מאש-אפ היא יצירה מוזיקלית שנולדת מתוך חיבור של שני שירים או יותר זה לתוך זה. לפני שש שנים פגש רותם X מאירי, יזם סדרתי שמנהל סדנה לפיתוח אפליקציות ומשחק בקבוצת הכדורסל הגאה, את מאיה יעקובסון, שבאה מתחום ה-QA בהיי-טק. שני ההיי-טקיסטים, שנראים כמו הילדים הטובים מהבית השכן, הקימו את ליין מסיבות ה-ADD, שחרט על דגלו את סגנון המוזיקה שאולי מאפיין יותר מכל את תחילת המאה ה-21. יחד עם הצלמת והעורכת לואיז גרין הם פיצחו את הצופן ליצירת מסיבות שמאחדות להט"בים וסטרייטים תחת קורת גג אחת.
איך בעצם השלישיה שלכם נולדה?
מאירי: "עד לפני עשור בערך, רוב המסיבות בעיר ניגנו האוס וטכנו. בערך באותה תקופה התחלתי ללכת למסיבות של פופ רינג וגלאם-או-רמה, והן הוציאו את הפופ מהארון והפכו אותו לפופולרי. אחרי שאירגנתי מסיבה ביתית אחת, התלהבתי מהרעיון, התלבטתי לגבי סגנון המוזיקה שאנגן, וחבר העלה את הרעיון של לעשות מסיבה של מאש-אפים. המסיבה הראשונה נערכה בינואר 2010".
"הדפסתי המון פלאיירים וחילקתי בלילות ברחובות, וההתחלה נראתה די חסרת סיכוי. באחד הלילות פגשתי את מאיה ברחבה של ה"בלוק" הישן, ומאיה מאוד התלהבה וסיפרה שגם היא מכינה מאש-אפים. במקרה חבר סיפר לי על זוג לסביות שחוגגות את יום הזוגיות שלהן – מאיה ולואיז [שהיו אז בנות זוג, י.א.], וביקש שאתקלט – והחיבור התהדק".
גרין: "עד אז, מאיה תקלטה בעיקר במסיבות של חברים, ואחרי המסיבה הזו פשוט הצבנו את מאיה בפני עובדה שבמסיבה הבאה היא מתקלטת. בלי לבקש את אישורה הדפסנו את זה על הפלאיירים ולא היתה לה ברירה".
יעקובסון: "לואיז זיהתה את התשוקה שלי ליצירה וקנתה לי את הקונטרולר הראשון שלי ואיתו התחלתי להקליט. בנוסף הייתי מאתרת מאש-אפים איכותיים ברחבי האינטרנט - לא משימה פשוטה במיוחד - ויוצרת חומרים משל עצמי לקראת המסיבות".
מי היו מגיעים למסיבות הראשונות?
גרין: "המסיבה הראשונה של רותם ומאיה ביחד היתה ב"לייקה". בקומה התחתונה היו בעיקר הלסביות ואת הקומה העליונה מילאו הומואים".
מאירי: "הוצאנו כל ריהוט אפשרי, והמקום היה עד כדי כך מלא שבליינים טיפסו על קורות הברזל שהיו תלויות מהתקרה ונתלו עליהן כמו קופים".
הקהל הכיר את הסגנון המוזיקלי?
יעקובסון: "בפרסומים הראשונים שלנו התמקדנו בלהסביר את המושג מאש-אפ וצילמנו סרטונים שמראים אבולוציה של שיר שמתאחד עם שיר נוסף וביחד יוצרים את המאש-אפ. רק אחרי זה עברנו להתמקד בווייב של הפרעות קשב וריכוז, יצרנו סרטונים עם המון גירויים".
גרין: "במסיבה רגילה מנגנים סביב מאה שירים בלילה. אנחנו מנגנים ארבע מאות שירים שמשתלבים אחד בשני, וזו סביבה עם המון גירויים. כדי שהקהל ילמד לקבל את המאש-אפים השקענו בעבודת שטח מאוד רצינית; יחצ"נים שלנו היו מסתובבים ברחוב ונותנים לאנשים אקראיים להקשיב באוזניות למאש-אפים. ככל שהמסיבה גדלה והתרחבה, ככה מערך הפרסום שלנו הלך ותפח. יש לנו ערוץ יו-טיוב, מערך יחצ"נים שמחלק חומר פרסומי, חילקנו חולצות, מגנטים ועוד המון מרצ'נדייז מופרעים".
