הבמאי הספרדי דויד גונזלס פרסם את סרטו הקצר "צ’אפרו" וזכה לתגובות מעורבות, הן בפסטיבלים והן ברשת. הסרט מלווה את צעדיו הראשונים של נער צועני בחיי הלילה בעיר ובעבודות מין. הנער איסמאיל (קווים חימנס) מגורש מביתו אחרי שמשפחתו מגלה על נטייתו המינית. הוא מסתובב ברחובות ופוגש את נינס (חימנה דה לוס סנטוס), עובדת מין טרנסית המכניסה אותו בשערי החיים האפלים בשוליים.

השם "צ’אפרו" הוא סלנג המיוחס לנער בזנות, והוא מגלם נרטיב מקומי שנוי במחלוקת. התגובות לסרט היו מעורבות, צופים רבים גינו את הסרט על הצגה פורנוגרפית של רגעי אלימות והתעללות מינית. ביוטיוב וב-Vimeo הסרט הוסר תוך זמן קצר.

במדיניות היוטיוב נכתב במפורש כי תוכן המכיל פטיש הקשור בהשפלה ובאלימות לא יעלה לאתר, עם סייג "וידאו המכיל עירום או תוכן מיני יתאפשר לפרסום עם מטרתו היא חינוכית, דוקומנטרית, מדעית או אמנותית, ואינו מפורט יתר על המידה". לדעתו של גונזלס השימוש שלו בסצנות מין אלימות הוא אמנותי, "רציתי לספר לעולם מה זה להיות גבר בזנות, נושא שבקושי מדובר, ופחות מזאת באופן מלא חיים כפי שמוצג בסרט שלי".

>> "בן הזוג שלי הדביק אותי ועוד שבעה גברים ב-HIV"

>> "כשהיה צלצול, עידו נתן לי יד וככה הלכנו לכיתה"

>> לא רק "מה מחפש?": 5 טיפים משני חיים לגריינדר

גונזלס מסביר בראיון מדוע לדעתו צונזר הסרט: "הצנזורה החלה עם הופעת הבכורה של הסרט ביוטיוב וב-Vimeo. הם האשימו אותנו בפורנוגרפיה ואלימות, למרות שלא נראו אף איברים בצורה מפורשת. רוב המתנגדים לסרט הם מאמריקה הלטינית ובעלי דעות ואמונות דתיות. הם אפילו איימו עלינו. ישנם נושאים שהם טאבו והחברה מעדיפה שלא יגעו בהם. במקרה הזה, קטין צועני המוכר עצמו לזנות כיוון שנזרק מביתו על היותו הומו".