הבר השכונתי בגריניץ' בלונדון היה מלא למחצה בקהל מגוון. עוד רגע אסטרו, מוזיקאי ואמן דראג משוגע יותר ממני, יעלה על הבמה ויזמין אותי לתת את שואו ההיפ הופ שלי. כשירדו האורות והסאונד יידום, יחזרו כולם אל האפליקציות, לחיפוש חסר משמעות אחר משמעות וסקס.
המקומות היחידים שבהם יש לנו אינטראקציה אחד עם השני בתור פרטים בקהילה הם המועדונים והאפליקציות, ואף אחד מהם לא ממש מאפשר תקשורת בין אישית והיכרות מעמיקה. באף אחד מהם אי אפשר באמת לנהל שיחה ולהכיר לצורך אינטראקציה אינטימית - במיטה, בחיים או בכלל. אי אפשר להביט בעיניים, לשמוע טון דיבור, להרגיש באמת. זה כמעט חטא לרצות לעשות את זה.
התרבות ההומואית המודרנית תפסה טוויסט עצוב עם בואה של המאה ה-21, למרות שלראשונה לאורך ההיסטוריה אנו יכולים להיפגש כמעט בלי להסתכן במוות או מעצר. ברוב העולם המערבי, הומואים צעירים נחשפים לעולם המסיבות בעיר, ומגלים עוצמה שאין כדוגמתה עם אירועים של אלפי משתתפים וחופש מיני קיצוני, ונדמה לרגע אולי שזו התשובה, ושזו הקהילה שחיפשו. לחלק זו אכן התשובה, אך עם הזמן הם עלולים לגלות שהתמונה שהם כל כך מזוהים עמה היא מסחרית בלבד, והיא בעצם שלט חוצות נוצץ שמאחוריו יש פחות ממה שחשבו.
החוויה המרגשת של מסיבה עם אלכוהול או סמים משני תודעה, וחופש מיני, בהרבה מקרים מתחלפת בתחושת ניכור ומיצוי. אבל הרי גם ריהאנה רוצה למצוא אהבה במקום חסר תקווה - אז למה לא אנחנו?
לניכור הזה יש מגוון רחב של סיבות, שאת כולן ניתן ללמוד באופן מקצועי על פי מחקרים, אך מהחוויה שלי, השורש המרכזי לתחושה הזו היא העובדה שאין אף תורה רוחנית הוליסטית שכוללת אותנו, הקווירים. למעשה, התורות המרכזיות עושות שמיניות באוויר כדי להפוך אותנו לנבלים מנוולים, טורפי ילדים, שיש לסקול אותם מות יומת. אף פעם לא תהיתם למה? מה שורש הסיבה למאמץ הכביר שמשקיעות הדתות בהפחדת הקהל מפני הקווירים? היעדר מסגרת רוחנית בעולם יכול להיות דבר מאוד מטלטל, בפרט לאנשים שצמחו במשפחות דתיות.
סביבה קווירית מחבקת ומכילה
זה הדבר שתפס אותי בפסטיבל ה"קוויר מג'יק" שיתקיים השבוע (חמישי עד שבת 6-8.9) על גדות הירדן, ולכן בחרתי להתנדב להופיע בו: זה האירוע היחיד לקהילת הלהטב"ק בארץ, שכולל תוכן רוחני שהוא יותר ממוזיקה, יותר ממסיבה, יותר מהחוויה המוכרת והמנוכרת - מקום לשיח אמיתי ולחיבור - ממש כמו שחווים המשתתפים בפסטיבלים דומים שאינם מיועדים לקהילת הלהט"בק כגון סגול, בומבמלה, ברנינגמן או בום פסטיבל.
הסביבה הייחודית הזו בה ישנים יחד בשטח קרוב לטבע, סועדים יחד, שרים ורוקדים יחד ברחבה למוזיקה מעולה, ולומדים ומשתתפים בסדנאות שונות כמו מיניות מקודשת, אנרגיה טנטרית, יוגה בעירום, ריברסינג ועוד - כל זה משיל מאיתנו כל כך הרבה שכבות ומאפשר לנו לחוות דברים חדשים עם ערוצים פתוחים, וכשזה בסביבה קווירית מחבקת ומכילה זה מעצים את החוויה פי אלפי מונים.
>> "אחרי שבן הזוג שלי מת, לא נרדמתי ארבעה ימים"
>> "כשאשתי הפילה, הבנתי שלא אוכל להמשיך לשקר"
>> במיטה עם מדונה: 16 בני ובנות הזוג של מלכת הפופ
אני זוכר איך בכל אחד מהפסטיבלים הללו שבהם השתתפתי נהניתי מאוד, אבל היה חסר לי משהו שיותר כולל אותי, בפרט כשחבריי לפסטיבל הסטרייטים מצאו להם איזה דייט לוהט - כמה רציתי לפגוש גם איזה דייט לוהט ולבלות איתו לילה בפסטיבל - או יותר. את החוויה הרוחנית הכוללת הזו ועוד הרבה יותר ה"קוויר מג'יק" אמור לספק.
קוויר מג'יק | חמישי עד שבת 6-8.9 | למידע נוסף הכנסו לעמוד הפייסבוק
לעמוד האמן של ארז ביאלר ביוטיוב לחצו כאן