מאירי: "היינו הליין הראשון שהעלה אפליקציית פייסבוק שאפשר להעלות בה תמונת פרופיל שהופכת בעצמה לסוג של תמונת מאש-אפ עם תמונות של מוזיקאים גדולים. בערב אחר עטפנו רכב בפרסומים של הליין והצבנו אותו בכניסה למסיבה אחרת. קראנו לכל מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז להביא את האבחון שלו ורופא בכניסה בדק את האבחון ונתן כניסה חינם למי שיש לו ADD".
יעקובסון: "כשהתחלנו להעלות חומרים שלנו ליו-טיוב, נוצרו קשרים נוספים עם ליינים מסביב לעולם. אירחנו הרבה ליינים ודי. ג'ייאים מחו"ל, וגם נסענו להתארח ולנגן במסיבות שלהם. אנחנו בעצם מהליינים היחידים של מוזיקת מיינסטרים שיש להם כזה קשר בינלאומי".
איך משווקים ליין מסיבות שפונה גם ללסביות וגם להומואים?
יעקובסון: "בהתחלה לא ניסינו. אף אחד לא הכיר את המונח מאש-אפ והיינו צריכים להסביר ולשווק את המוצר והמוזיקה שאנחנו מנגנים, ולא ניסינו לפנות לאף אחד מהקהלים. מטבע הדברים, בגלל שרוב החברים שלנו הם גם לסביות וגם הומואים, זה הקהל שנוצר".
גרין: "רותם קיבל תגובות מהחברים שלו שלא הבינו את כמות הלסביות שמגיעות ומאיה קיבלה תגובות דומות מחברות שלה. תוך כדי עשייה הבנו שהתמהיל הזה הוא בדיוק מה שאמור להיות - אנחנו מסיבת מאש-אפ, אנחנו עוסקים בחיבורים. כשהמסיבות גדלו ועברנו למועדון ה"זיזי" הצטרף גם גרעין גדול של סטרייטים. חברים סטרייטים שלי, גם נשואים עם ילדים, מחכים למסיבות האלו כל פעם מחדש".
מאירי: "אנחנו המסיבה היחידה בעיר שהצליחה לגבש קהל שמורכב מכל האגפים והמיניויות ומבטלים בעצם את החלוקה הדיכוטומית למסיבות לגברים בלבד או נשים בלבד".
גרין: "גם במצעד הגאווה היינו המשאית היחידה שרקדו עליה גם בנים וגם בנות, לבושים בחולצות אמריקאיות, כדי להראות שלא חייבים להיות בתחתונים על המשאית. יש גם גייז אחרים וקהילה שלמה שלא באה לידי ביטוי. הומואים ולסביות יכולים לרקוד ולשמוח ביחד".
יעקובסון: "המסיבות שלנו אולי משדרות פחות סקס, אבל יכול להיות שבזכות מסיבות כאלו בעוד עשר שנים לא יהיו לך גייז שיגידו שהם לא מכירים את ההווי הלסבי, וכל צורת הבילוי תהיה משותפת ולא נפרדת לחלוטין כמו שהיה עד שאנחנו הגענו. חברה טובה שלי הגדירה את הקהל שלנו כ-Marriage Material".
איך שורדים וממשיכים לפעול ביחד אחרי כל כך הרבה זמן?
מאירי: "בכמעט כל מסיבה היום שומעים מאש-אפים והסגנון שלנו הפך למאוד מיינסטרימי, אבל לפעמים אנחנו מקבלים תגובות מאנשים שבאים בפעם הראשונה בסגנון "זו היתה אחת המסיבות הכי טובות שאני זוכר" או "המסיבה שלכם החזירה לי את האמון בחיי הלילה של תל אביב" – והן ממלאות אותנו בסיפוק כל פעם מחדש".
ליין ה-ADD חוגג יום הולדת 6 | יום חמישי, 14.4 | זיזי, קרליבך 7, תל אביב