>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אסתר מתהדרת בבגדיה היפים ביותר, לחוצה מאוד ובעיקר- רעבה. היא צמה כבר שלושה ימים בכדי להכין את עצמה למשימה המפחידה ביותר בחייה. היא בדרך לספר לבעלה המלך האכזר סוד כמוס שעלול לערער את חייה.
אלה הם ימים טרופים בחיי הממלכה הפרסית: המן, היועץ האישי למלך (עין ג'אפר עם מבטא פרסי) משתמש בטבעת החותם האישית של המלך כדי להוצאי גזר דין מוות לכל המוני היהודים בממלכה, לאחר שהתרגז על מרדכי היהודי, שמתוקף יהדותו סירב להשתחוות לו. כאשר אסתר, המלכה הטרייה, מגלה זאת, עליה לעשות את המעשה המפחיד ביותר בחייה, לספר לאחשוורוש שאסתר האהובה שלו היא בעצם לא יותר מהדסה, יתומה יהודיה.
מצעד הגאווה הראשון
מה הוא יגיד? איך הוא יגיב? האם הוא יאמץ אותה אל חיקו באהבה? או אולי היא תמצא את עצמה זרוקה ברחוב ללא בית, נידונה לכל הקשיים המצפים ליהודי בימים אלו? רועדת, מסוחררת מרעב ומלאת ביעותים, מתקרבת האישה אל המלך. החוק מכתיב שעצם פנייה אל המלך מבלי שהוא ביקש זאת, דינה מוות וליבה של אסתר דופק ללא רחם. במפתיע, אחשוורוש דווקא מוכן להקשיב לאסתר. אך היא מאבדת את אומץ ליבה, מבקשת לדחות את הרגע ומזמינה אותו למשתה. השעון על זמנם של היהודים הולך ואוזל. עוד ימים בודדים, דמם יהיה מותר לכל ויהיה אסור להם אפילו להתנגד כאשר כל תושבי האימפריה יתבקשו לצאת ולטבוח בהם. במשתה, אסתר שוב מאבדת אומץ. עתה היא מבקשת להזמין את אחשוורוש והמן למשתה נוסף, בעוד שהאחרון מכין כבר עץ בגובה 25 מטר (!) כדי לתלות ממנו את מרדכי היהודי, הדוד של אסתר.
ביום של המשתה האחרון, קורה משהו שמעניק לאסתר את האומץ להכריז על מי שהיא. תאמינו או לא- מצעד גאווה. לילה לפני כן, אחשוורוש חסר המנוחה נזכר במעשיו של אחד בשם מרדכי, ששמע בזמנו על ניסיון התנקשות במלך והזהיר אותו, אך לא קיבל פרס על כך. הוא קורא להמן ושואל אותו 'מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו'. בטוח שמדובר בעצמו, המן מציע לו להעלות את האדם על סוס יוקרתי בבגדי המלך כאשר אחד משריו מצעיד אותו ברחובות העיר. אחשוורוש השמח מצווה על המן לעשות זאת למרדכי היהודי. המן ההמום מוצא את עצמו מוביל מצעד של גאווה יהודית ברחובות הבירה! כך, ימים ספורים לפני הפוגרום הגדול בכל הזמנים, אסתר צופה ביהודי צועד בכח ובלי בושה והסתרה. המן חוזר מיד אל המשתה השני, בו נעמדת אסתר ויוצאת מהארון.
המשך הסיפור ידוע, אחשוורוש מקבל את אסתר ולמרות שאין כבר בכוחו לבטל את הצו שלו, הוא מעודד את היהודים ובני בריתם להתגונן. פורצת מעין מלחמת אזרחים שבה מנצחים היהודים, טובחים במאות אויביהם ותולים את המן ואת כל בני ביתו (למה לתלות את ילדיו? לא יודע, זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו מתעצבנים על איראנים). 'מגילת אסתר' היא סיפור על אומץ, הכרה בעצמי ומחויבות חברתית. אבל האנאלוגיה בין הכרזתה של אסתר על היותה יהודיה לבין יציאה מארון ההומוסקסואליות מורכבת יותר.
יהדות היא כמו נטייה מינית
במאמרה 'האפיסטמולוגיה של הארון', טוענת הוחוקרת הקווירית המפורסמת איב סדג'וויק שהדמיון המרכזי בין הסיטואציות היא שיהדות גם היא מאפיין פנימי של האדם, כמו נטייה מינית, שלא ניתן לראות מבחוץ (לא כמו צבע עור, משקל, מגדר וכו') ולכן אסתר המלכה גם היא 'יצאה מהארון'. אבל דווקא אפשר ללמוד הרבה ההבדלים בין המצבים, גם על הסיפור המיתולוגי, וגם על היציאה שלנו מהארון, שסדג'וויק טוענת שהיא בעצם תהליך ארוך ויומיומי שמעולם לא נגמר.
ראשית- אחשוורוש אף פעם לא שואל את אסתר "איך את יודעת שאת יהודייה? אולי תלכי לטיפול? ניסית פעם לא להיות יהודייה? אולי קחי ביס פה באיזה שרץ? מי יודע אולי תאהבי את זה?". כלומר, הזהות היהודית של אסתר יציבה וברור מאוד מה היא אומרת, ואילו אנחנו עומדים בשאלות שחותרות כל הזמן מתחת למה שאנחנו מרגישים שהוא הנטייה האמיתית שלנו. ההבדל הוא שהחוקים על 'מי הוא יהודי' מאופיינים 'מבחוץ' (כלומר משושלת המשפחה והדם שלנו) ואילו ההומוסקסואליות היא לכאורה החלטה 'פנימית' ולכן ניתן להתנגד אליה. עוד הבדל הוא שאסתר ידעה שאחשוורוש יהיה מופתע, והוא אכן היה מופתע. אנחנו, לעומת זאת, אף פעם לא יודעים כמה הנמנען של היציאה מהארון ההומוסקסואלי יודע או לא יודע עלינו.
אסתר מפחדת שהגילוי יפגע בה באופן אישי, אם תיזרק עכשיו לרחוב להתלות כמו שאר בני עמה. יכול להיות, אפילו, שיהיה לסיפור השלכות חמורות אף יותר והגזירות נגד העם היהודי יוחמרו בגללו! אבל אסתר לא חוששת לרגע שהגילוי עלול לפגוע באחשוורוש עצמו. חשש מרכזי של יוצאים מהארון הוא לפגוע בנמען על ידי 'הכנסתו לארון' בעצמו. כלומר עכשיו הוא גם נהיה איש סוד שצריך לחיות בשקר מול סובביו, למשל כמו אמא לילד להט"בי שחיה בחברה שמרנית. יותר מזה- לאסתר אין שום חשד שאולי אחשוורוש הוא יהודי בעצמו, כמו שקורה לעיתים ביציאה מהארון מול חברים או אחים.
טיב היחסים בין אסתר ואחשוורוש לא ישתנה, לא יווצר עכשיו 'מתח דתי' והוא לא יחשוש שמא היא מנסה 'להמיר' אותו. אבל חברות עם סטרייטים או יחסים עם המשפחה, יכולה להשתנות מאוד עם יציאה מהארון. אסתר רק חוששת אם הוא יוריד לה את הראש או לא. עוד הבדל הוא שאסתר יודעת טוב מאוד מי יהודי סביבה ומי לא, היא לא יוצאת לפאבים של יהודים ואומרת למישהו שהכירה מהשכונה- 'יו, מה אתה נימול?'.
חוגגים את מי שאנחנו רוצים להיות
אבל ההבדל המרכזי ביותר הוא שאסתר לא מערערת על הסדר הקיים. להפך, היא דוגמא מובהקת של 'כניעה נשית'. מראש לא היה לאסתר שום כוח שפתאום עכשיו נחשף כשהיא שייכת למיעוט. דמיינו ראש ממשלה שפתאום יוצא מהארון- זה ערעור! לעומת זאת, זהות הומוסקסואלית תמיד מערערת את הסדר המגדרי הקיים. סדג'וויק טוענת שההשוואה מדגישה את ההגדרות ההפכפכות והלא ברורות של הומוסקסואליות, ובעצם שהסיבה היחידה שהן שרדו כל כך הרבה זמן היא דווקא בגלל הסטרייטים, שמגדירם את עצמם כניגוד להם.
אין ספק שאסתר לוקחת על עצמה מטלה קשה ואמיצה כשהיא מחליטה לצאת מארון יהדותה כדי לעזור לאלה שכפופים לחוקים האכזריים של הממלכה. הפארטיות המשוגעות בעקבות הניצחון הובילו ל'עדלאידע' המפורסמת, שעד היום נחגגת כמצעד עליז ושמח.
במהלכם נוצרו מנהגים רבים שמסמלים את הערכים של החג- לבישה והורדה של תחפושות ומסכות, משלוחי מנות אנונימיים מחד והשמעת קולנו בעזרת רעשנים. פורים הוא חג שבו אנחנו יכולים להיות מי שאנחנו רוצים להיות, להתלבש בתור מי שבא לנו להיות, להתפרע על כל הזהויות שיש לנו, והכל בזכות יציאה מיתולוגית אחת מהארון. אה ולאכול פחמימות, זה גם חשוב.