למרות שמדובר בסרט בן רבע שעה, "מאוחר בחיי" הותיר אותי עם שאלות עתידיות ועם רצון עז לסרט המשך. סרטו של ליגל מור (28), בוגר בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה, מכניס לראשונה את השחקנית רונה לי שמעון לנעליה של דמות טרנסג'נדרית, שחוזרת לקיבוץ בו גדלה בעקבות מות אביה. הסרט הוקרן עד כה בסינמטק ירושלים ובחודש נובמבר צפוי להגיע גם לסינמטק תל אביב. 

הנושא הלהט"בי תופס חלק דומיננטי בסרטיו של מור, שגדל בקיבוץ עין שמר ויצא מהארון במהלך לימודי הקולנוע בבית הספר. מור מספר כי הפקת סרט הגמר הייתה עבורו הזדמנות מצוינת לחקור ולהעמיק בקהילה מזוויות שונות, ובסוגיות מגדריות בפרט. "יש משהו בעולם המגדרי שהיה מנותק ממני בתור קיבוצניק, כי זו מסגרת טיפה בועתית", הוא משתף, "אחרי שיצאתי לתל אביב ולעיר בכלל, נחשפתי לעולם שלם שרציתי לבחון יותר, וניצלתי את מסגרת סרטי הגמר כדי לחקור אותו לעומק".

מאוחר בחיי (צילום: אלון רוזן,  יחסי ציבור )
ליגל מור. "רציתי לחקור את העולם המגדרי" | צילום: אלון רוזן, יחסי ציבור

"מאוחר בחיי" מביא את סיפורה של אלונה, אישה טרנסג'נדרית שחוזרת לקיבוץ לאחר מות אביה. הסרט מלווה את התמודדותה מול אחיה אשר מתקשה לקבל אותה לאחר השינוי. "רציתי לחקור את העולם המגדרי", מסביר מור את הבחירה  בטרנסג'נדרית כדמות ראשית, "בזכות הסרט הכרתי את הנושא לעומק וגיליתי כמה אני ואנשים בכלל, לא מכירים אותו. במהלך הליהוק נפגשתי עם כמה שיותר בנות שעברו את השינוי, ולאט לאט הכל הצטמצם לידי תסריט. הופתעתי מהאופן שבו הן רצו לעזור לי כדי שהסרט יהיה אמין, ובעקבות התחקיר איתן התסריט עבר המון שינויים בשנה האחרונה".

"בשלב מסוים הדמות הזו נכנסה לי לחיים"

סיפורה של אלונה דומה ושונה מסיפורו האישי של מור בכמה מובנים. במהלך הצילומים אביו של מור נפטר ממחלה, דבר שבאופן פתאומי ולא מתכונן גרם להזדהות עם נקודה נוספת בחייה של הדמות הראשית בסרטו. "כשכתבתי את התסריט זה לא היה חלק מהחיים שלי", מעיד מור, "בשלב מסוים הדמות הזו נכנסה לי לחיים, ובעצם הפכה להיות אני כשחזרתי לקיבוץ בגלל השבעה של אבא שלי".

בניגוד לאלונה, מור מספר כי חווית היציאה מהארון בפני משפחתו הייתה חיובית. באמצעות הסרט בחר מור להעביר סוגיות אחרות שנוגעות אליו, ביניהן החיים בקיבוץ. "כשאני חוזר הביתה אני מרגיש טיפה מנותק, כאילו עברתי סוג של שינוי בחוץ ועכשיו אני חוזר וצריך 'להסתיר' משהו", מתאר מור את התחושה כלפי המסגרת הקיבוצית כיום, "למרות שהכל מאוד מודרני בקיבוץ, זה משהו כזה שטבוע בי עוד מהילדות".

על אף התחושות שמתאר מור כלפי הקיבוץ, נראה כי מיקום העלילה במסגרת זו יוצר תמונה פשוטה ואותנטית שמבליטה את הפן האנושי בסיפור הלהט"בי. "רציתי להראות שהכל בסדר", הוא מסביר, "הסרט לא מוקצן בשום צורה כדי להראות שכולנו בני אדם, שהכל רגיל וקיים בינינו".

אז למה בעצם לא לוהקה טרנסית לתפקיד?
"בגלל הדד ליין שבית הספר נתן הבנתי שאחרי אודישנים שעשינו להמון בנות טרנסיות, לא יהיה זמן לעבוד איתן על משחק. פניתי לרונה לי ושמחתי שהסכימה לגלם את התפקיד. בעקבות הסרט היא מקבלת המון מחמאות. הרבה אנשים החמיאו על הליהוק שלה, ואני שמח בשבילה שגילמה את התפקיד הזה וגם שחוויתי את התהליך הזה יחד איתה".

