התכנית זגורי אימפריה מלווה בשבוע האחרון את היציאה מהארון של נירו, או כפי שהסבתא מכנה אותו "הבעל לעתיד לשעבר" של מירי. אבל תוך כדי הסיפור מתגלה לנו גם שזה לא עבר עליו בקלות, הוא הלך להתייעץ עם צדיק, שניסה להסביר לו כי אפשר "להירפא" מזה ו"להחלים". תפסנו לשיחה את אורי ויסברוד, תסריטאי הסדרה המצליחה "זגורי אימפריה" של היוצר מאור זגורי, כדי שיסביר לנו האם באמת אפשר "להיגמל" מהומוסקסואליות?

נתחיל מהסוף. תגלה לנו, האם הסוף יהיה טוב? האם יקבלו אותו למרות שהוא הומו?

"עסקנו פחות בחייו של נירו ומה יקרה לו בעקבות הרומן עם מירי. הסיפור שייך למירי ופחות לנירו. למירי אין בכלל בעיה עם ההומוסקסואליות של נירו, יש לה רק בעיה להתחתן איתו. במובן הזה נירו הוא עוד אחד בסדרה של גברים, שכל אחד בדרכו, מאתגר את האמונות של מירי ועוזר לה להבין מה היא רוצה מעצמה ולעצמה". 

ובכל זאת, מה לדעתך המסר שעובר לפיו מדובר במשהו "הפיך", שאפשר "להירפא" ממנו ו"להחלים"? מה לומדים מכך כל אותם הצעירים שצופים בתכנית? 

"מירי מסרבת לקבל את 'הגמילה' של נירו ואת הטענה שלו ושל אחותו שאפשר להגמל מזה. היא לא מאמינה בסיפורים האלה על הומואים שנגמלו. בגלל זה היא דוהרת חזרה לצדיק 'שריפא' את נירו ונוזפת בו בלי להתבלבל. במובן הזה המסר שעובר הוא שזה לא משהו שניתן להעלים או להיגמל ממנו". 

מה לדעתך המסר שעובר בכך שהם הולכים להתייעץ עם רבנים/צדיקים שאומרים לאנשים כי בכל זאת רצוי להתחתן עם אישה, למרות הנטייה?

"אפשר לראות בסדרה ש'הגמילה' היא פתרון שסופו, לפחות בחלק מהמקרים, עוגמת נפש - לבחור וגם לבחורה. נירו משלם מחיר יקר על עצתו של הצדיק כך גם מירי". 

זגורי אימפריה עונה שנייה (צילום: אוהד רומנו,  יחסי ציבור )
לא באים לחנך. זגורי אימפריה | צילום: אוהד רומנו, יחסי ציבור

ובאופן רחב יותר, איך אתה רואה את היציאה מהארון/סוגיות של נטייה מינית מחוץ לבועה התל אביבית? איך אתה מנסה להביא את זה לידי ביטוי בזגורי אימפריה? 

"אני לא חושב שאני מוסמך לענות על השאלה, יש כל כך הרבה סיפורים מכל הסוגים ומכל המקומות. אני יכול להעיד ממה שאני רואה מסביבי. היציאה מהארון היא חוויה מורכבת ומטלטלת בכל מקום. אין כמעט גיי שהנושא הזה לא קרוב ללליבו. אני חושב שכמעט בכל משפחה ובכל חברה היציאה מהארון מצריכה אומץ וביטחון עצמי. מחוץ לבועה התלאביבית הקשיים לעיתים יותר גדולים וגם היום, בתל אביב ומחוצה לה, יש אנשים שחווים קשיים כתוצאה מסיטגמות ומפחד. אם כי, ישראל היא מדינה קטנה, וממה שאני רואה השינוי ביחס ליציאה מהארון מחלחל אט אט כמעט לכל השכבות בחברה הישראלית". 

למה בכלל לתת לזה ייצוג ובמה – האם יש חשיבות שייראו זאת? האם זה חינוכי או רק בידורי? מה אתה מנסה להשיג בכך?

"הסיפור לא בא לחנך, הוא גם לא בא לבדר. הסיפור בא לייצר קונפליקט עבור מירי. רצינו לבדוק מה היא תעשה מול הסיטואציה. אני מאמין שהסיפור נותן ביטוי אמין לתופעה המורכבת הזאת, של גבר כמו נירו, שנמצא בקונפליקט אמיתי ולא פשוט בין אמונותיו סביבתו ומשפחתו, ובין זהותו המינית". 

כשבסדרות ריאליטי הייצוג של גייז הוא בעיקר הגזמה, האם ניסית ליצור דמות מורכבת יותר ועגולה?

"לטעמי בעידן של היום יש מקום גם לדמויות מוגזמות. לא צריך לפחד מזה. התקשורת היום כל כך מגוונת ונגישה שבטלוויזיה אתה נתקל בדמויות רבות ושונות של גייז. ממתן חודרוב, דרך עברי לידר וגל אוחובסקי ועד ציונה פטריוט. נירו הוא דמות מורכבת שמייצגת קודם כל את עצמה. ניסינו לשלב באישיותו עדינות, גבריות, רגישות והומור- וכן, גם חולשה גדולה. בלי חולשה כזאת לא היה טעם להביא את סיפורו".  

לסיום, למה בכלל להשתמש בסטיגמות מוכרות כמו הצפייה האדוקה באירוויזיון? מה משיגים בכך?

"השימוש באירוויזיון נעשה בקלילות ובטבעיות. אין מה לעשות - גייז אוהבים את האירוויזיון. זאת תופעה בינלאומית שאני מאמין שעוד תיחקר לעומק... כל גיי יודע את האקסיומה הגדולה מכולן -  גם אם תישאר בארון, גם אם תתחתן, האהבה הבלתי נסבלת לאורוויזיון - מזה לא תוכל להיפטר לעולם".