העוברים והשבים בדרום רחוב אלנבי בתל אביב ביום שישי האחרון הופתעו לגלות שורה של חתנים וכלות, כולם לבושים ומאופרים חגיגית לטקס הכלולות, תחת מדרגות הכניסה לבית הכנסת הגדול. הקהל הרחב הוזמן "לבחור" לעצמו חתן או כלה ולהתנסות בטקס חתונה יהודי על כל כלליו. כולל שבע ברכות, קידוש על היין, ענידת טבעת וכמובן שבירת הכוס. בין שלל הרווקים והרווקות הסטרייטים שהציעו את עצמם לחתונה, נתנו המארגנים יאיר ורדי והילה ורדי (כן, הם אח ואחות, הוא אוצר בתיאטרון תמונע ומעצב תאורה, והיא מלמדת תיאטרון לנוער וצעירים) מקום של כבוד גם לגבר הומו, כלה לסבית, וכמובן הטרנד הרווח בעיר - כלה שהיא ביסקסואלית. כל ההתרחשות יוצאת הדופן שבמהלכה התנסו בטקס הנישואים היהודי מאות משתתפים התקיים במסגרת פסטיבל המופעים "תלוי במקום" המתקיים זו השנה הרביעית ברציפות בתמיכת עיריית תל-אביב יפו. 

מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית

בהיצע של עשרה חתנים וכלות ומאות משתתפים נשמעו בממוצע בכל חמש דקות הצלילים המענגים של שבירת כוס של סיום הטקס. צלילים שהוגברו בהתלהבות הקהל מסביב בקריאות צהלולים (קולולולו) של הצופים באירוע, ומחיאות כפיים של עשרות היושבים בסמוך שצפו במיצג מהבר הסמוך, "פורט סעיד".

אמיר סוויסה, הומו תל אביבי בן 36, בחר להתנסות בחוויית החתונה עם יאיר ורדי, שהיה בעצמו אחד מהרווקים שהציעו את עצמם לחתונה. אמיר חבש הינומה על ראשו, סובב את יאיר החתן שבע פעמים, הושקה ביין, ועמד דומם בזמן הקראת הכתובה. "החוויה התיאטראלית נתנה לי להבין כמה מוסד הנישואים הוא למעשה מוסד המשפיל את האישה", אמר סוויסה לאחר מכן. "זו פעם ראשונה שהבנתי שעל פי הטקס היהודי לא שואלים את הכלה אם ברצונה להינשא, הבנתי שמסתירים את פניה מאחורי הינומה והבנתי כמה חשוב שתהייה מסגרת נישואים אזרחית שיוונית לכולם. שגם לזוגות של הומואים ולסביות תהייה אפשרות להתחתן פה בישראל".

מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית

הכלה ליבי רן (34), במאית תל אביבית, עמדה גם היא בתצוגת הכלות ובלטה בלבושה הסמי-גברי, מעט בסגנון מארלן דיטריך. "אני ביסקסואלית, אצלי הקהל יכול לבחור אם אני חתן או כלה" היא סיפרה, בעודה עומדת מחויכת ונרגשת ברחבת בית הכנסת הגדול. "אני מרגישה שאני מעבירה כאן אמירה חברתית ואישית נגד מוסד הנישואים היהודי כפי שהוא. בזה שאני אישית עומדת היום מתחת לבית הכנסת ומאפשרת לנשים להתחתן איתי, אני למעשה שולחת מסר ברור למען הזכות של כל אחד ואחת להתחתן עם הבחירה הטבעית שלו".

"החתונה מרוקנת את עצמה מתוכן"

במסגרת פסטיבל "תלוי במקום" יצרו אמנים שונים במגוון תחומי במה ואמנות יצירות שנבנו על המיקום הייחודי של היצירה. "בחרנו ביצירה כזו כדי לבחון את טקס הנישואין ומשמעותו החברתית בימינו", אומר יאיר ורדי, "במטרה להעלות זוויות ראייה שונות ולהתבונן ברמות ומישורים מגוונים של סוגיה זו. הסוגיות הפוליטיות והחברתיות סביב נישואים וחתונה הינן רבות ומגוונות - החל מהאוטוריטה של הדת והרבנות הראשית בחברה הישראלית על מוסד הנישואין והטקס ההלכתי, הסוגיות האוניברסליות והישראליות של נישואים חד מיניים וזוגיות חד מינית, הבדלים בתפיסות המגדריות של זוגיות ומחויבות, סוגיות של מעמד האשה וטקס הנישואין כטקס בעל משמעויות של קניין וספק הגנה ספק דיכוי של האישה, וכלה בפוליטיקה הכלכלית הענפה של תעשיית החתונות ותעשיית השידוכים ואתרי ההיכרויות". 

מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית

למה דווקא מול בית הכנסת הגדול?
"בחרנו ברחבה שבין בית הכנסת הגדול לבין הבר הפופולרי "פורט סעיד" כחלק מהניסיון להתבונן על זירת ההיכרויות התל אביבית, המפגשים המיניים והאינטראקציות של שוק ההיכרויות המתרחשות באופן יומיומי אל מול בית הכנסת הגדול, אותו בית כנסת שבעברו יועד להיות היכל דתי-תרבותי מרכזי של תל אביב בימי קום המדינה וכיום בעיקר הופקע לרשות תעשיית החתונות לזוגות ממעמד סוציואקונומי גבוה. העמדת "שוק הרווקים" מתחת למדרגות בית הכנסת בזמן שבפנים מתקיימת חתונה, ומול הסצנה שוקקת החיים של הבר התל אביבי בו נמצאים 'רווקים' פוטנציאלים, ביקשה לבחון את מערכת היחסים המורכבת שבין השניים, ליצור השתקפויות של זה בראי זה, ובעיקר להתייחס לסיטואציה המורכבת של הפרט, הרווק שמחפש בתוך עולם זה את הפינה הפרטית שלו של אהבה, מגע, יחסים, התמסרות ומחויבות". 

איך הרגשת לעמוד כחלק מהרווקים בתצוגה? 
"ההחפצה העצמית בלהעמיד את עצמך כשבע שעות ברחוב ולהצהיר בגלוי על חיפוש אהבה היא לא פשוטה בכלל ומאוד חושפנית. לאחר כמה שעות אתה כבר לא מרגיש שאתה עושה מופע, אלא מוצא את עצמך חוזר לסיטואציות מאד מוכרות מהחיים בהן אתה מעמיד את עצמך במצב של חיפוש ופלירטוט עם הסביבה שלך. אתה כבר מפסיק 'להופיע' חתונה או 'חיפוש' - אלא באמת מחפש. לאחר כמה חתונות, הפעולה מרוקנת את עצמה מתוכן. הטקס עצמו בתוך המעמד המשונה שנוצר הופך לסוג של בניית ערך עצמי, או אישור נעים לאגו, בסיטואציה שבה הצבתי את עצמי חשוף במקומות בהן החברה תופסת אותי ככישלון".

העבודה תוצג שוב בעתיד? 
"לא!".

מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום | צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית
מיצג "בקרוב אצלך - הוראות שימוש" בפסטיבל תלוי במקום (צילום: דניאל שטרית)
צילום: דניאל שטרית

 עוד ב-mako גאווה: