אפשר לחלק את ששת חברי הקאסט של "פייר איילנד" לקטגוריות שונות מעולם בובות הברבי - קאסאן הוא הגבר האפרו-אמריקאי עם החיוך הצחור וגוף של קפטן אמריקה; חורחה מוונצואלה הוא הבובה שתמכר טוב יותר בדרום אמריקה בזכות מבטא הורס ועיניים כחולות; ג'סטין הוא הבובה שתקנו לילד/ה עם בעיות קלות במשקל; ברנדון הוא גיבור נעורים קלאסי עם קצת זיפים ושפתיים בשרניות; שאיין הוא באמת בובת "קן" ישר מהקופסה, לחובבי הקלאסיקות; ופטריק? הוא סתם חי בסרט.

כן, העונה הראשונה של הריאליטי החדש של רשת לוגו עוקבת אחר חייהם של שישה הומואים יפים, מצליחים ומוכשרים בתחומם. אם איבדתם את עצמכם מול עוד עונה משמימה של "הישרדות", ולא בא לכם לצפות בריאליטי שכולל קבלת שבת, הסדרה הזאת אמורה להעביר לכם את הזמן בכיף. היא אמנם עדיין לא נרכשה לשידור בארץ, אבל סומכים עליכם שתמצאו דרך לצפות בה.

הקונספט (והמילה הזאת היא קצת הגזמה במקרה זה) פשוט עד פשטני - קאסאן הפרפקציוניסט מתכנן להעביר את הקיץ שלו בפייר איילנד (אי האש, כן?), לצורך העניין הוא מרכז סביבו קבוצה של חברים איתם הוא יעביר את סופי השבוע בקיץ הקרוב. האי, שנמצא במרחק מעבורת מניו יורק, משמש כבר שנים רבות כמעין שטח אקס טריטוריאלי בו גייז מונים 90% מהאוכלוסייה ולא להיפך. לאורך כל ימות השנה האי מאויש על ידי 50 גוונים של לארדים, בעיקר כאלה שחושבים שספידו הוא בגד לגיטימי ללכת איתו למסעדה. בכל מקרה, החבורה הזאת תגיע לבית בכל סוף שבוע ותנסה להעניק לכם קיץ שלא תשכחו.

הבעיה המרכזית ב"פייר איילנד" לא מיוחדת לה, וקיימת בכל ריאליטי הטרו-סקסואלי אחר - תוך דקה תבינו שה"חברות" בין הגיבורים היא תוצאה של תהליכי ליהוק מפרכים ולא חברות שנבנתה באופן אורגני. ביותר מדי רגעים בסדרה ("אבא שלך מת? מתי?") זה מרגיש שההיכרות ביניהם עמוקה כעומק הבריף שקיבלו מההפקה.

יתרה מכך, חורחה (הכוכב הבלתי מעורער של החבורה) נראה כאילו הוא מכיר את עצמו רק כ"חתיך לטיני עם אישיות גדולה שנוטה לבכות". מלבד סצנת הפתיחה בה הוא סיפר כי ויתר על עבודתו כרופא (יש תמונה מחדר ניתוח) בוונצואלה, ועל בן זוגו, עבור מגורים בארץ החתיכים הבלתי מוגבלים, נדמה שאין לו שום דבר להציע חוץ מכמות חתיכות בלתי נתפסת. ראיתם פרק אחד של "פייר איילנד" ונהניתם? אחלה, אבל אל תצפו שבפרק הבא יקרה משהו שונה באופן מהותי חוץ מלשתות ולהתחיל עם בחורים. 

הצפייה בסדרה יכולה להיות כיף גדול אם תצליחו להניח את האג'נדות בצד. קאסאן וחורחה (השניים שבאמת הכירו זה את זה לפני הצילומים) הם החברים הכי טובים בעולם כולו, למרות שלשניהם יש בני זוג בלונג דיסטנס, הם מציגים גרסה הומואית של "ברו-מנס", שזה הכי דור ה-y שהכרנו. האמת? כיף לראות חברות כזאת בקהילה; בין שאיין (סטייליסט הורס) וברנדון (רק בן 21) יש מערכת יחסים שמזכירה סצנות חניכה בסרטי תיכון ("ילדות רעות") - שאיין היה מופקר ושיכור בתחילת שנות ה-20 שלו והוא קצת נהנה לראות את ברנדון חוזר בדיוק על אותן טעויות. תכלס? יש גם לא מעט הורים שדוגלים באותה הטקטיקה.

אגב, ברנדון מצהיר שהוא מגיע לאי לטובת "פאן", ואין לו כוונה להיכנס למערכות יחסים. איך אומרים? האדם מתכנן תכניות וביונסה צוחקת לה בשמיים. ברור שברנדון יהיה הראשון שימצא חבר.

שתי נקודות התורפה של הסדרה נמצאות דווקא בדמויות הקיצון שלה. ג'סטין שנמצא שם כדי לייצג את "הדובים", מתרגש בכל פעם בה הוא יורד לחוף בבגד ים וזה נחמד שהיוצרים בחרו להכניס לקאסט גם בחור שמנמן, אבל היות והוא בכיין בלתי נלאה, נדמה שאין לו באמת משהו מעניין לומר; פטריק, האחרון שמצטרף לקאסט, הוא כבר בדיחה של ההפקה - בחור בסוף שנות השלושים שמסתובב רק עם חולצות בטן וחי בפייר איילנד לאורך כל השנה. פטריק מרגיש כמו השיכורה ב"עקרות בית אמיתיות", כמו ג'ניפר סנוקל ב"מעושרות" או ציפי שביט כחייזר בתכנית של דודו טופז. לא אמיתי בשום צורה.

האמת? נורא רציתי לשנוא את "פייר איילנד". מתי כבר נזכה לראות סדרה על גייז שיש בה יותר מסקס, סמים ומסיבות? אבל חייבים להודות שעצם הקיום שלה ממש לא ברור מאליו בימים אלה. בעולם בו הומואים נשלחים למחנות ריכוז בצ'צ'ניה, נזרקים מגגות במזרח התיכון ונרצחים בבר נוער, סדרה שמציגה שישה גייז שסתם חיים את החיים המאוד יפים שלהם היא באמת אחלה.

>> "התחלתי לבחון גברים בסרטי פורנו ונבהלתי"

>> את קליפ הגאווה הרשמי של 2017 כבר ראיתם?

>> "הבנתי לראשונה בחיי איך זה להרגיש עירום באמת"

>> מצעד הגאווה בתל אביב עוד לא התחיל וכבר שובר שיא