפואיים, נוכחת בדיונים בכנסת בנושאי בריאות בקהילה הטרנסית ועוסקת בפעילות פרלמנטרית שמטרתה לקדם את הנושא הטרנסי בעיקר וועדה לביקורת המדינה.

אלה אמסט (צילום: ענבל קצף)
אמסט. "הרבה מאוד אנשים לא ממש מודעים לקהילה הטרנסית" | צילום: ענבל קצף

"יש שיתוף פעולה פורה עם מערך בריאות הנפש של משרד הבריאות, מערך שהקהילה צורכת המון משירותיו", משתפת אמסט מהדיונים, "בנוסף, אחד הנושאים הגדולים שהתעסקתי בהם יחד עם אקטיביסטיות רבות בקהילה, הוא נגישות לטיפולי התאמה מגדרית והתאמת רישומים בתעודת הזהות במשרד הפנים. סעיף המין בתעודת הזהות כיום תלוי בנגישות של שירותי בריאות לקהילה הטרנסית. בשנים קודמות היה צורך לעבור ניתוח באברי המין כדי לשנות את סעיף המין בתעודת הזהות. כיום, לאחר מאבק מאוד ממושך, כל מי שעובר או עוברת ניתוח להתאמה מגדרית מכל סוג שהוא כמו ניתוח חזה למשל, יוכלו לשנות את סעיף המין בתעודת הזהות". עוד משתפת אמסט כי ביום זכויות הקהילה האחרון בכנסת, הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי העלתה על סדר היום את האופן שבו נשים טרנסג'נדריות מושפעות מיחסה של החברה והמדינה, ובין היתר ניתנה התייחסות לתופעת הזנות. בנוסף לפעילותה בארגון מעברים, בחודש פברואר האחרון מונתה אמסט לתפקיד חברת הוועד המנהל של האגודה למען הלהט"ב: "אחד מהיעדים הגדולים שהגדיר הוועד לשנת 2018 הוא קידום הקהילה הטרנסית".

12. גיל סימה

סימה בן ה-30 מתל אביב מונה השנה לתפקיד מנהל פסטיבל הקולנוע הגאה. סימה התחיל את עבודתו בעולם הקולנוע בסינמטק תל אביב ולפני כשנתיים הפך לעצמאי ופתח משרד הפקות משלו. בין הפרויקטים הפיק את "שיחת בנות", סדרה דוקומנטרית שעלתה בשנת 2017 ועסקה לראשונה בישראל בעולמן של נערות טרנסג'נדריות. הסדרה ששודרה בשלושה פרקים בערוץ 8 של HOT, הציגה שיחות מתוך ארוחות ערב בבית המשתתפות בסדרה, ובכך סיפקה לציבור הרחב הצצה לחייהן של טרנסג'נדריות. "לא כיוונו אף אחת על מה לדבר ואיך, אבל מן הסתם נוצרו שיחות מעניינות בין נשים טרנסיות מול נשים סיסג'נדריות שהתארחו בביתן על נשיות, כוח, פוליטיקה וזהות", מסביר לנו סימה, "בסדרה היו לנו נשים טרנסיות מכל הארץ, מדימונה ועד חיפה. היא קיבלה ביקורות טובות ובאופן כללי התקבלה מאוד יפה".

גיל סימה (צילום: עומר טובי)
סימה. "יכול להבטיח שהשנה גם לא נאכזב" | צילום: עומר טובי

נוסף על הסדרה שזכתה לביקורות מתעניינות ומפרגנות, בשנה האחרונה הפיק סימה את הסרט "שימני כחותם על ליבך" בבימויו של עומר טובי, המוכר גם כבעלים והמפיק של ליין המסיבות המזרחיות "אריסה". הסרט מציג סיפור אהבה בין גבר מבוגר בשנות ה-70 לחייו לבין בחור צעיר בוא הוא פוגש בסאונה לגברים בלבד. "זו הייתה חוויה מאוד מאתגרת", משתף סימה על תהליך ההפקה מאחורי הקלעים, "הבאנו 30 ניצבים שהסכימו להצטלם בעירום באמצע היום, והיה קשה להראות את הסרט לאנשים שהשקיעו בו כסף. הם אמנם ידעו מה הולך להיות בגדול, אבל בתסריט אין פירוט על הסצנות עצמן". בחודש ינואר האחרון הגיע הסרט לפסטיבל הסרטים היוקרתי סאנדנס בארה"ב. מתוך 9,000 סרטים שהוגשו לתחרות במהלך השנה, נבחר הסרט בין 50 הסרטים שהתקבלו, והיה מועמד לפרס בקטגוריית הסרט הקצר. "זו הייתה חוויה מטורפת, סאנדנס היה חלום וזה היה מאוד מרגש", נזכר סימה, "קיבלנו תגובות מאנשים שראו את הסרט, התרגשו ממנו ומאוד התלהבו". בימים אלו עובד סימה על מופע הדראג השנתי שיופיע במסגרת פסטיבל הסרטים הגאה, שיתקיים השנה בין ה-31.5.18 ל-9.6.18 בסינמטק תל אביב. "שנה שעברה האירוע התקיים בפעם הראשונה בהשתתפות רופול וכל הכרטיסים נמכרו", מספר סימה ומוסיף, "אני יכול להבטיח שהשנה גם לא נאכזב".