מאוחר בחיי (צילום: יוסי צבקר,  יחסי ציבור )
רונה לי שמעון. "זו הייתה חוויה מאוד עדינה, מדויקת וגם מאוד מפחידה" | צילום: יוסי צבקר, יחסי ציבור

את דמותה של אלונה משחקת לא אחרת מאשר השחקנית והרקדנית רונה לי שמעון, שלמרות אילוצי זמן שהותירו לה כשבועיים להיערך לתפקיד, נכנסה לנעליה של הדמות הראשית עם המון סקרנות, והעמקה בנושא המגדרי, בין היתר בעקבות צפייה בסדרת הרשת שפורסמה ב-mako גאווה "על הרצף". 

זוהי למעשה הפעם הראשונה בה השחקנית והרקדנית רונה לי שמעון משחקת דמות להט"בית. "לצערי היו לי כמעט שבועיים כדי לקפוץ לתפקיד", היא מגלה, "נעזרתי בכל מידע שיכולתי לדלות. ראיתי את 'על הרצף' והסדרה מאוד עזרה לי. היה מאוד מעניין לראות את הסדרה המופתית הזו, ואני יכולה לומר שהיא הייתה אחד הדברים העוצמתיים והמרגשים שנחשפתי אליהם. ברגע שראיתי את האנשים בסדרה, הרגשתי שאני מקבלת הצצה לעולם שמאוד סיקרן אותי, ולכן הרגשתי אליו אחריות מאוד גדולה. גם במהלך הצילומים על הסט ובאופן כללי הייתה התגייסות גדולה, זו הייתה חוויה מיוחדת".

מה הבנת בעקבות התפקיד?
"אני חושבת שהעומק שבו טרנסיות מתמודדות מול החלטה כזו הוא דבר שלא הייתי מודעת אליו".

מאוחר בחיי (צילום: אלון רוזן,  יחסי ציבור )
"שמח בשבילה שגילמה את התפקיד הזה וגם שחוויתי את התהליך הזה יחד איתה" | צילום: אלון רוזן, יחסי ציבור

על ההכנות לתפקיד היא עבדה יחד עם קואוצ'ר השחקנים, ערן פסח. השניים התמקדו בקשיים שעולים כתוצאה מחוסר קבלה של להט"בים בתא המשפחתי, שכן הסרט דן בקושי של אלונה מול אחיה. "הצורך שיקבלו אותך הוא סוגיה אנושית, רוב האנשים שחווים את החוויה הזו בחיים עוברים תהליך שלם וחלקם נזרקים מהבית", טוענת שמעון, "אני חושבת שבכל מקום בעולם ובעיקר בארץ, הצורך לחזור הביתה הוא דבר הכרחי כשעוברים שינוי כל כך גדול, ולצערי לא לכולם יש את האפשרות הזו".

בניגוד לתכנים אשר דנים בתהליך שעוברים להט"בים מול הוריהם, הסרט מביא את התהליך מנקודת מבט של אחים ומערכת היחסים ביניהם. "אני תמיד אוהב לכתוב על אחים או חברים טובים", מספר מור על הבחירה, "אני מאוד אוהב סרטים על מסע של חברות, ומבחינתי אחים זו חברות. בעיני זה יותר קרוב מיחסים בין הורה לבן, יש משהו אחר ויותר חזק לדעתי בקשר הזה".

>> 7 סרטים גאים שיכולים להיות "אור ירח" הבא

>> "להיות שחקן פורנו בישראל זה לא פשוט בכלל"

"זו הייתה חוויה מאוד עדינה, מדויקת וגם מאוד מפחידה", מסכמת שמעון, "הרגשתי אחריות מאוד גדולה לספר סיפור של אנשים שאני מכירה. זה היה סיכון מאוד גדול להיכנס לזה, יש גבול למה שאפשר לעשות בשבועיים. זה היה מאוד קשה בגלל שתחושת הגלות הזאת של אנשים שמגלים אותם מהמשפחה שלהם היא תחושה כל כך קשה, אתה לא באמת יכול לדעת איך זה מרגיש ורק יכול לדמיין. היה קשה לחוות את זה ולהעמיק בזה, ובעיקר כבוד מאוד גדול לשחק את התפקיד".

הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב ב-24.11 

הפקה: רותם בכר, צילום: ניצן רוזן, עריכה: אוריה הרץ, ליהוק: דנאל אל-פלג, תסריט: יערה פלציג וליגל מור