>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
את דריכת הרגל הראשונה שלי בחיי הלילה של הביצה, עשיתי לפני קצת יותר משנתיים. מסיבת הנשים הראשונה בה ביקרתי הותירה אותי די מזועזעת. הזדעזעתי מחוסר הארגון של מפיקות המסיבה, מהלוקיישן הגרוע, מהאלכוהול וכרטיס הכניסה שהיו יקרים בצורה מוגזמת ובעיקר מהבנות שבילו במסיבה.
בתור אחת שמעולם לא “התערבבה” והייתה בקשר רק עם בחורות שגם הן חיות מחוץ לקהילה, נותר בי הרושם כי הלסביות בקהילה חיות בסרט שאני מעדיפה לא לקחת בו חלק. בהיותי צעירה וחסרת ניסיון, קיבלתי החלטה: לא אשוב אל מסיבות הנשים.
לא הייתי מודעת לקיומן של עשרות אופציות נוספות לבילוי. הזעזוע והאכזבה פשוט גרמו לי להרים ידיים.
עברו כמה חודשים, ואחרי מסע שכנועים והפצרות, חברה טובה שכנעה אותי להצטרף אליה למסיבה "בסגנון אחר לגמרי ממה שהכרתי". בלית ברירה, הסכמתי.
היום בו גילית את הסצנה הלסבית מחדש
בעודי נכנסת אל המועדון, נגלה לפני עולם שלם חדש: המוזיקה הייתה לטעמי, הבנות היו לטעמי, מחירי הכרטיס והאלכוהול היו סבירים ובמקום פשוט שררה אנרגיה נשית חיובית שכמותה לא חוויתי מעולם.
מוקסמת מהגילוי, התחלתי לחפש אירועים דומים. נגלו לפניי ליינים שונים לנשים בלבד, ליינים מעורבים, ברים המיועדים לגייז ולנשים, פתיחות, השקות, הופעות, כל כך הרבה מקומות ואפשרויות ולא רק בגבולות תל אביב.
משנכנסתי אל תוך חיי הקהילה, התחלתי לחשוב אחרת על אופן הבילוי שלי. פתאום, באופן אוטומטי כמעט, מקומות בילוי שאינם מיועדים ספציפית לגייז או לנשים או שלא קשורים באיזשהו אופן לקהילה (כן, יש גם כאלה), לא עניינו אותי יותר. מצאתי את שחיפשתי. בנות.
לפני שאת שמה לב, השבוע מתחיל להתארגן סביב המסיבות והאירועים: את מתחילה להכיר כל ליין, כל יח"צנית, כל מסיבה בעל פה. ביום שני את בהשקה הזאת ובחמישי בבר אחר. ברוכה הבאה אל תוך הביצה, מעכשיו גם את מעורבבת.
סוף השבוע הגיע ואיתו גם המסיבה השבועית. אני עומדת בפני שתי אופציות: ללכת עם חברה או ללכת לבד. לכל אחת מהאופציות יתרונות וחסרונות משלה. אני יודעת: לא משנה במה אבחר - התוצאה ,כנראה, תהיה זהה.
התסריט הרגיל: מתחילה בבר
משם תמשיכי אל הבר. בעודך פוסעת לעברו, תבחיני בכמה מבטים המופנים אלייך, בוחנים אותך מכף רגל ועד ראש. את יכולה לבחור להילחץ מזה או ליהנות מזה. אני ממליצה ליהנות. אחרי שהתמקמת והזמנת שתייה, את תסרקי את המועדון ותחפשי למעשה שלושה דברים: אקסיות, פרצופים מוכרים ואקסיות פונטנציאליות.
במקרה והתמזל מזלך ולא נתקלת באחת האקסיות והפרצופים המוכרים אינם מהווים מטרד בעינייך- יש פה סיכוי של ממש למציאת אקסית עתידית. אז את מתחילה להבין את הבעיה האמיתית. הקושי לא נמצא במוזיקה או בסוג המועדון, אלא בעיקר במבחר העצום והבלתי נגמר. איך לעזאזל את בוחרת את האישה שלך מבין כולן?
תקלות צפויות
הדרך לשרשרת התקלות היא בלתי נמנעת: הבחורה נמצאת בנוכחות מישהי אחרת שהיא בת הזוג שלה או כזו שהיא הייתה רוצה להיות בת הזוג שלה או הייתה בת הזוג שלה ורוצה לחזור או סתם חברה אוברפרוטקטיב שמאוהבת בה. אחריש התגברת על המכשול הראשון, מגיעה הבעיה העיקרית: המוזיקה.
סביר להניח שבשלב הזה את לא באמת שומעת משהו כי המוזיקה רועשת. אז את מוצאת את עצמך עומדת מחויכת, מהנהנת לכל משפט שיוצא לבחורה מהפה, אבל לא באמת יודעת על מה היא מדברת.
סיפורי הכרות במועדונים מסתיימים בכל מיני טוויסטים שונים. את עשויה לפגוש נשים מדהימות שכיף לשוחח עמן, לרקוד איתן ואולי אפילו לצאת איתן. אבל לרוב תצאי מהמועדון בעיקר עם טעם של אלכוהול, ריח של סיגריות וכמה פליירים של המסיבות הקרובות.
אז אם חשבת שבבואך למסיבת נשים, עשרות נשים יזנקו עלייך ויובילו אותך אל תא השירותים הקרוב ביותר, תוך כדי הרווית צמאונך בשתייה חריפה- חשבי שנית. זה לא דיינה שור פה, כן?
>> תחרות השי.ג'ייז של ישראל יוצאת לדרך